הונדה וניסאן מתקרבות להסכם שיתוף פעולה

הונדה וניסאן, ששקלו רק לפני חודשים ספורים מהלך מיזוג רחב, מתקרבות כעת להסכם שיתוף פעולה מצומצם וממוקד יותר. טושיהירו מיבה, מנכ"ל ונשיא הונדה, אמר באסיפת בעלי מניות כי המגעים בין שתי היצרניות היפניות נמצאים בשלב מתקדם מאוד, וכי בחלק מהנושאים הן כבר קרובות להכרזה.

במקום מיזוג: שותפות בפרויקטים מוגדרים

המהלך החדש מגיע אחרי קריסת שיחות המיזוג שהחלו בדצמבר 2024, אז חתמו הונדה וניסאן על מזכר הבנות לבחינת הקמת חברת אחזקות משותפת. אלא שכבר בפברואר נסוגו הצדדים מהרעיון. לפי דיווח של רויטרס באותה תקופה, אחד ממוקדי המחלוקת היה רצונה של הונדה לקבל שליטה בפועל ולהפוך את ניסאן לחברה-בת, ולא להסתפק במיזוג שוויוני כפי שהוצג בתחילה. עוד נטען אז כי הונדה לחצה לצעדי התייעלות עמוקים יותר, כולל קיצוצי כוח אדם וסגירת מפעלים, מהלך שעורר התנגדות בתוך ניסאן.

כעת מיבה מציג כיוון שונה. לדבריו, שתי החברות "מקדמות כל פרויקט במערכת יחסים של רווח הדדי". מהניסוח הזה עולה כי לא מדובר בחזרה למסלול של איחוד תאגידי, אלא בשיתוף פעולה נקודתי בתחומים שבהם שתי היצרניות יכולות לחסוך בעלויות, לקצר זמני פיתוח ולחלוק טכנולוגיה.

יחידות בקרה משותפות לדור הבא

אחד התחומים שעליהם מדווחים ביפן הוא תקינה משותפת של יחידות בקרה אלקטרוניות, או מחשבי הרכב, עבור דגמי הדור הבא של הונדה, ניסאן ומיצובישי. אם המהלך אכן יבשיל, שלוש היצרניות יוכלו להשתמש בארכיטקטורה אלקטרונית דומה בדגמים שיגיעו לקראת סוף העשור, בעיקר במכוניות היברידיות וחשמליות.

מבחינה תעשייתית, זהו מהלך משמעותי: יחידות בקרה הן לב המערכת האלקטרונית ברכב המודרני, והאחדה שלהן יכולה להפחית עלויות רכש, להקל על פיתוח תוכנה ולעזור ביישום מהיר יותר של מערכות בטיחות, קישוריות וניהול הנעה. עבור הצרכן, שיתוף כזה לא בהכרח יהיה גלוי לעין, אך הוא עשוי להשפיע על קצב השקת דגמים חדשים ועל יכולת היצרניות להישאר תחרותיות במחיר ובטכנולוגיה.

שתי יצרניות בלחץ, כל אחת מסיבותיה

העיתוי של השיחות אינו מקרי. ניסאן נמצאת בעיצומה של תוכנית התייעלות רחבה תחת השם RE:Nissan, שכוללת סגירת שבעה מפעלים, סגירת שני אולפני עיצוב ופיטורי כ-20 אלף עובדים. במקביל, החברה מקטינה את כושר הייצור השנתי שלה מ-3.5 מיליון ל-2.5 מיליון כלי רכב.

גם הונדה עוברת תקופה של שינוי כיוון. אחרי שרשמה הפסד שנתי ראשון בתולדותיה, החברה ביטלה כמה פרויקטים בתחום הרכב החשמלי בשל חששות לביקוש, ונסוגה מהיעד שהציבה לעצמה להפוך ליצרנית חשמלית בלבד עד 2040. במקום זאת, היא ממקדת מאמץ בדור חדש של דגמים היברידיים, בהם סדאן ורכב פנאי חדשים שמתוכננים ל-2028.

למשוואה הזו יש גם שחקן נוסף: רנו. יצרנית הרכב הצרפתית עדיין מחזיקה ב-15% מזכויות ההצבעה בניסאן, אף שהיקף ההחזקה ירד משמעותית לעומת 43% ב-2023. לכן, לכל מהלך אסטרטגי משמעותי בין ניסאן ליצרן אחר עשויה להיות גם השלכה על מערכת היחסים התאגידית הרחבה יותר.

במבט רחב יותר, שיתופי פעולה מהסוג הזה הופכים נפוצים יותר בתעשיית הרכב, במיוחד על רקע התחרות הגוברת מצד יצרניות סיניות וההשקעות הכבדות הנדרשות במערכות הנעה חשמליות, תוכנה ופלטפורמות חדשות. במקרה של הונדה וניסאן, הסימנים כעת מצביעים על ברית טכנולוגית ותפעולית מוגבלת יותר, אך כזו שעשויה להיות חשובה לשתי החברות בשנים הקרובות.