הון וסיכונים
הבורינג קומפני שואפת לגיוס ענק לפי שווי 20 מיליארד

📌 בקיצור
- חברת The Boring Company מנהלת מגעים לגיוס של 4 מיליארד דולר
- היעד: שווי של 20 מיליארד דולר, לעומת 5.7 מיליארד ב-2022
- לצד ההתרחבות, החברה מתמודדת עם ביקורת על בטיחות עובדים והפרות רגולציה סביבתית
חברת המנהור The Boring Company, שבשליטת אילון מאסק, מנהלת מגעים לגיוס הון של כ-4 מיליארד דולר לפי שווי חברה של 20 מיליארד דולר. אם הסבב יושלם בתנאים הללו, זה יהיה קפיצה משמעותית ביחס לשווי של 5.7 מיליארד דולר שבו הוערכה החברה ב-2022, ויעיד על אמון מתמשך של משקיעים בחזון התחבורתי שהיא מנסה לקדם.
זינוק חד בשווי למרות שעסקת המימון עדיין לא נסגרה
לפי הדיווח ב-The Wall Street Journal, השיחות עדיין נמשכות, וההסכם טרם נחתם סופית. המשמעות היא שהיקף הסבב, השווי או תנאים נוספים עוד עשויים להשתנות. גם כך, עצם הדיון על גיוס בהיקף כזה מלמד עד כמה החברה מנסה לעבור משלב של פרויקטים נקודתיים לחברה תשתיתית רחבת היקף, עם תוכניות בערים נוספות בארצות הברית וגם מחוצה לה.
The Boring Company נוסדה כחברת מנהור שמבקשת לקצר תהליכי חפירה ולהוזיל הקמת מנהרות, בעיקר לצורכי תחבורה עירונית. החברה נפרדה מ-SpaceX ב-2018 והמשיכה לפעול כחברה עצמאית, כשהיא נשענת במידה רבה על המותג האישי של מאסק ועל ההבטחה להציע חלופה לתשתיות תחבורה מסורתיות ויקרות.
מה כבר הוקם מתחת ללאס וגאס
הפרויקט הבולט ביותר של החברה עד כה נמצא בלאס וגאס, שם הוקמה רשת מנהרות תת-קרקעית שבאמצעותה מסיעים נוסעים ברכבי טסלה בין תחנות שונות. זהו עד כה המימוש המוחשי ביותר של הרעיון שמאסק מקדם כבר שנים: תנועה מהירה מתחת לקרקע במקום עומסי תנועה על פני השטח.
מבחינת החברה, לאס וגאס היא הוכחת יכולת תפעולית והנדסית. מבחינת המשקיעים, זהו גם נכס תדמיתי חשוב: לא עוד תוכנית על הנייר, אלא תשתית קיימת שפועלת בפועל. עם זאת, המודל הזה עדיין מעורר שאלות באשר להיתכנות כלכלית רחבה, לקצב ההתרחבות, וליכולת לשכפל אותו לערים גדולות ומורכבות יותר.
התרחבות מתוכננת בארה"ב ובמזרח התיכון
החברה כבר הודיעה על תוכניות להקים רשתות מנהרות גם מתחת לנאשוויל ולדובאי. נוסף על כך, הוצגו בעבר יוזמות גם בבולטימור, שיקגו ולוס אנג'לס. עבור The Boring Company, פרויקטים כאלה הם לא רק מנוע צמיחה עסקי אלא גם מבחן רגולטורי ופוליטי: כל יוזמה כזו דורשת היתרים, תיאום עם רשויות מקומיות ולעיתים גם התמודדות עם התנגדויות ציבוריות וסביבתיות.
הרחבה לכמה ערים במקביל עשויה להסביר את הצורך בגיוס גדול במיוחד. פרויקטי תשתית ותת-קרקע דורשים השקעות עתק מראש, לוחות זמנים ארוכים וסבלנות מצד המשקיעים. לכן שווי של 20 מיליארד דולר אינו משקף בהכרח הכנסות שוטפות בהיקף כזה, אלא ציפייה ליכולת עתידית להקים רשתות תחבורה חדשות ולתפוס נתח משוק עירוני שעדיין מחפש פתרונות לעומסים.
הביקורת: פציעות עובדים והפרות סביבתיות
לצד התוכניות השאפתניות, החברה ניצבת גם מול ביקורת משמעותית. עובדים בפרויקטי המנהור שלה סבלו מפציעות קשות, סוגיה שמחדדת את השאלה עד כמה קצב העבודה והחדשנות ההנדסית מלווים במעטפת בטיחות מספקת. בנוסף, רגולטורים בנבאדה מסרו בשנה שעברה כי החברה הפרה תקנות סביבתיות כמעט 800 פעמים.
הנקודות האלה חשובות במיוחד כשבוחנים גיוס לפי שווי כה גבוה. משקיעים אינם בוחנים רק את חזון הצמיחה, אלא גם את רמת הסיכון התפעולי, החשיפה לתביעות, והיכולת של החברה לעבוד מול רגולטורים לאורך זמן. עבור חברה שמבקשת לחפור מתחת לערים גדולות, שאלות של בטיחות, סביבה ופיקוח אינן סוגיה שולית אלא חלק מרכזי מהמודל העסקי.
בשלב זה, המגעים על סבב הגיוס נמשכים. אם יושלמו לפי המספרים שעלו בשיחות, The Boring Company תצטרף לשורת חברות פרטיות בעלות שווי עתק, ותעשה זאת בזמן שהיא מנסה להפוך חזון תחבורתי ניסיוני לרשת תשתיות בקנה מידה רחב.
עוד בטכנולוגיה

סיירה תרכוש את אואזיס סקיוריטי בכמיליארד דולר
חברת אבטחת המידע סיירה הודיעה כי חתמה על מכתב כוונות לרכישת אואזיס סקיוריטי בעסקה שמוערכת בכמיליארד דולר, ברובה במזומן. המהלך משקף את הביקוש הגובר לכלי הגנה סביב סוכני AI וזהויות לא-אנושיות, ומרחיב את אסטרטגיית הרכישות של סיירה בשוק הסייבר הארגוני.

אנבידיה מקימה ברית פתוחה להגנת סייבר מבוססת AI
אנבידיה הכריזה על הקמת Open Secure AI Alliance, מסגרת חדשה שמאגדת 27 חברות וארגונים במטרה לפתח כלים פתוחים לחיזוק ההגנה בסייבר. בברית חברים בין היתר מיקרוסופט, דל, SpaceX וקרן לינוקס, והיא מבקשת לקדם גישה שלפיה מודלים פתוחים הם נכס הגנתי ולא סיכון שיש להגביל באופן גורף.

אפל דוחה את המשקפיים החכמים ל-2027
אפל מתקדמת לעבר השקת משקפיים חכמים ראשונים, אך לפי דיווח חדש היא דחתה את היעד כדי לחדד לא רק את המוצר אלא גם את המענה לחששות הכבדים סביב פרטיות. ברקע עומדת הביקורת הציבורית על משקפיים חכמים שמאפשרים תיעוד לא מוסכם, סוגיה רגישה במיוחד עבור חברה שהפכה את ההגנה על פרטיות לחלק מרכזי מהמותג שלה.

חוקרי רשת באירופה מאשימים את ענקיות הטק בחסימת מידע
חוקרי מדיה חברתית באירופה טוענים כי פלטפורמות גדולות מקשות על גישה לנתונים חיוניים לבדיקת קמפייני השפעה, מסחור פוליטי והפצת דיסאינפורמציה. המחלוקת התחדדה לאחר מערכת הבחירות ברומניה, שבה זינוק חד בתמיכה במועמד קלין ג'ורג'סקו עורר שאלות על תפקיד טיקטוק ותוכן מקודם שהוצג לכאורה כתוכן אורגני.