נתניהו: לאיראן לא יהיה נשק גרעיני

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר אמש בריאיון לרשת פוקס ניוז כי כל עוד הוא מכהן בתפקיד, איראן לא תשיג נשק גרעיני. בדבריו ניסה לצנן את הדיווחים על מתיחות בינו לבין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, והציג תמונה של תיאום אסטרטגי רחב בין ירושלים לוושינגטון לצד חילוקי דעות נקודתיים.

הריאיון עסק בשורה של נושאים רגישים: המגעים מול איראן, היחסים עם ממשל טראמפ, ההתבטאויות של סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס, מצבה האזורי של ישראל והוויכוח הפוליטי בתוך ארצות הברית סביב התמיכה בישראל.

המסר לטראמפ: שיתוף פעולה, אבל קו אדום ברור

בפתח דבריו דחה נתניהו את הטענות למשבר ביחסים עם הבית הלבן. לדבריו, ישראל וארצות הברית ממשיכות לפעול כבעלות ברית קרובות מאוד, גם אם לא בכל נושא יש זהות מוחלטת. הוא אמר כי טראמפ פועל לפי האינטרס האמריקני, בעוד שהוא עצמו פועל לפי האינטרס הישראלי, והוסיף כי ברוב הגדול של המקרים שני הצדדים רואים את המציאות באופן דומה.

בסוגיית איראן ביקש נתניהו להדגיש כי אין פער מהותי במטרה הסופית של ישראל וארצות הברית. לדבריו, שתי המדינות רוצות שאיראן תחדל מתוכנית הגרעין שלה ושחומר מועשר יוצא מתחומה. עם זאת, הוא הבהיר כי הוא מותיר פתח לשאלה כיצד בדיוק תושג המטרה הזאת: טראמפ, לדבריו, סבור שאפשר להגיע לכך דרך הסכם, והוא מצדו מקווה שהמהלך יצליח.

לצד זאת, נתניהו ניסח התחייבות פומבית ברורה: "כל עוד אני ראש ממשלה, לאיראן לא יהיה נשק גרעיני". הוא הוסיף כי יבחן את תוצאות המשא ומתן רק לאחר שיסתיים, ורמז כי מבחינת ישראל קיימים שיקולים נוספים ביחס לטהרן מעבר לעצם קיום המגעים.

המחלוקת עם ואנס והניסיון לבלום דיבור על בידוד

נתניהו התייחס גם לביקורת שהשמיע לאחרונה סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס. הוא הקפיד לשמור על טון מאופק ואמר כי הוא מכבד את ואנס וכי בין השניים מתקיימת מערכת יחסים טובה, אך ציין במפורש שאין פירוש הדבר שהוא מסכים עם כל אמירה שלו. האמירה הזאת משקפת ניסיון לשמור על יחסי עבודה תקינים עם בכירי הממשל, בלי לוותר על חופש פעולה מדיני ופוליטי.

מול הטענות שישראל הולכת ונעשית מבודדת בזירה הבינלאומית, הציג נתניהו תמונה הפוכה. לדבריו, לישראל קשרים ענפים עם מדינות רבות, ובהן הודו, והיא ממשיכה לעורר עניין בתחומי הטכנולוגיה והבינה המלאכותית. זהו מסר מוכר של ראש הממשלה בשנים האחרונות: גם כשישראל סופגת ביקורת בזירות מדיניות מסוימות, הוא מבקש להבליט את העומק של הקשרים הכלכליים, הביטחוניים והטכנולוגיים שהיא מקיימת בעולם.

לבנון, חיזבאללה והוויכוח הפנימי בארהב

בריאיון התייחס נתניהו גם ללבנון ולטען כי יש בלבנון, ובפרט בדרומה, גורמים שרואים בישראל כוח מגן מול חיזבאללה. לדבריו, אוכלוסיות נוצריות בדרום לבנון אף קראו שישראל תספח אותן משום שהיא מגינה עליהן מפני הארגון. עוד אמר כי לבנון מבקשת להשתחרר מאחיזת חיזבאללה, שלטענתו פוגע באזרחי המדינה ומכביד עליה.

בחלק אחר של הריאיון עבר נתניהו לעסוק בפוליטיקה האמריקנית עצמה. הוא אמר כי מטרידה אותו התחזקות של זרמים אנטי-ישראליים ואנטי-אמריקניים, הן בשמאל והן בזרמים נוספים שאותם כינה "woke right". לדבריו, מי שמפנה עוינות לישראל מסיים פעמים רבות גם בעוינות לארצות הברית, והוא קשר זאת להפגנות שבהן, לדבריו, נשרפים גם דגלי ישראל וגם דגלי אמריקה.

בהמשך מתח ביקורת גם על התחזקות הזרם הסוציאליסטי בקונגרס. לטענתו, מדובר במגמה שאינה מאתגרת רק את ישראל אלא גם את יסודות הסדר האמריקני, ובהם השוק החופשי והערכים המסורתיים. הוא הוסיף כי הרשתות החברתיות ו"מלחמות הבוטים" מחמירות את התופעה, משום שלדבריו הן מסייעות להפצת מסרים קיצוניים בקצב ובקנה מידה שקשה למדינות לבלום.

בסיום הריאיון שב נתניהו לקו האופטימי שמלווה את דבריו בנוגע לאזור, ואמר כי הוא מאמין שניתן יהיה להגיע להסכמי שלום נוספים במזרח התיכון, משום שמדינות באזור מבקשות להבטיח יציבות ושגשוג. באותה נשימה הדגיש את ההבדל, לשיטתו, בין ישראל לבין המשטר האיראני, כשאמר כי קריאות להרוג את טראמפ נשמעו בהלווייתו של עלי חמינאי, בעוד שבישראל, לדבריו, אמירות כאלה אינן נשמעות.