מאחורי הקלעים
המרוץ לאוצר הבריטי: מי ימונה ליד ברנהאם

📌 בקיצור
- אנדי ברנהאם צפוי להיכנס לדאונינג 10, והקרב על תיק האוצר מתחדד
- בין השמות הבולטים: שבאנה מחמוד, אד מיליבנד, איווט קופר, וס סטריטינג ופאט מקפאדן
- הבחירה תקבע את יחס השווקים לממשלה החדשה ואת כיוונה הכלכלי בשנים הקרובות
למה המינוי הזה חשוב כל כך לברנהאם
ביום שני צפוי אנדי ברנהאם להיכנס לדאונינג 10 כראש ממשלת בריטניה, לאחר התפטרותו של קיר סטארמר. אלא שבמערכת הפוליטית והכלכלית בלונדון השאלה הבוערת אינה רק מי ייכנס לבית מספר 10, אלא גם מי יאייש את הבית השכן — מספר 11 — וינהל את האוצר הבריטי.
המינוי הזה נחשב לאחד המרכזיים בכל ממשלה חדשה, ובמקרה של ברנהאם הוא עשוי להיות מכריע במיוחד. שר האוצר הבא יתמודד עם שילוב מורכב של חוב ציבורי גבוה, צמיחה אנמית, לחץ לרפורמה בהוצאות הרווחה, דרישות להגדלת תקציב הביטחון, וגם השפעות כלכליות של המלחמה בין ארה"ב לישראל מול איראן. לכן, זהות המועמד אינה עניין פרסונלי בלבד — אלא מסר ישיר לשווקים, לבנקאים, למשקיעים וגם לציבור הבריטי.
מי המועמדת שהשווקים כבר מסמנים בחיוב
השם שמתחזק בימים האחרונים הוא שבאנה מחמוד, המכהנת כיום כשרת הפנים. בסביבת ברנהאם מתנהלים, לפי גורמים המעורים בנושא, דיונים פעילים על האפשרות להציב אותה באוצר. אף שאין לה רקע מקצועי מובהק בכלכלה, היא נחשבת לשרה בכירה מהאגף הימני יותר של הלייבור — נתון שעשוי, מבחינת תומכיה, להרגיע את השווקים ולהקל על המעבר לממשלה החדשה.
קתלין ברוקס, מנהלת מחקר ב-XTB, אמרה כי השווקים כבר מגיבים בחיוב לדיווחים על אפשרות כזו, וכי הליש"ט עלתה בכ-1% מול הדולר האמריקני השבוע. לדבריה, העלייה משדרת שני מסרים: שהשוק מאמין שמחמוד תאמץ קו כלכלי שקול, ושהרכב הממשלה של ברנהאם עשוי לכלול גם דמויות שאינן מזוהות עם השמאל המובהק של המפלגה.
מן העבר השני, יש גם דיווחים שלפיהם מחמוד עצמה מעדיפה להישאר במשרד הפנים ולהשלים את המהלכים שקידמה בתחום מדיניות המקלט וההגירה.
האם אד מיליבנד עדיין בתמונה
בסוף יוני אד מיליבנד נחשב למועמד חזק במיוחד לתפקיד, בין השאר משום שהוא קרוב פוליטית לברנהאם יותר מחלק מהשמות האחרים. מיליבנד, לשעבר יו"ר הלייבור ויועץ לשעבר באוצר, מביא עמו ניסיון שלטוני ופוליטי נרחב. עם זאת, סביבו יש גם סימני שאלה לא מבוטלים.
בקרב חלק מהשחקנים בשוק יש מי שחוששים שהוא ייתפס כדמות שעלולה להגביר לחצים אינפלציוניים, בין השאר בגלל זיהויו עם מדיניות האקלים ויעדי הנטו-אפס בתקופתו כשר האנרגיה. יש הטוענים כי הדימוי הזה — בין אם הוא מוצדק ובין אם לא — עלול להשפיע על שוק האג"ח ועל עלות המימון של הממשלה.
בימים האחרונים, לפי חברי פרלמנט המקורבים לברנהאם, הסיכוי למנות את מיליבנד נחלש. מנגד, בסביבתו של מיליבנד סבורים שהאפשרות הזו עדיין חיה וקיימת.
מי עוד מוזכרים כמועמדי פשרה או בחירה בטוחה
איווט קופר, שרת החוץ, מסומנת כאפשרות של פשרה. היא מנוסה מאוד בעבודת ממשלה, ובין היתר כיהנה בעבר כשרת משנה באוצר בתקופת גורדון בראון. מבחינה פוליטית, היא נתפסת כמי שנמצאת באמצע הדרך בין המחנה של מיליבנד לבין מועמדים מתונים יותר כמו וס סטריטינג ופאט מקפאדן.
גם וס סטריטינג עדיין ברשימה. בשלב מוקדם יותר הוא אף נחשב לפייבוריט, במיוחד על רקע תמיכתו בברנהאם והוויתור שלו על שאיפות הנהגה משלו. אבל כאן נשמעת גם אזהרה. הכלכלן וחבר בית הלורדים ג'ים או'ניל, שמייעץ לברנהאם, אמר בראיון כי המליץ לו קודם להחליט מה סדרי העדיפויות שלו כראש ממשלה ורק אחר כך לבחור שר אוצר. סטריטינג אמנם נתפס בעיני חלק מהאנליסטים כבחירה ידידותית יחסית לשוק, בעיקר בזכות דגש על צמיחה, אך יש מי שרואים בו גם סיכון פוליטי משום שהוא עשוי להיות בעתיד מתחרה על ההנהגה.
פאט מקפאדן נחשב אמנם לפחות בולט ממיליבנד או סטריטינג, אך בעיני חלק מהפרשנים הוא המועמד המנוסה ביותר מקצועית. הוא מילא תפקידי אוצר באופוזיציה, כיהן בעבר כשר לעסקים וכיום עומד בראש משרד העבודה והפנסיות. הניסיון שלו בתחום הקצבאות והרווחה עשוי להיות נכס משמעותי, משום שרבים בלונדון מעריכים שהאתגר הגדול ביותר של שר האוצר הבא יהיה טיפול בהוצאות הרווחה. בסיטי יש מי שסבורים שמקפאדן עשוי להיתפס כ"היד הבטוחה ביותר" מבין המועמדים.
מה קורה עם רייצ'ל ריבס והאם תישאר בתפקיד
במקביל, גובר הרושם שרייצ'ל ריבס, שרת האוצר הנוכחית, לא תמשיך בתפקידה. אנשי ברנהאם מדגישים שעדיין לא התקבלה החלטה סופית, אך בלונדון נפוצו הערכות שלפיהן היא תוחלף ותקבל תפקיד זוטר יותר או תפקיד בינוני בקבינט.
ריבס מצדה ניסתה להגן על הקו הכלכלי שהובילה. היא אמרה כי המדיניות הנוכחית מתחילה לשאת פרי, וקראה לממשלה בראשות ברנהאם להמשיך בכיוון הזה. ברנהאם עצמו כבר הצהיר בעבר כי ישמור על כללי המשמעת התקציבית שקבעה. בראיון אמרה ריבס כי היא גאה במאזן שלה עד כה, אך הדגישה שיש עוד עבודה רבה.
איזה מסר תשלח הבחירה לשווקים ולציבור
מעבר לשמות עצמם, ברנהאם נדרש להכרעה רחבה יותר: האם הוא רוצה לסמן רציפות ואחריות תקציבית, או לנצל את חילופי ההנהגה כדי להציג תפנית כלכלית ופוליטית ברורה. מינוי של מחמוד או מקפאדן עשוי להתפרש כמהלך מרגיע וזהיר יותר. בחירה במיליבנד עשויה לשקף העדפה אידיאולוגית מובהקת יותר. מינוי של סטריטינג או קופר ישדר כנראה ניסיון לאזן בין אגפי המפלגה ובין צרכים פוליטיים לכלכליים.
ברקע יש גם מועמדים נוספים שמוזכרים כאפשרויות חיצוניות או מפתיעות, בהם ג'ון הילי, דארן ג'ונס וטורסטן בל. אך לפי שעה, מוקד הדיון נשאר סביב השאלה איזה סוג של ממשלה ברנהאם רוצה לבנות — ומי יוכל לשכנע את השווקים שהוא מסוגל גם לשלוט בהוצאות, גם לעודד צמיחה וגם להחזיק קואליציה פוליטית יציבה. ההכרזה הרשמית על מינויי הקבינט צפויה עם כניסת הממשלה החדשה ביום שני.
עוד בכלכלה

מניית CXMT זינקה 466% ביום הבכורה בשנגחאי
יצרנית שבבי הזיכרון הסינית CXMT פתחה את המסחר בבורסה הטכנולוגית של שנגחאי בזינוק חריג, שהקפיץ את שוויה לרמה הגבוהה ביותר מבין החברות הסיניות הנסחרות מקומית. ההנפקה, מהגדולות באסיה השנה, משקפת את התיאבון של המשקיעים לענף השבבים ולמאמץ של בייג'ינג לחזק עצמאות טכנולוגית בתחומי הזיכרון והבינה המלאכותית.

ארה״ב ואיראן עצרו אש, אך הורמוז עוד סגור
וושינגטון וטהרן עצרו בימים האחרונים את חילופי האש הישירים בניסיון לאפשר מו״מ מדיני, אך המגעים להסדר רחב עדיין נתקלים במחלוקות כבדות. במקביל, שחקנים אזוריים ממשיכים לפעול בזירות מקבילות, ומיצר הורמוז — עורק קריטי לשוק האנרגיה העולמי — נותר משובש, מה שממחיש עד כמה ההפוגה הנוכחית רחוקה מפתרון יציב.

שיין עברה להפסד של 99 מיליון דולר
ענקית האופנה המהירה שיין דיווחה על מעבר להפסד רבעוני, לאחר האטה במכירות בארה"ב בעקבות ביטול הפטור ממכס על חבילות קטנות. החברה, שנערכת להנפקה בהונג קונג, מזהירה גם מעלויות גבוהות יותר, עיכובים במשלוחים ולחץ גובר מצד רגולטורים וממשלות בשווקי היעד.

ענקיות הלוגיסטיקה מזרימות מיליונים לקירור תרופות
חברות שילוח ולוגיסטיקה גדולות מרחיבות במהירות את פעילות הבריאות שלהן, על רקע הזינוק בביקוש לתרופות רגישות לטמפרטורה ובראשן תרופות GLP-1 לירידה במשקל ולסוכרת. ההתרחבות כוללת השקעות כבדות במרכזי קירור, מערכות ניטור ופתרונות הובלה מקצה לקצה, כשהמטרה היא לעמוד בדרישות המחמירות של תעשיית הפארמה ולמנוע פגיעה ביעילות המוצרים.