ארה״ב משיקה מתקפה כלכלית חדשה נגד איראן

מה ידוע כרגע

שר האוצר של ארה"ב, סקוט בסנט, החריף ביום שני את המסרים מול איראן והצהיר כי וושינגטון מתכוונת לצאת למה שכינה "המתקפה הפיננסית הגדולה אי פעם" נגד המשטר בטהרן. במאמר דעה שפרסם, כתב בסנט כי מטרת ארה"ב היא לנתק את איראן מכל חבל הצלה כלכלי ולבודד גם מדינות או גופים שימשיכו לקיים עמה קשרים פיננסיים.

לדבריו, המהלך נועד להביא את טהרן למצב של בידוד כלכלי מלא. עם זאת, בשלב זה לא פורסמו פרטים אופרטיביים מלאים על הכלים שבהם ארה"ב מתכוונת להשתמש, מעבר להצהרה על כוונה לנתק קשרים כלכליים ולהרחיב את הלחץ על כל מי שעושה עסקים עם איראן. בסנט צפוי לפרט בהמשך במסיבת עיתונאים בארה"ב.

מנגד, איראן דחתה את האיומים. לפי דיווחי רויטרס, בטהרן הזהירו כי אם המלחמה תימשך, המדינה תפעל להשבית את יצוא הנפט מהאזור. עוד דווח כי המשטר האיראני פרסם אזהרה חדשה לספינות שלא לעבור במצר הורמוז ללא אישורו.

למצר הורמוז יש חשיבות מכרעת לשוק האנרגיה: כחמישית מאספקת הנפט והגז בעולם עוברת בדרך כלל בנתיב הימי שמדרום לאיראן. מאז תחילת העימות בסוף פברואר, הזרימה במצר נפגעה קשות, והחשש משיבוש מתמשך כבר מורגש במחירי האנרגיה בעולם.

ציר האירועים

העימות הנוכחי בין ארה"ב, ישראל ואיראן הוביל בחודשים האחרונים לשורת איומים, דדליינים ושינויי כיוון מצד הממשל האמריקאי. באפריל, הנשיא דונלד טראמפ איים בהסלמה חריפה אם איראן לא תסכים להסדר שיביא לסיום הלחימה ולפתיחת מצר הורמוז. בהמשך, ולאחר מעורבות תיווכית של פקיסטן, הממשל האמריקאי נסוג מהקו הקיצוני שנשמע קודם וקרא למצות את המסלול הדיפלומטי.

במקביל, חזית הסנקציות כבר הוחרפה. באפריל השנה הטיל ממשל טראמפ גל סנקציות נוסף על בנקים זרים וחברות שקיימו פעילות עסקית עם טהרן, לאחר שבוושינגטון הגיעו למסקנה שהלחץ הצבאי לבדו לא הביא לכניעת המשטר האיראני.

הרקע למהלך עמוק יותר ונמשך יותר מעשור. ב-2015 נחתם הסכם בין איראן, ממשל ברק אובמה ומדינות נוספות, שבמסגרתו הוקלו סנקציות בתמורה להגבלות על תוכנית הגרעין האיראנית. טראמפ פרש מן ההסכם ב-2018, הגדיר אותו פגום מן היסוד והשיב את הסנקציות האמריקאיות. בתקופת ג'ו ביידן נעשו ניסיונות להחיות את ההסכם, אך הם לא הבשילו להסדר חדש.

מה עדיין לא ברור

הנקודה המרכזית שעדיין חסרה היא מה בדיוק יכלול המהלך שעליו הכריז בסנט: האם מדובר בסנקציות חדשות על בנקים, בהגבלות רחבות יותר על תשלומים בינלאומיים, בצעדי אכיפה נגד חברות ספנות ואנרגיה, או בשילוב של כמה מסלולים יחד. בלי הפירוט הזה קשה להעריך את עוצמת הפגיעה המיידית בכלכלה האיראנית ואת ההשלכות על מדינות נוספות.

לא פחות חשוב מכך, עדיין לא ברור כיצד יגיבו שותפות סחר של איראן, ומה תהיה מידת האכיפה האמריקאית כלפי גופים זרים. זו שאלה בעלת משמעות ישירה לשוק הנפט, לביטוח ימי, לשרשראות אספקה ולמחירי הדלק בעולם. כבר כעת מחיר חבית ברנט נע סביב 93 דולר, ועליית המחירים מגבירה את הלחץ על משקי בית ועל ממשלות, במיוחד בארה"ב לקראת בחירות האמצע בנובמבר.

ברקע ניצב גם המתח בשווקים הפיננסיים בארה"ב. בשבוע שעבר הודיע בסנט כי הממשל יתערב בשוק האג"ח וירכוש מחדש חוב ממשלתי כדי לחזק את הביקוש לאג"ח ולהפחית את עלויות המימון, אך ההשפעה הייתה קצרת מועד ותשואות האג"ח לטווח ארוך שבו לעלות כבר למחרת. המשמעות היא שהעימות עם איראן אינו רק סוגיה גיאו-פוליטית, אלא גם גורם שמכביד על האינפלציה, על עלויות האנרגיה ועל היציבות הפיננסית הרחבה יותר.