מחקר: 3 דקות ספרינטים שינו את הדם

אימון קצר מאוד של ספרינטים עשוי לעורר בגוף תגובה ביולוגית מיידית וחזקה במיוחד, שונה מאוד מזו שמתקבלת לאחר אימון סבולת ארוך ומתון. כך עולה ממחקר של חוקרים מאוניברסיטת רוקפלר, שבדקו כיצד עצימות המאמץ משנה את הרכב החלבונים והמטבוליטים בדם ואת האופן שבו רקמות שונות בגוף מגיבות לאימון.

לפי המחקר, שישה ספרינטים של 30 שניות כל אחד, במאמץ מרבי, חוללו שינוי כמעט ברבע מהחלבונים שנמדדו בדמם של המשתתפים מיד לאחר האימון. לשם השוואה, 90 דקות של רכיבה רציפה בעצימות מתונה שינו פחות מרבע האחוז מאותם חלבונים באותה נקודת זמן. גם ריצה מתונה על הליכון השפיעה יותר מרכיבה מתונה, אך עדיין הרבה פחות מהאימון הקצר והעצים.

מה קורה בדם מיד אחרי מאמץ עצים

החוקרים מצאו כי מעבר לשינויים בחלבונים, אימון הספרינטים שינה גם יותר מ-200 מטבוליטים — מולקולות קטנות שמעורבות בתהליכי חילוף החומרים. במקביל נרשמה עלייה מהירה ברמות חלבונים הקשורים לצמיחת כלי דם, לשיקום ועיצוב מחדש של רקמות ולמערכות איתות הורמונליות.

אחד הממצאים הבולטים היה שחלק מהחלבונים כנראה לא יוצרו מחדש בעקבות האימון, אלא הגיעו לזרם הדם בתהליך מהיר של איתות תאי. בתהליך הזה, הקרוי ectodomain shedding, מקטעים של חלבונים שכבר נמצאים על פני התא נחתכים ומשתחררים במהירות למחזור הדם. המשמעות היא שהגוף מסוגל להגיב למאמץ עצים כמעט בזמן אמת, בלי להמתין לייצור איטי יותר של מולקולות חדשות.

החוקרים בדקו גם כיצד תאי שומן אנושיים מגיבים לדם שנלקח לאחר ספרינטים. לדבריהם, התאים הראו שינויים נרחבים בפעילות הגנים, כולל באופן שבו הם משתמשים בדלק זמין, מגיבים להורמונים וחשים בזמינות של חומרי מזון.

התגובה המאוחרת של אימון מתון

באימון המתון התמונה הייתה שונה. התגובה המיידית בדם הייתה צנועה בהרבה, ורק שלוש שעות לאחר הרכיבה הופיעה עלייה משמעותית יותר בחומצות שומן ובחלבונים שמקורם בכבד, המזוהים עם הדרישות של מאמץ סבולת. גם תאי השומן שנחשפו לדם שנאסף אחרי רכיבה מתונה הראו, לפי החוקרים, שינויים קטנים בלבד בפעילות הגנטית.

הפער הזה אינו אומר בהכרח שאימון מתון אינו מועיל. הוא כן מצביע על כך שהגוף מפעיל מסלולים ביולוגיים שונים בהתאם לעצימות המאמץ, ושייתכן שאימון קצר ועצים שולח לרקמות הגוף "אותות" חזקים ומהירים יותר.

הקשר להשמנה, סוכרת והזדקנות ביולוגית

בשלב הבא השוו החוקרים את החלבונים שהגיבו לאימון למידע בריאותי של יותר מ-53 אלף משתתפים ממאגר UK Biobank. רבים מהחלבונים שנמדדו נקשרו לסיכון נמוך יותר למחלות לב וכלי דם ולמחלות מטבוליות.

הקשר היה בולט במיוחד בהשמנה, בסוכרת מסוג 2 ובהפרעות מטבוליות נוספות. מבין 33 חלבונים שנקשרו לסיכון נמוך יותר, 32 הושפעו מהספרינטים, בעוד שרק שלושה הושפעו מאימון מתון. יותר מרבע מהחלבונים האלה נקשרו גם להזדקנות ביולוגית איטית יותר.

פול כהן, מהחוקרים הבכירים במחקר, אמר כי "מה שמרגש כאן הוא שכמה דקות בלבד של פעילות עצימה יכולות לעורר תגובה מולקולרית משמעותית". לדבריו, החוקרים ראו את אותה תגובה גם לאחר שמונה שבועות של אימונים, ממצא שלטענתו מרמז כי לא מדובר רק בתגובה של הגוף ללחץ לא מוכר, אלא במנגנון אופייני למאמץ עצים.

למה עצימות האימון חשובה למחקרי העתיד

לוק אולסן, עמית בתר-דוקטורט שהוביל את הניסויים, אמר כי כבר ידוע שעצימויות שונות של פעילות גופנית יוצרות הסתגלויות שונות בגוף, אך המנגנון המולקולרי שחיבר בין סוג המאמץ לבין השפעתו הרחבה נותר עד כה לא ברור. לדבריו, הממצאים מצביעים על כך שחלבונים ומטבוליטים שמשתחררים לדם אחרי אימון — ולעתים מכונים exerkines — רגישים מאוד לעצימות המאמץ, וייתכן שהם מתווכים חלק חשוב מההשפעות הבריאותיות של פרצי מאמץ קצרים.

המחקר פורסם בכתב העת Cell Reports Medicine. הוא אינו קובע שכל אדם צריך להחליף אימון ממושך בספרינטים, אך הוא מוסיף נדבך חשוב להבנת ההבדלים הביולוגיים בין סוגי אימון, ובעיקר לשאלה כיצד מאמץ קצר ועצים עשוי להשפיע על מערכות הגוף ברמה המולקולרית.