קראשתגייט עולה לעליון: מאסה מתקרב לקרב חדש

מה מיוחס לנאשמים

פליפה מאסה טוען כי פרשת קראשתגייט, סביב הגרנד פרי של סינגפור 2008, פגעה באופן ישיר בסיכוייו לזכות באליפות העולם של אותה עונה. לטענתו, לא מדובר רק באירוע מסלולי חריג, אלא בכשל חמור בטיפול של בכירים בפורמולה 1 ובמוסדות השיפוט של הסדרה, שלדבריו מנע בדיקה בזמן אמת והותיר תוצאה מעוותת על כנה.

התביעה שלו מופנית נגד Formula One Management, נגד ברני אקלסטון ונגד ה-FIA. מאסה טוען כי אילו האירועים היו נחקרים כראוי בזמן, תמונת האליפות הייתה משתנה לטובתו. מעבר לשאלה הספורטיבית, הוא טוען שנגרם לו נזק כספי ממשי: שכר עתידי גבוה יותר, חסויות טובות יותר ומעמד מסחרי חזק יותר כאלוף עולם.

לפי כתב האישום

אף שאין כאן הליך פלילי אלא מאבק אזרחי, לב התיק נשען על טענה חמורה במיוחד: קנוניה באמצעים בלתי חוקיים. לפי הטענה של מאסה, כמה גורמים פעלו בתיאום, או לכל הפחות נמנעו מפעולה נדרשת, כדי לאפשר לתוצאת המרוץ המניפולטיבית להישאר בתוקף עד שכבר אי אפשר יהיה לשנות את מאבק האליפות על המסלול.

כדי להצליח במסלול המשפטי הזה, מאסה יצטרך להראות שהייתה הסכמה בין שניים או יותר על דרך פעולה, שננקטו צעדים מתואמים, שנעשה שימוש באמצעים פסולים מבחינה משפטית או רגולטורית, ושנגרם לו נזק כתוצאה ישירה מכך. זו רף הוכחה כבד מאוד, אבל עצם העובדה שהדיון ממשיך מלמדת שבית המשפט לא סילק את כל רכיבי התביעה על הסף.

בית המשפט הגבוה כבר קבע שחלק מהסעדים שמאסה ביקש לא ימשיכו הלאה. המרכזי שבהם: הצהרה שלפיה הוא "היה צריך להיות" אלוף העולם ב-2008. מבחינת בית המשפט, גם אם הניסוח המשפטי היה זהיר, המשמעות המעשית של קביעה כזו הייתה ניסיון לעקוף את העיקרון הבסיסי שלפיו תוצאות ספורט הופכות לסופיות אחרי שמוצו הערעורים וההליכים הרשמיים. לכן, לואיס המילטון נשאר האלוף הרשמי ברישומים, וה-FIA אינה מחויבת לשכתב את ספרי ההיסטוריה.

השלב המשפטי הנוכחי

כאן נכנסת הדרמה האמיתית: העליון הבריטי הסכים לדלג מעל ערכאת הערעור ולקבל את השלב הבא בתיק ישירות אליו. זה מהלך חריג יחסית, שמסמן כי בית המשפט רואה בשאלות שעולות כאן עניין בעל חשיבות ציבורית רחבה, לא רק סכסוך פרטי בין נהג לשעבר לבין הגופים שניהלו את האליפות.

הנתבעים מבקשים להפוך את החלטת בית המשפט הגבוה, שאפשרה לחלק מתביעות הפיצויים של מאסה להמשיך למשפט מלא. אם יצליחו, ההליך של מאסה ייעצר. אם לא, התיק יתקדם לשלב הראיות והעדויות, ושם כבר כל פרט על אופן הטיפול בפרשה עשוי להיחשף בעוצמה גדולה בהרבה.

מרכיב חשוב נוסף הוא סוגיית ההתיישנות. בדרך כלל, תביעות רבות במשפט האנגלי כפופות למסגרת זמן של שש שנים. ואולם מאסה טוען כי מידע מהותי הוסתר ממנו במכוון, ולכן מניין הזמן צריך להיבחן אחרת. לדבריו, רק לאחר שנחשפו עובדות מסוימות הוא היה יכול להגיש תביעה מבוססת, והוא פעל מיד לאחר מכן. זו נקודה משפטית קריטית, משום שאם העליון יקבל את עמדת הנתבעים בנושא הזה, הדרך של מאסה עלולה להיחסם עוד לפני דיון מלא במהות.

מה הלאה

המשמעות האפשרית של ההליך חורגת הרבה מעבר לשאלה האם מאסה זכאי לפיצוי כספי. אם בית משפט באנגליה יאפשר לתביעה כזו להתקדם ואף יכיר באחריות נזיקית סביב טיפול בפרשת ספורט עולמית, פורמולה 1 תצטרך להתמודד עם שאלות קשות על ממשל, שקיפות, חובת דיווח והתנהלות של בכירים בזמן משבר.

עבור ה-FIA, עבור הנהלת הסדרה וגם עבור דמויות שהיו במוקד העניינים באותה תקופה, משפט מלא עלול להעלות מחדש את אחת הפרשות הכבדות בתולדות הגריד. עבור הקבוצות והשותפים המסחריים, זו כבר סוגיה של אמינות האליפות כולה: לא רק מי חצה ראשון את קו הסיום, אלא האם מי שמופקדים על ניהול המרוץ והאליפות פעלו בצורה שמגנה באמת על טוהר התחרות.

בינתיים, הדבר הברור ביותר הוא זה: תוצאות עונת 2008 אינן עומדות להיכתב מחדש, אבל הקרב המשפטי על המחיר של אותה פרשה עדיין חי ובועט, והוא מתקדם כעת למסלול המשפטי הגבוה ביותר בבריטניה.