ה-FCC מקדם ביטול מגבלת הבעלות על תחנות טלוויזיה

רשות התקשורת הפדרלית של ארה"ב, ה-FCC, הודיעה כי ב-6 באוגוסט תעמיד להצבעה מהלך דרמטי שעשוי לשנות את כללי המשחק בשוק הטלוויזיה המקומית בארה"ב. על הפרק: ביטול הסעיף המגביל רשת טלוויזיה מקומית מלהגיע ליותר מ-39% משוק הצפייה הארצי. אם ההצעה תאושר, אחד המחסומים המרכזיים בפני עסקאות מיזוג ורכישה בתחום השידורים יוסר, ובמקומו תאמץ הרשות שיטה של בחינה פרטנית לכל עסקת בעלות.

מכלל אחיד להחלטות נקודתיות

המגבלה הנוכחית, המוכרת כ"כלל ה-39%", נועדה במשך שנים למנוע מצב שבו גוף שידור אחד ירכז בידיו השפעה רחבה מדי על שוק התחנות המקומיות בארה"ב. בפועל, היא קבעה תקרה ברורה להיקף החשיפה הארצית של בעלי תחנות.

כעת מבקשת ה-FCC לעבור ממנגנון אוטומטי של כלל קשיח למודל גמיש בהרבה: כל עסקת בעלות תגיע לאישור הרשות, שתוכל להחליט אם לאשרה או לבלום אותה לפי נסיבותיה. מבחינה רגולטורית, זהו שינוי עמוק. במקום קריטריון מספרי ברור, שחקני השוק יידרשו לשכנע את הרשות שכל עסקה ראויה לאישור.

תומכי המהלך עשויים לטעון שהשוק השתנה, ושחברות שידור מסורתיות מתמודדות כיום מול ענקיות סטרימינג, פלטפורמות דיגיטליות ורשתות חברתיות. מנגד, המבקרים מזהירים שהסרת תקרה ברורה תאפשר ריכוז כוח תקשורתי בידי מספר קטן יותר של תאגידים.

המחלוקת המשפטית: האם לרשות בכלל מותר

לצד הוויכוח הכלכלי והפוליטי, מרחפת מעל המהלך גם שאלה משפטית מהותית: האם ל-FCC יש בכלל סמכות לבטל את הסעיף הזה ללא אישור מפורש של הקונגרס. המשפטן לורנס ג'יי ספיווק כתב בינואר ב-Yale Journal on Regulation כי סעיף 10 לחוק התקשורת אוסר במפורש על הרשות לרכך או לעקוף את הוראות סעיף 303. אם הפרשנות הזו תעמוד במבחן, המהלך עשוי להיתקל בעתירות ואף להיגרר למאבק ממושך בבתי המשפט.

המשמעות המעשית ברורה: גם אם נציבי הרשות יאשרו את ביטול המגבלה, אין ודאות שהשינוי ישרוד ביקורת משפטית. זהו אחד המקרים שבהם רגולציה, משפט ופוליטיקה נפגשים בנקודה רגישה במיוחד, משום שמדובר לא רק בשוק מסחרי אלא גם בשליטה על תשתית מרכזית להפצת מידע לציבור.

סינקלייר חוזרת לתמונה

העיתוי של המהלך אינו מקרי. בשוק האמריקאי מתחדשים כעת מגעים לעסקה שבמסגרתה סינקלייר ברודקאסט גרופ תרכוש את E.W. Scripps Company. עבור מי שמלווה את הענף, השם סינקלייר כבר מזוהה שנים עם השאיפה להתרחבות אגרסיבית ועם מחלוקת ציבורית סביב כוחם של בעלי תחנות מקומיות לעצב סדר יום חדשותי רחב.

עסקה דומה שניסתה סינקלייר לבצע בעבר מול טריביון הייתה אמורה, אילו יצאה לפועל, להציב בידה שליטה על תחנות המשדרות ליותר מ-70% ממשקי הבית בארה"ב. העסקה הזו נבלמה ב-2018. ביטול מגבלת ה-39% עשוי להפוך תרחישים דומים לריאליים הרבה יותר, גם אם הם עדיין יחייבו אישור פרטני של הרשות.

היבט נוסף שמחריף את הדיון הוא שאלת העצמאות הרגולטורית. המבקרים חוששים שמודל של אישור פרטני יגדיל את מרחב שיקול הדעת של ראשי הרשות ויחשוף את שוק השידורים ללחצים פוליטיים. הטענה הזו מקבלת משקל מיוחד על רקע אמירות קודמות שיוחסו ליו"ר ה-FCC, ברנדן קאר, שלפיהן איים לשלול רישיונות שידור מגופים שישדרו תכנים ביקורתיים כלפי הממשל.

בשלב זה, ההחלטה הרשמית אמורה להתקבל בהצבעת הנציבים ב-6 באוגוסט. אם ההצעה תאושר, שוק הטלוויזיה המקומית בארה"ב יעמוד בפני שינוי רגולטורי מהגדולים שידע בשנים האחרונות, עם השפעה ישירה על מבנה הבעלות, התחרות בענף והכוח שירכזו בידיהם קבוצות המדיה הגדולות.