מידג'רני דורשת מהאולפנים לחשוף את השימוש ב-AI

חברת הבינה המלאכותית מידג'רני מבקשת מבית המשפט להרחיב את היקף המסמכים שייאלצו אולפני הוליווד להעביר לה במסגרת ההליך המשפטי המתנהל ביניהם. במוקד הבקשה: חשיפת האופן שבו דיסני, יוניברסל ו-וורנר ברוס משתמשות בעצמן בכלי AI, לא רק בתוצרים שהגיעו לצרכנים אלא גם בעבודה פנימית מאחורי הקלעים.

המהלך מגיע על רקע שורת תביעות זכויות יוצרים שהגישו האולפנים נגד מידג'רני. דיסני ויוניברסל פתחו בהליך בשנה שעברה בטענה שמודלי יצירת התמונות של החברה מסוגלים להפיק דימויים של דמויות מוגנות בזכויות יוצרים, ובהן בארט סימפסון ודארת' ויידר. כמה חודשים לאחר מכן הצטרפה גם וורנר ברוס להליכים. מנגד, מידג'רני טוענת כי אימון המודלים שלה על תמונות הכוללות דמויות כאלה מותר במסגרת עקרון השימוש ההוגן.

הוויכוח עבר משאלת ההפרה לשאלת הראיות

השלב הנוכחי בתיק אינו עוסק עדיין בהכרעה אם מידג'רני הפרה זכויות יוצרים, אלא בשאלה אילו מסמכים כל צד צריך לחשוף במסגרת הליך גילוי הראיות. שופט כבר קבע בעבר כי האולפנים אכן יידרשו למסור מידע על השימוש שלהם בבינה מלאכותית יוצרת, אך צמצם זאת למקרים שבהם השימוש הוביל ליצירת תמונות או סרטונים שהופנו לציבור.

כעת מבקשת מידג'רני לבטל את ההגבלה הזאת. במסמך שהגישה לבית המשפט היא טוענת כי ההבחנה בין שימושים "לצרכן" לבין שימושים פנימיים פועלת לטובת האולפנים באופן לא הוגן. לטענתה, המגבלה מאפשרת להם לבחור רק מסמכים שלדבריהם תומכים בטענת הפגיעה בשוק, ובו בזמן להסתיר חומרים שעשויים לסייע להגנתה.

טענת ההגנה: גם האולפנים עשויים לעשות דבר דומה

מידג'רני מוסיפה כי דווקא המסמכים שהאולפנים מבקשים שלא לחשוף הם אלה שעשויים להראות אם, מאחורי דלתיים סגורות, הם נוקטים שיטות דומות לאלה שבגינן הם תובעים אותה. לטענת החברה, אם יתברר שהאולפנים מפתחים מודלים ליצירת תמונות לשימוש פנימי — למשל לצורך סטוריבורד, גיבוש רעיונות או פיתוח תוכן לקולנוע ולטלוויזיה — הדבר עשוי לחזק את הטענה שמדובר בנוהג מקובל בתעשייה.

מבחינה משפטית, זו נקודה חשובה עבור מידג'רני. בתיקי זכויות יוצרים הנוגעים לבינה מלאכותית, אחת המחלוקות המרכזיות היא לא רק מה הוזן למודל, אלא גם מהי הנורמה המקצועית המתפתחת בשוק, עד כמה השימוש בחומרים מוגנים רווח בתעשייה, והאם נגרם לבעלי הזכויות נזק מסחרי ממשי. לכן, חשיפת שימושים פנימיים של האולפנים עשויה לשרת את החברה גם ברמה העובדתית וגם ברמה הטיעונית.

מידג'רני דורשת גם את כלל הפרומפטים

באותה בקשה מבקשת מידג'רני שהאולפנים יחשפו גם את כל ההנחיות שהזינו למערכת שלה, לצד כל התוצרים שהתקבלו, ולא רק את הפרומפטים שהובילו לכאורה ליצירות המפרות. מבחינת החברה, בחירה מצומצמת של דוגמאות עלולה ליצור תמונה חלקית של היקף השימוש ושל אופי התוצאות שהמערכת מפיקה בפועל.

האולפנים, מצדם, כבר הבהירו בעבר שהם רואים בדרישות האלה ניסיון להרחיב יתר על המידה את ההליך. עורך הדין הראשי שלהם, דייוויד סינגר, טען שמדובר ב"מסע דיג" אחר מסמכים. לדבריו, האולפנים אינם מבקשים לעצור את טכנולוגיית ה-AI או לסגור את עסקיה של מידג'רני, אלא לחייב אותה להפסיק להעתיק סרטים וסדרות, ולהפסיק להפיץ, להציג בפומבי וליצור יצירות נגזרות הכוללות, ללא אישור, העתקים של הדמויות המפורסמות שבבעלותם.

העימות הזה ממחיש כיצד תביעות זכויות יוצרים בעידן הבינה המלאכותית אינן מתמקדות רק בתוצרים הסופיים, אלא גם בשיטות העבודה, בנתוני האימון ובשאלה מי בתעשייה עושה מה — ובאילו תנאים. בשלב זה, הסוגיה המיידית היא היקף החשיפה שיחויבו האולפנים לבצע במסגרת גילוי המסמכים בהליך המתנהל בבית המשפט.