שעות אחרי המכסים: עסקים קטנים תבעו את טראמפ

ממשל טראמפ נכנס ביום שישי לעימות משפטי חדש סביב מדיניות הסחר שלו, לאחר שהטיל מכסים רחבים על מוצרים שמיובאים מיותר מ-80 מדינות — ושעות ספורות לאחר מכן כבר הוגשה נגדו תביעה בבית הדין האמריקאי לסחר בינלאומי. הממשל נימק את המהלך בכך שמדובר בתגובה למדינות שלדבריו אינן אוסרות באופן אפקטיבי שימוש בעבודת כפייה, אך מתנגדי המהלך טוענים שמדובר בניסיון להחזיר בדלת האחורית משטר מכסים רחב שכבר נבלם בבתי המשפט.

המכסים החדשים הוטלו מכוח סעיף 301 לחוק הסחר האמריקאי מ-1974, סעיף שמאפשר לממשל להגיב לפרקטיקות סחר לא הוגנות. זהו כלי שממשלים שונים השתמשו בו בעבר, ובכלל זה גם טראמפ עצמו מול סין בתקופת כהונתו הראשונה. אלא שהפעם, לטענת כמה מומחים, מדובר בשימוש רחב בהרבה — כזה שעלול להיתקל באותן מגבלות משפטיות שפגעו במהלכים קודמים של הנשיא.

התביעה: ניסיון לשחזר משטר מכסים שנפסל

התביעה הוגשה בידי שתי חברות קטנות, באמצעות הארגון המשפטי Liberty Justice Center, שכבר ייצג בעבר תובעים בעתירה מוצלחת נגד מכסים קודמים של טראמפ. לפי כתב התביעה, הממשל משתמש בסעיף 301 כתירוץ כדי לבנות מחדש כמעט את אותה מסגרת מכסים גלובלית שבית המשפט העליון פסל כחמישה חודשים קודם לכן.

הטענה המרכזית היא שסעיף 301 אינו מעניק לנשיא סמכות כללית למסות כמעט את כלל היבוא כמעט מכל שותפות הסחר של ארה"ב, ובוודאי לא בשיעורים שנועדו, לטענת התובעים, לשחזר מנגנון אחר שכבר נפסל. בכתב התביעה נטען כי המכסים החדשים נכנסו לתוקף בדיוק כאשר פקעו מכסים אחרים, שהוטלו קודם לכן מכוח סעיף 122 לאותו חוק מ-1974, באופן שמחזק את הרושם שמדובר ברצף מהלכים שנועד לשמר מדיניות קיימת תחת בסיס משפטי משתנה.

הרקע לכך חשוב: בפברואר קבע בית המשפט העליון כי החוק שעליו הסתמך טראמפ כדי להטיל מכסים כמעט על כל מדינה — חוק סמכויות החירום הכלכליות הבינלאומיות, IEEPA — אינו מקנה לו את הסמכות הזו. בעקבות אותה פסיקה נדרש הממשל לחפש מסלולים משפטיים אחרים שיאפשרו המשך הפעלת לחץ מסחרי.

המחלוקת סביב סעיף 301

פיטר הראל, חוקר אורח במכון למשפט כלכלי בינלאומי באוניברסיטת ג'ורג'טאון, אמר בראיון כי טראמפ משתמש כעת בסעיף 301 באופן שונה מהותית מהשימוש המקובל בו בעבר. לדבריו, הסעיף לא נועד לאפשר לנשיא "לכתוב מחדש" את לוח המכסים האמריקאי כולו באמצעות הטלת מכסים קבועים ורחבים, ולכן בהחלט ייתכן שהמהלך ייפסל בבית המשפט.

גם קימברלי קלוזינג, פרופסורית לדיני מסים ב-UCLA וחוקרת בכירה במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית, טענה כי המכסים החדשים חורגים מכוונת החוק. לדבריה, ההצדקה של מאבק בעבודת כפייה היא לכל היותר מסגרת נימוק שנועדה לאפשר בפועל שחזור של משטר המכסים שנפסל. היא הוסיפה כי אין בעיניה ראיות ברורות לכך שמהלך סחר כה רחב אכן מקדם את היעד המוצהר של בלימת עבודת כפייה.

אלן וולף, גם הוא חוקר בכיר במכון פיטרסון, כתב כי כדי להפעיל את סמכות התגובה של סעיף 301 נדרש להראות שמדיניות של מדינה מסוימת פוגעת במסחר האמריקאי. לדבריו, לא ברור שהתנאי הזה מתקיים ביחס לעשרות המדינות שנכללו במהלך הנוכחי — מדינות שמייצגות כמעט את כלל היבוא של ארה"ב וחלק עצום מהסחר העולמי.

בממשל מתעקשים: לא מעקף, אלא מדיניות עקבית

בבית הלבן ובממשל הסחר האמריקאי דוחים את הטענה שמדובר במעקף משפטי. בכיר בממשל אמר לכתבים כי ההתמקדות בעבודת כפייה מלווה את טראמפ כבר שנים, וכי עיתוי המהלך נועד, לדבריו, "להימנע ממורכבות". המסר של הממשל הוא שהמכסים אינם ניסיון להחיות את "יום השחרור" של מדיניות הסחר הקודמת, אלא צעד נפרד עם תכלית מדינית וכלכלית ברורה.

לצד זאת, לא כל המומחים משוכנעים שבתי המשפט ימהרו להתערב. גרטה פייש, לשעבר היועצת המשפטית של נציגות הסחר של ארה"ב וכיום שותפה במשרד Wiley Rein, אמרה כי הממשל הקפיד הפעם על ההליכים הנדרשים להטלת מכסים מכוח סעיף 301. לדבריה, נוסח החוק מעניק לממשלה גמישות רבה, ולכן לא יהיה פשוט לתקוף את המהלך.

אנדרו סיציליאנו, ראש תחום הסחר והמכס ב-KPMG בארה"ב ובעולם, הזהיר מהשלכות מיידיות על המגזר העסקי. לדבריו, בשל ההיסטוריה הארוכה של סעיף 301 והעובדה שכבר נעשה בו שימוש נרחב לאורך השנים, ייתכן שהמכסים החדשים יהיו קשים יותר לביטול. מבחינת החברות, הוסיף, ההנחה המעשית צריכה להיות שהמכסים הקיימים כאן כדי להישאר לפחות בטווח הקרוב, ולא שכדאי לבנות על היפוך מהיר בבית המשפט.

בתוך כך, טראמפ מאותת שהמהלך הנוכחי הוא רק חלק ממדיניות סחר אגרסיבית רחבה יותר. ביום שישי הודיע כי ארה"ב תפתח מיידית חקירת סעיף 301 נגד האיחוד האירופי, בתגובה לקנסות הכבדים שהוטלו על ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. בימים האחרונים הוא גם קבע מכסים של 25% על יבוא מברזיל ואיים במכסים של 50% על חלק מהמוצרים מקנדה — מהלכים שממחישים כי הקרב המשפטי הנוכחי אינו נוגע רק להחלטה אחת, אלא לשאלת גבולות הסמכות של הנשיא לעצב מחדש את מדיניות הסחר של ארה"ב.

ההליך החדש נפתח בבית הדין האמריקאי לסחר בינלאומי זמן קצר לאחר כניסת המכסים לתוקף, והוא מצטרף לעימות רחב יותר בין הממשל, העסקים והמערכת המשפטית סביב הניסיון להרחיב את כלי הלחץ המסחריים של וושינגטון.