כל המדורים

מאחורי הקלעים

מדגם קהל בירושלים: הליכוד הוביל, ש"ס לא קיבלה קולות

קלפי לא רשמית שהוצבה בכניסה לתיאטרון ירושלים לפני הופעתו של יוחאי ספונדר שיקפה נטייה ברורה של המשתתפים למרכז-ימין, עם יתרון לליכוד והיעדר תמיכה בש"ס. לצד בחירה במפלגות ובמנהיגים, לא מעט משתתפים ניצלו את ההזדמנות כדי לכתוב על הפתק מסרים אישיים, עמדות כלליות והתלבטויות פוליטיות.

המחשה באמצעות AI

📌 בקיצור

  • בכניסה לתיאטרון ירושלים הוצבה קלפי לא רשמית לקראת מופע של יוחאי ספונדר
  • לפי תוצאות המדגם, הליכוד קיבל את מספר הפתקים הגבוה ביותר וישראל ביתנו את הנמוך ביותר
  • ש"ס לא קיבלה כלל קולות, ופחות מחמישית מהמשתתפים בחרו במפלגות שמאל
  • חלק מהמשתתפים לא בחרו מפלגה, אלא כתבו מסרים אישיים כמו קריאה לאחדות או אזכור של סוגיית גיוס החרדים

ערב קיץ ירושלמי בכניסה לתיאטרון ירושלים הפך לניסוי קטן בפוליטיקה הישראלית: לפני מופע הסטנדאפ של יוחאי ספונדר, הוזמנו העוברים והשבים להשתתף בקלפי לא רשמית ולרשום על פתק למי היו מצביעים. מן המדגם עלתה תמונה ברורה למדי של קהל שנוטה מהמרכז ימינה, כאשר הליכוד קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר, ש"ס לא קיבלה אף פתק, ורק מיעוט מהמשתתפים בחר במפלגות שמאל.

ויכוח פוליטי על הספסל

האווירה ברחבת הכניסה הייתה קלילה, אך השיחה סביב הקלפי הייתה פוליטית מאוד. קבוצת מבוגרים שישבה על ספסלים סמוכים החלה להתווכח למי נכון להצביע. כאשר אחת מהן אמרה שאינה יודעת במי לבחור, אחד מחבריה השיב לה בנחרצות כי עליה להצביע ליאיר גולן. האמירה הזאת שיקפה היטב את רוח הערב: גם באירוע תרבות ובידור, הפוליטיקה הישראלית נוכחת מאוד, ולעיתים גם חודרת לשיחות יומיומיות לחלוטין.

הרוב המוחלט של המשתתפים במדגם היו עולים ממדינות דוברות אנגלית. הם התבקשו לכתוב את בחירתם על פתק ולשלשל אותו לקלפי, ורבים מהם עשו זאת ברצון ובסקרנות. למרות שמדובר כמובן במדגם אקראי, מצומצם ולא מייצג, הוא סיפק הצצה מעניינת להרכב הפוליטי של קהל מסוים מאוד בירושלים — קהל שבא למופע סטנדאפ, בעיר שממילא משלבת אוכלוסיות, זהויות והשקפות שונות מאוד זו מזו.

לא רק מפלגות, גם מסרים אישיים

לא כל המשתתפים בחרו לשחק לפי כללי הקלפי הרגילים. חלקם כלל לא רשמו שם של מפלגה או מנהיג, אלא ניצלו את הפתק כדי לנסח עמדה, משאלה או אמירה אישית. שניים כתבו כי סוגיית גיוס החרדים היא הנושא המרכזי שמעסיק אותם. שבעה הודו שעדיין אינם יודעים למי יצביעו. שניים בחרו בכלל בשם המופיע על שלט הערב וכתבו את שמו של ספונדר, ושלושה הבהירו שהעדפתם העיקרית היא שלפחות לא יהיה מדובר בבנימין נתניהו.

כמה פתקים בלטו במיוחד בשל האופי האישי והרגשי שלהם. אחת המשתתפות כתבה כי היא "מצביעה בעד תחיית המתים", והסבירה שזו הדרך היחידה שבה תפגוש שוב את בעלה. משתתף אחר בחר לנסח מסר כללי יותר וכתב כי הוא מצביע "לאחדות כל עם ישראל". דווקא הפתקים הללו, שאינם פוליטיים במובן המפלגתי הצר, המחישו עד כמה הצבעה — אפילו במסגרת משחקית למחצה — משמשת עבור רבים אמצעי לביטוי של כאב, תקווה וזהות.

תמונת מצב לקהל מסוים מאוד

תוצאות המדגם הצביעו על יתרון ברור לגוש המרכז-ימין, בעוד שפחות מחמישית מהמשתתפים בחרו במפלגות שמאל. גם בתוך חלוקת הקולות הזאת בלטו הפערים: הליכוד הוביל, ישראל ביתנו קיבלה את מספר הקולות הנמוך ביותר מבין המפלגות שצוינו, וש"ס נותרה ללא תמיכה כלל. הנתונים האלה אינם מלמדים בהכרח על מגמה רחבה בציבור, אך הם כן משקפים את הדופק של קבוצה מסוימת מאוד של מצביעים פוטנציאליים — במקרה הזה, קהל ירושלמי ברובו דובר אנגלית, שהגיע לערב תרבות וחשף בדרך אגב גם את נטיותיו הפוליטיות.

בסיום הערב נותרה הקלפי הקטנה כמעין דיוקן מקומי של השיח הציבורי: תערובת של הזדהות מפלגתית, התלבטות, מחאה, הומור ואמירות אישיות מאוד, שנכתבו כולן על פתקים בכניסה לתיאטרון ירושלים.

Poozדיווח על טעות