משרד הבריאות מקדים את החיסון המרובע לגיל שנה וחצי

משרד הבריאות הודיע כי החל מ-1 ביולי 2026 המנה השנייה של חיסון ה-MMRV, המכונה החיסון המרובע וכולל הגנה מפני חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח, תינתן בגיל שנה וחצי במקום בגיל שש. ההחלטה, שתוחל על ילדים שנולדו מ-1 בינואר 2025, התקבלה לאחר עבודת מטה של חטיבת בריאות הציבור ועל רקע התפרצויות חצבת בשנים האחרונות, לצד המלצות מקצועיות הנהוגות גם במדינות מפותחות אחרות.

מה משתנה בלוח החיסונים

עד כה קיבלו ילדים את המנה הראשונה של החיסון בגיל שנה, ואת המנה השנייה במסגרת שירותי בריאות התלמיד בכיתה א'. כעת תועבר המנה השנייה לטיפת חלב, כך ששתי המנות יינתנו בשנות החיים הראשונות. במשרד הבריאות מעריכים כי הקדמת המנה תשפר את ההגנה האישית של פעוטות בשלב מוקדם יותר ותסייע גם בהגדלת ההגנה על כלל האוכלוסייה באמצעות חסינות עדר.

במקביל עודכן גם מועד החיסון נגד צהבת A: המנה השנייה, שניתנה עד כה בגיל שנתיים, תועבר לכיתה א'. במשרד מסבירים כי השינוי נועד לשמור על איזון בלוח החיסונים הכולל ובהתאם להמלצות המקצועיות.

למה חצבת עומדת במרכז ההחלטה

הסיבה המרכזית לשינוי היא החצבת, אחת המחלות הזיהומיות המדבקות ביותר בבני אדם. מעבר למחלת החום והפריחה המוכרת, מדובר בזיהום שעלול לגרום לסיבוכים קשים, ובהם דלקת ריאות, פגיעה מוחית ואף מוות. לפי נתוני משרד הבריאות, מאז תחילת התפרצות החצבת באפריל אשתקד ועד יוני 2026 דווחו כ-3,800 חולים, אך במשרד מעריכים כי מספר הנדבקים בפועל גבוה בהרבה ועשוי להגיע לכ-17 אלף. עוד דווח על 17 מקרי מוות מאז תחילת ההתפרצות.

פרופ' סיגל סדצקי, ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, אמרה כי מדובר במהלך מקצועי רחב הסכמה, המבוסס על ניסיון שנצבר במדינות רבות. לדבריה, מטרת השינוי היא להעלות את הכיסוי החיסוני נגד מחלות מדבקות בילדות, תוך שיפור הזמינות והנגישות של החיסונים לכלל האוכלוסייה.

המחיר הכבד של סיבוכי המחלה

ד"ר עמנואל קורניצר, מנהל מחלקת שיקום ואשפוז יום בבית החולים אלי"ן, תיאר תמונה קשה של ילדים שסבלו מסיבוכי חצבת משמעותיים. לדבריו, במרכז השיקום מאושפזים כעת ארבעה ילדים עד גיל שש עם פגיעות נוירולוגיות וריאתיות בעקבות המחלה, ורבים אחרים שטופלו במהלך השנה כבר שוחררו להמשך שיקום בקהילה.

בראיון אמר קורניצר כי חלק מהילדים סובלים מפגיעה נוירולוגית בינונית עד קשה, ובהם ילדים שמגיבים מעט מאוד לסביבה, אחרים עם קשיי דיבור, שיתוק או פגיעות קוגניטיביות שילוו אותם לאורך שנים. הוא הוסיף כי בבית החולים טופלו גם ילדים שנזקקו להנשמה, וכן מטופל שסבל מפגיעה בכלי דם שהובילה לקטיעת גפיים.

לדבריו, יש גם ילדים שנותרו עם פגיעה ריאתית כרונית ונזקקים למעקב ממושך, לטיפול במשאפים ולעתים מתמודדים עם זיהומים חוזרים. קורניצר הדגיש כי חלק ניכר מהילדים שנפגעו לא היו מחוסנים, בין השאר משום שעדיין לא הגיעו לגיל שבו ניתן היה לקבל את אחת המנות. לכן, לטענתו, הקדמת המנה השנייה עשויה לסגור חלק מפער ההגנה בגיל הרך ולחזק גם את ההגנה על תינוקות שטרם יכולים להשלים חיסון.

הוא הבהיר עם זאת כי המהלך לבדו לא יפתור את בעיית הכיסוי החיסוני בקרב מי שבוחרים שלא לחסן. לדבריו, ילדים גדולים יותר שלא חוסנו היו בין הגורמים שהדביקו תינוקות ופעוטות, ואלה הגיעו בהמשך לטיפול ולשיקום עם סיבוכים קשים.

על פי ההנחיה החדשה, המנה הראשונה של החיסון תמשיך להינתן בגיל שנה, והמנה השנייה תינתן כעת בגיל שנה וחצי בטיפות חלב, בעוד המנה השנייה נגד הפטיטיס A תידחה לכיתה א'.