אסטון מרטין חושפת: כך ה-AI נכנס לקרב המסלול

אסטון מרטין בחרה בעיתוי סמלי במיוחד — בעיצומו של הגרנד פרי הביתי בסילברסטון — כדי להמחיש עד כמה הבינה המלאכותית הפכה לכלי עבודה מרכזי בפורמולה 1 המודרנית. בפורום טכנולוגי שערכה במפעל הקבוצה, בהשתתפות עשרה שותפים מסחריים וטכנולוגיים, ניסתה הקבוצה להראות כיצד AI ומודלים של למידת מכונה משפיעים לא רק על עבודת המהנדסים במפעל, אלא גם על קבלת ההחלטות בזמן אמת סביב המכונית, האסטרטגיה והכנת הנהגים.

עבור קבוצה שנמצאת בשנים האחרונות בתהליך השקעה מסיבי בתשתיות — כולל קמפוס חדש, סימולטור מתקדם ומנהרת רוח חדישה — השלב הבא ברור: לאסוף מידע זה כבר לא מספיק, צריך גם לפענח אותו מהר יותר ונכון יותר. כאן, מבחינת אסטון מרטין, נכנסת הבינה המלאכותית לתמונה.

ניואי: פחות חיפוש, יותר זיהוי דפוסים קריטיים

אדריאן ניואי, שמוביל את הכיוון המקצועי של הקבוצה, הסביר כי השימוש ב-AI באסטון מרטין שונה מהתפיסה הציבורית הרחבה של הכלי. לדבריו, לא מדובר במערכת שנשענת על האינטרנט או על מנועי חיפוש, אלא בפלטפורמות שמוזנות בנתונים הפנימיים של הקבוצה — ממנהרת הרוח, מ-CFD ומהמסלול — ומחפשות דפוסים, קשרים ומגמות שאדם עלול לפספס או לזהות מאוחר מדי.

בראיון אמר ניואי כי המטרה היא לקבל החלטות טובות יותר על כיוון הפיתוח של המכונית. הוא הודה שהאתגר הגדול ביותר כיום הוא להקנות למערכות הללו סוג של "אינטואיציה", והגדיר זאת כגבול הבא שהקבוצה מנסה לפרוץ. במילים אחרות, אסטון מרטין לא מחפשת להחליף את המהנדס שעל הפיטוול או את איש הביצועים בחדר הנתונים, אלא לתת להם כלי שמקצר תהליכים ומרחיב את טווח הניתוח.

10,000 תרחישים לפני הזינוק, 50 מיליארד נקודות מידע בכל סוף שבוע

המספרים שנחשפו סביב פעילות הקבוצה ממחישים היטב את עומק המהפכה. לפני כל סוף שבוע של מרוץ, אסטון מרטין מריצה בין 10,000 ל-100,000 תרחישי מרוץ שונים כדי לאמוד את ההסתברות לתוצאה מסוימת תחת אסטרטגיות שונות — חלונות פיטסטופ, תגובה למכונית בטיחות, שחיקת צמיגים ושינויי קצב.

במהלך סוף שבוע אחד נאספות כ-50 מיליארד נקודות חיישנים לכל מכונית, נתון שממחיש את העומס המוטל על מערכות הבקרה, האחסון והניתוח. הקבוצה גם מעבירה כ-1.5 טרה-בייט של מידע הלוך ושוב בין המסלול לבין מרכז השליטה שלה במפעל בסילברסטון, עם השהיה של 0.2 שנייה בלבד, ובאוסטרליה 0.3 שנייה. כשמוסיפים לכך יחידת בקרה מנועית שמבצעת, לפי הנתונים שהוצגו, 43 טריליון חישובים בכל מרוץ, ותצורות כוונון שכוללות בין 4,000 ל-5,000 פרמטרים, קל להבין למה היכולת לזהות את ההחלטה הנכונה בזמן היא יתרון תחרותי של ממש.

במונחים של פורמולה 1, זה ההבדל בין כיוון שפוגע בחלון העבודה של המכונית כבר מההקפה הראשונה, לבין סוף שבוע שבו הקבוצה רודפת אחרי האיזון מהאימון ועד לדגל המשובץ.

הקרב על הביצועים עובר גם דרך ההתאוששות

הפורום לא עסק רק במכונית עצמה. אחד התחומים המסקרנים שעלו בו היה הקשר בין ביצועים במסלול לבין איכות ההתאוששות מחוץ למסלול. חברת Eight Sleep, שותפה חדשה של אסטון מרטין, מפתחת כיסוי חכם למיטה שמנטר שינה ומתאים את הטמפרטורה באופן אוטומטי, כשכל צד במיטה נשלט בנפרד.

רפאל אוליביירה, סגן נשיא לשיווק בינלאומי ושותפויות בחברה, טען כי יותר מ-70% מהגריד משתמשים במוצר של החברה. לדבריו, בפורמולה 1 — כמו בענפי ספורט אחרים — ברגע שנהג או איש צוות מוצא יתרון קטן, השמועה עוברת מהר מאוד בפאדוק. הוא תיאר זאת כ"אפקט חדר ההלבשה", שבו שימוש של ספורטאי אחד הופך בתוך זמן קצר לטרנד רחב בקרב מתחרים וחברי צוות.

אוליביירה הוסיף כי השותפות עם אסטון מרטין הייתה מבחינת החברה צעד טבעי, אחרי חדירה נרחבת לעולם הפורמולה 1 ואף השקעה מצד שארל לקלר. לטענתו, המיקוד העיקרי הוא בשיפור ההתאוששות בבית, שם אנשי הקבוצה מבלים את מרבית זמנם בין המרוצים, אך במקומות מסוימים גם במהלך הנסיעות דואגים שהמערכת תהיה זמינה לנהגים ולאנשי הצוות.

חום, עייפות ולוח שנה אכזרי

אחד ההסברים הבולטים שניתנו נוגע להשפעת החום על ההירדמות ועל עומק השינה. אוליביירה אמר כי בימים חמים, ובמיוחד אחרי סשנים אינטנסיביים על המסלול, הגוף מתקשה להתקרר במהירות הדרושה כדי להירדם היטב. לדבריו, כאן נכנסת יכולת הקירור של המערכת, שנועדה לקצר את זמן ההירדמות ולסייע למשתמשים להגדיל את משך השינה העמוקה ושלב ה-REM.

מנקודת מבט ספורטיבית, המסר ברור: בעונה שבה הנהגים, המהנדסים ואנשי המוסך קופצים מיבשת ליבשת ונדרשים לשמור על חדות מקסימלית, גם איכות השינה הופכת לחלק ממפת הביצועים. אם פעם הקרב על אלפיות השנייה הוכרע רק במנהרת הרוח, בסט-אפ או בפיטסטופ, היום הוא מתנהל גם בשרתים, באלגוריתמים ואפילו בחדר השינה.

מבחינת אסטון מרטין, פורום הטכנולוגיה בסילברסטון נועד להעביר מסר חד: המרדף אחר זמן הקפה מהיר יותר כבר לא נשען רק על אווירודינמיקה ומכניקה, אלא על היכולת לחבר בין נתונים, מחשוב, אסטרטגיה והתאוששות לכדי חבילה תחרותית אחת.