נתניהו: לאיראן כבר היו פצצות; איזנקוט תוקף

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר אתמול (שלישי) בראיון לערוץ 14 כי איראן כבר החזיקה בפצצות אטום, והציג את פעולותיו בעבר כמהלכים שנועדו, לדבריו, למנוע איום קיומי על ישראל. הבוקר השיב לו יו"ר מפלגת ישר!, גדי איזנקוט, בכנס הרצליה, וטען כי מדובר באמירה שאינה משקפת את המציאות וכי נתניהו מנסה לזרוע פחד בציבור.

האמירה של נתניהו בראיון

במהלך הראיון אמר נתניהו: "נכנסתי פעמיים באיראן כדי להציל אותנו מהשמדה של פצצות אטום, שכבר היו בידיהם, ולך תדע מי היה כאן היום". בהמשך הוסיף כי "תהיה פעם שלישית אם צריך. כל עוד אני ראש ממשלה לאיראן לא יהיה נשק גרעיני". בדבריו קשר נתניהו בין מאבקה של ישראל בתוכנית הגרעין האיראנית לבין הנהגתו האישית, והציג את הסוגיה כאחת מאבני היסוד של תפיסת הביטחון שלו.

האיום האיראני עומד שנים ארוכות במרכז סדר היום המדיני-ביטחוני בישראל. ממשלות ישראל, ובפרט נתניהו, חזרו שוב ושוב על המחויבות למנוע מטהרן יכולת גרעינית צבאית. ואולם, הניסוח שבו השתמש הפעם — שלפיו לאיראן כבר היו פצצות אטום — בלט בעוצמתו, משום שהוא מתאר מצב חמור בהרבה מהאופן שבו נוהגים בדרך כלל לתאר את התקדמות תוכנית הגרעין האיראנית בשיח הציבורי והפוליטי.

התגובה של איזנקוט

איזנקוט, שמוביל לפי סקרים את אחד המוקדים המרכזיים בגוש הנגדי לנתניהו, תקף את הדברים בכנס הרצליה. "נתניהו אמר דברים זחוחים. לאיראן לא היו שום פצצות גרעין. הוא ממציא מציאות כדי להבהיל את הציבור הישראלי", אמר. בכך הפך הוויכוח על האיום האיראני גם לעימות ישיר על אמינות, שיקול דעת והדרך שבה הנהגה מדינית מציגה סוגיות ביטחוניות לציבור.

התגובה של איזנקוט אינה עוסקת רק בעובדות עצמן, אלא גם בהשלכות הציבוריות של אמירות מסוג זה. מבחינתו, כאשר ראש ממשלה מתאר איום ביטחוני קיצוני, יש לכך משקל כבד בעיצוב תחושת החירום הלאומית, ביחס הציבור למדיניות הממשלה ובאופן שבו מתנהל הדיון הפוליטי סביב ביטחון המדינה.

המשמעות הפוליטית והביטחונית

העימות הזה מתנהל בנקודת מפגש רגישה במיוחד בין פוליטיקה לביטחון. נתניהו מבקש להמשיך ולבסס את דימויו כמי שמזהה איומים אסטרטגיים ופועל נגדם בנחישות. איזנקוט, לשעבר רמטכ"ל ואחד הקולות הבולטים בזירה הביטחונית-פוליטית, מנסה מנגד לערער על המסגור הזה ולהציג את נתניהו כמי שמקצין את התמונה לצרכים פוליטיים.

מעבר להחלפת ההאשמות, המחלוקת ממחישה עד כמה סוגיית הגרעין האיראני ממשיכה לשמש גם כלי מרכזי במאבק על אמון הציבור. כששני בכירים ישראלים מציגים תיאורים מנוגדים כל כך של המציאות, הוויכוח כבר אינו רק על איראן — אלא גם על השאלה מי משכנע יותר, מי נתפס כאמין יותר, ואיזו הנהגה הציבור מעדיף בשעה של איום ביטחוני מתמשך.

בשלב זה, אלה הדברים הפומביים שנאמרו: נתניהו חזר בראיון על מחויבותו למנוע נשק גרעיני מאיראן, ואיזנקוט השיב בכנס הרצליה בדחייה חד-משמעית של הטענה שלפיה איראן כבר החזיקה בפצצות אטום.