נתוני האקדמיה
אונו בראש במספר נכי צה"ל הלומדים לתואר

📌 בקיצור
- 248 נכי ונכות צה"ל לומדים בקריה האקדמית אונו — המספר הגבוה בישראל
- אוניברסיטת רייכמן שנייה עם 169 סטודנטים, ואחריה אוניברסיטת אריאל עם 102
- תחום הלימודים המבוקש ביותר הוא משפטים עם 316 סטודנטים
- בקריה האקדמית אונו אומרים כי הסטודנטים מקבלים ליווי אישי והנגשה פיזית וקוגניטיבית
הקריה האקדמית אונו היא המוסד האקדמי שבו לומד כיום המספר הגדול ביותר של נכי ונכות צה"ל בישראל, עם 248 סטודנטים, לפי נתונים שהוצגו השבוע בכנס "אופק באקדמיה" של ארגון נכי צה"ל, על בסיס נתוני אגף השיקום במשרד הביטחון. אחריה מדורגת אוניברסיטת רייכמן עם 169 סטודנטים, ולאחר מכן אוניברסיטת אריאל עם 102, אוניברסיטת בן-גוריון עם 95 ואוניברסיטת תל אביב עם 73.
מפת המוסדות המובילים
הרשימה שהוצגה בכנס משרטטת תמונה רחבה של השתלבות נכי צה"ל במערכת ההשכלה הגבוהה. לצד חמשת המוסדות הראשונים, האוניברסיטה הפתוחה והמסלול האקדמי המכללה למינהל חולקים נתון זהה של 66 סטודנטים כל אחת. אחריהן מדורגות האוניברסיטה העברית והמרכז האקדמי פרס עם 63 כל אחת, אוניברסיטת בר-אילן עם 61, אוניברסיטת חיפה עם 47, הטכניון עם 42, אפקה – המכללה האקדמית להנדסה עם 34, המרכז האקדמי חולון עם 32 ובצלאל עם 30.
הנתונים אינם מצביעים רק על גודל המוסדות, אלא גם על היכולת של כל מוסד לייצר מסגרת נגישה ומותאמת לסטודנטים המתמודדים עם פציעות ושיקום. במקרים רבים, ההחלטה היכן ללמוד מושפעת לא רק מהמוניטין האקדמי או ממיקום גיאוגרפי, אלא גם מהיקף הסיוע, הזמינות של התאמות לימודיות והיכולת לקבל ליווי רציף לאורך התואר.
המקצוע המבוקש: משפטים
בחלוקה לפי תחומי לימוד, משפטים הוא התחום המבוקש ביותר בקרב נכי צה"ל, עם 316 סטודנטים. אחריו ניצבים מנהל עסקים עם 189, כלכלה עם 112 ומדעי המחשב עם 87. בהמשך הרשימה מופיעים הנדסת חשמל ואלקטרוניקה עם 74, פסיכולוגיה עם 71, רפואה עם 59, חינוך והוראה עם 56, וכן הנדסת מכונות והנדסת תעשייה וניהול עם 49 בכל אחד מהתחומים.
התמונה הזו משקפת שילוב בין מקצועות בעלי אופק תעסוקתי ברור לבין תחומים הנתפסים כמסלולים שיכולים לאפשר בנייה מחודשת של קריירה לאחר הפציעה. הביקוש הגבוה למשפטים ולמנהל עסקים בולט במיוחד, והוא מצטרף למגמה ארוכת שנים של פנייה למקצועות שבהם ניתן להשתלב במגזר הציבורי, העסקי והעצמאי.
המעטפת שמציעה אונו
דיקנית הסטודנטים בקריה האקדמית אונו, ד"ר שלי מגבר לוין, אמרה כי במוסד רואים בריכוז הגבוה של נכי ונכות צה"ל שליחות. לדבריה, הסטודנטים מקבלים מעטפת רחבה הכוללת הנגשה קוגניטיבית ופיזית, ליווי ותמיכה לאורך תקופת הלימודים. "לא מדובר רק בהתאמות טכניות, אלא ביצירת מעטפת הוליסטית ומותאמת אישית", אמרה.
לדבריה, לכל סטודנט מוצמד רכז מלווה, המשמש כ-Case Manager ומעניק ליווי אישי לאורך כל התואר. היא הוסיפה כי במוסד רואים בלימודים האקדמיים חלק מתהליך השיקום עצמו, לא רק אמצעי לקבלת תעודה. מבחינת מוסדות הלימוד, תפיסה כזו מנסה לחבר בין שיקום, שייכות ויכולת להשתלב מחדש בשוק העבודה ובחיים האזרחיים.
הנתונים שהוצגו בכנס מציבים את הקריה האקדמית אונו במקום הראשון במספר נכי ונכות צה"ל הלומדים לתואר, ומבליטים במקביל את הביקוש הגבוה ללימודי משפטים כמסלול המועדף ביותר בקרב הסטודנטים הללו.
עוד בחינוך

מחקר המל"ג מערער את הדחיפה להפרדה בתואר שני
מחקר מקיף שהוזמן עבור המועצה להשכלה גבוהה ממליץ שלא להרחיב לימודים בהפרדה מגדרית לתארים שניים טיפוליים, וקובע כי התועלת במהלך אינה ברורה בעוד הסיכונים המקצועיים ניכרים. מן הממצאים עולה כי סטודנטים חרדים מייחסים חשיבות להפרדה, אך עבור רבים מהם חסמים כלכליים, פערי השכלה וגמישות תפעולית משפיעים לא פחות ולעיתים יותר על ההחלטה אם להירשם.

תושבי עתלית עתרו נגד העברת בתי ספר חב"ד
תושבים בעתלית פנו לבית המשפט המחוזי בחיפה בניסיון לבלום את העברת שני בתי ספר ממלכתיים-חרדיים של חב"ד למתחם ציבורי בלב היישוב. המאבק, שמוצג בידי העותרים כהגנה על תשתיות החינוך והפנאי המקומיות, הפך גם לעימות חריף על אופייה של עתלית ועל יחסי דת, חינוך ומרחב ציבורי.

הורים בת"א: לחצני המצוקה בגנים לא פעלו
הורי ילדים באשכול גנים במרכז תל אביב טוענים כי לחצני המצוקה בכמה גנים הושבתו, דווקא בזמן אירוע חירום שבו פעוט נחנק ונדרש סיוע מיידי. בעירייה דוחים את הטענות להיקף רחב של התקלה, ואומרים כי מדובר במספר מצומצם של לחצנים שיתוקנו בקרוב, לצד הנחיה זמנית לפנות למוקד טלפוני ייעודי.