חוק התקשורת אושר בוועדה, הרוב במליאה מתערער

מה ידוע כרגע

ועדת התקשורת של הכנסת אישרה ביום שני את הצעת חוק התקשורת שמקדם שר התקשורת שלמה קרעי, ובכך סללה לה את הדרך לקריאה שנייה ושלישית במליאה. מדובר באחת היוזמות המרכזיות של קרעי, שנועדה לעצב מחדש את שוק הטלוויזיה והחדשות בישראל.

לפי נוסח ההצעה שאושר בוועדה, החוק אמור להקל משמעותית את הרגולציה על הקמת ערוצי חדשות חדשים, לצמצם את ההפרדה הקיימת בין בעלי הערוצים לבין חברות החדשות, ולהקים יישומון ממשלתי שירכז את ערוצי החדשות לצפייה חינמית. במקביל, ספקיות תוכן כמו הוט, יס ופרטנר יחויבו לשלב את ערוצי החדשות במסגרת ההיצע הרגיל שלהן.

אלא שבשלב המכריע, בתוך הקואליציה עצמה התגלע קושי פוליטי משמעותי. יהדות התורה הודיעה כי לא תתמוך בחוק, ובכיריה, בהם השר יצחק גולדקנופף וח"כ משה גפני, הבהירו שיצביעו נגדו. גם ש"ס מסרה שלא תוכל לתמוך בנוסח הנוכחי, לאחר שלדבריה תיקונים שדרשו רבני התנועה כדי למנוע פגיעה בערכי הדת לא נכללו בחוק.

בש"ס קראו לקרעי לפצל את ההצעה ולקדם בנפרד רק את הסעיפים העוסקים בהקלות רגולטוריות לערוצי חדשות חדשים. בהודעת המפלגה נאמר כי במהלך כזה היא תהיה מוכנה לתמוך. הדרישה הזאת מלמדת שהמחלוקת אינה בהכרח על כל מרכיבי הרפורמה, אלא בעיקר על חלקיה הנוגעים ליישומון הממשלתי ולסוגי התכנים שעלולים להופיע בו.

ההתנגדות החרדית מתמקדת בשתי טענות עיקריות: הפעלת היישומון בשבת, והחשש שייכללו בו תכנים שנוגדים את תפיסת עולמן של המפלגות החרדיות. הטענה הראשונה בולטת במיוחד משום שכבר כיום פועל בשבת מערך שידור הנתמך בידי המדינה, אך במפלגות החרדיות בחרו להציב את הסוגיה הזאת כמכשול מרכזי.

במקביל לעימות הפוליטי, יועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק קבעה כי נפלו בהליך החקיקה פגמים רבים ומהותיים. גם חברי האופוזיציה בוועדת התקשורת תקפו בחריפות את אופן קידום החוק, וטענו כי הדיונים התנהלו תוך פגיעה בכללי עבודת הכנסת, בהליך הפיקוח הפרלמנטרי וביכולת של חברי הכנסת לקבל נתונים ולהיערך כראוי.

ציר האירועים

בחצי השנה האחרונה קיימה ועדת התקשורת עשרות ישיבות שעסקו בהצעת החוק. באופוזיציה אמרו כי הוגשו יותר מ-6,000 הסתייגויות, וכי במהלך הדיונים הצליחו להביא לפיצול חלקים נרחבים מן ההצעה המקורית. מבחינתם, עצם היקף המאבק מעיד על עומק המחלוקת סביב החוק ועל השלכותיו האפשריות על שוק התקשורת.

לקראת הישורת האחרונה, לאחר שהנוסח התקדם בוועדה, החריפו ההתנגדויות מצד המפלגות החרדיות. ש"ס הודיעה בפומבי שלא תתמוך בנוסח הסופי, ויהדות התורה הצטרפה לעמדה דומה. הדבר הפך את המעבר במליאה מסוגיה טכנית יחסית למבחן פוליטי של ממש.

בתגובה ניסה קרעי לרכך את ההתנגדות. הוא הודיע כי יקבל שינויי נוסח הקשורים לדרישת ש"ס ודגל התורה, ובפרט את תיקונו של ח"כ אבי מעוז, שלדבריו נועד למנוע פגיעה בערכי הדת. קרעי אף קרא בפומבי לש"ס ולדגל התורה לתמוך במה שהגדיר כרפורמה של הימין בתקשורת.

אלא שבכירים חרדים דחו את המהלך. לדבריהם, אין דרך ממשית לשלב את ההסתייגויות בשלב הזה, וההכרזה נועדה בעיקר לנסות לגייס תמיכה פוליטית ברגע האחרון. הפער הזה בין הודעת השר לבין עמדת המפלגות החרדיות ממחיש עד כמה המו"מ הקואליציוני סביב החוק טרם הוכרע.

באותו זמן נמשכה גם החזית מול האופוזיציה והייעוץ המשפטי. חברי האופוזיציה בוועדה טענו כי החוק אינו רק שנוי במחלוקת מבחינה פוליטית, אלא גם פגום באופן קידומו ובתוכנו. הם הודיעו כי המאבק יעבור כעת אל המליאה, והבהירו כי אם יהיה צורך יפנו גם לערכאות משפטיות.

מה עדיין לא ברור

השאלה המעשית המרכזית היא אם לשר קרעי יש רוב להעברת החוק במליאה בנוסחו הנוכחי. כל עוד ש"ס ויהדות התורה עומדות בהתנגדותן, הקואליציה מתקשה להבטיח את אישורו הסופי. לא פורסם עדיין מתווה מוסכם שיפתור את המחלוקת.

גם האפשרות לפצל את החוק עדיין לא התגבשה להחלטה אופרטיבית. ש"ס הודיעה שתתמוך רק בחלק מן הסעיפים, אך לא נקבע אם אכן יובא נוסח מצומצם יותר, מתי זה יקרה, ומה יכלול בדיוק.

מישור נוסף שנותר פתוח הוא המשפטי. קביעת הייעוץ המשפטי של הכנסת בדבר פגמים מהותיים בהליך עשויה ללוות את המשך הדיון, במיוחד אם החוק יאושר בסופו של דבר במליאה. מעבר למאבק על תוכן הרפורמה, כעת מתנהל גם ויכוח נרחב על גבולות הכוח של הממשלה והקואליציה בעיצוב כללי המשחק בשוק התקשורת.