טויוטה וב.מ.וו בוחנות בנזין מתחדש בספרד

טויוטה וב.מ.וו פתחו החודש בספרד ניסוי שטח לבחינת בנזין מתחדש כחלופה חלקית לחשמול מלא, במסגרת שיתוף פעולה עם חברת האנרגיה רפסול ועם בוש. במסגרת המהלך, צי של כ-20 מכוניות של שתי היצרניות יתודלק במשך שישה חודשים אך ורק בדלק Nexa 95 של רפסול, בעוד בוש תספק מערכת דיגיטלית למעקב אחר התדלוק והשימוש בדלק.

ניסוי כביש בתנאים אמיתיים

בניגוד להצהרות מעבדה או לבדיקות נקודתיות, כאן מדובר בבחינה בתנאי שימוש יומיומיים. הניסוי מתבצע בתחנות ציבוריות בספרד, שבה רפסול מציגה את עצמה כספקית היחידה במדינה של בנזין מתחדש מלא בתחנות תדלוק ציבוריות. מבחינת יצרניות הרכב, היתרון המרכזי בגישה הזו הוא האפשרות להשתמש בדלק חלופי במכוניות עם מנוע בעירה פנימית ללא שינוי מהותי במערכת ההנעה, כלומר כדלק "תחליפי ישיר" שאמור להתאים לתשתית ולצי הרכב הקיימים.

מבחינה צרכנית, זהו בדיוק ההבדל הגדול מול מעבר מלא לרכב חשמלי: אין כאן צורך בסוללה גדולה, עמדת טעינה או שינוי בהרגלי השימוש. מצד שני, מדובר כרגע בניסוי מוגבל, ללא פריסה רחבה וללא אינדיקציה למחיר הסופי לצרכן או לזמינות מחוץ לספרד.

איך מיוצר הבנזין המתחדש

לפי רפסול, הדלק Nexa 95 מיוצר מחומרי גלם מתחדשים ומפסולת אורגנית, ולא ממקורות פוסיליים רגילים. החברה טוענת כי אחד היתרונות המרכזיים של הדלק הזה הוא מאזן פחמן משופר: הפחמן הדו-חמצני שנפלט בזמן השריפה דומה לכמות שנספגה קודם לכן בחומר האורגני לאורך מחזור החיים שלו. על בסיס החישוב הזה, רפסול טוענת להפחתה של יותר מ-70% בפליטות פחמן דו-חמצני לעומת בנזין רגיל.

חשוב להבחין כאן בין בנזין מתחדש לבין דלקים סינתטיים, המכונים לעיתים e-fuels. בעוד דלקים סינתטיים מיוצרים משילוב של פחמן שנלכד עם מימן, דלקים מתחדשים מבוססים על פסולת אורגנית. בשני המקרים, הרעיון דומה: לאפשר למנועי בעירה להמשיך לפעול עם טביעת פחמן נמוכה יותר, בלי להחליף בבת אחת את כל צי הרכב.

אירופה לא מוותרת לגמרי על מנוע הבעירה

הניסוי הזה משתלב היטב בשיח הרגולטורי באירופה. האיחוד האירופי אמנם ממשיך לדחוף לחשמול, אך במקביל נפתח פתח לשימור חלק ממנועי הבעירה גם אחרי 2035, בתנאי שיעמדו בדרישות מחמירות יותר ויישענו על פתרונות כמו דלקים בני קיימא. לפי הכללים החדשים שעדיין אינם בתוקף, היצרנים יצטרכו להפחית את פליטות האגזוז של מכוניות חדשות ב-90% לעומת רמות 2021.

בפועל, המשמעות היא שרכב חשמלי יישאר ציר מרכזי באסטרטגיה האירופית, אך לא בהכרח הפתרון היחיד. הוויכוח בתעשייה נמשך: יש יצרנים שסבורים כי מעבר מוחלט לחשמל עד אמצע העשור הבא אינו ריאלי בכל השווקים ובכל פלחי המחיר, ולכן היברידיות, פלאג-אין ודלקים בני קיימא עשויים לשמש כפתרון ביניים או כתוספת.

בינתיים החשמל ממשיך להתחזק

לצד הניסויים בדלקים חלופיים, שוק הרכב האירופי ממשיך לנוע לעבר הנעה חשמלית. נתוני איגוד יצרני הרכב האירופי מראים כי במאי האחרון הגיע נתח השוק של מכוניות נוסעים חשמליות באיחוד האירופי, במדינות אפט"א ובבריטניה ל-23.3%, לעומת 17.4% במאי אשתקד. לפי האיגוד, בכך עקפו החשמליות המלאות את דגמי הבנזין המסורתיים.

מבחינת הצרכן, התמונה מורכבת: רכב חשמלי מציע אפס פליטות מזהמות מהאגזוז ועלויות אנרגיה נמוכות יותר בחלק מהמקרים, אך עדיין תלוי בתשתית טעינה ובמחיר רכישה. דלק מתחדש, אם יעמוד בהבטחות ויהיה זמין במחיר סביר, עשוי להציע דרך לצמצום פליטות גם בצי הרכב הקיים. בשלב זה, הניסוי של טויוטה, ב.מ.וו, רפסול ובוש יימשך שישה חודשים, ובמהלכו ייאספו נתונים על שימוש מעשי בדלק בתנאי כביש אמיתיים.