בערד נערכים ל"טקס השבעה" נגד כניסה לקואליציה

העימות סביב צביונה של ערד עולה מדרגה: תושבים חילונים בעיר מתכננים בימים הקרובים מהלך מחאה חריג, שבמרכזו "טקס השבעה" לחברי האופוזיציה במועצת העיר, במטרה למנוע מהם להצטרף בעתיד לקואליציה העירונית. לדברי המארגנים, המהלך נועד לחסום כל אפשרות להצלת קואליציה שלטענתם נתונה להשפעה של חסידות גור.

לצד היוזמה הזאת, התושבים מתכוונים להמשיך ולהפגין גם מחוץ לישיבות המועצה הבאות. לטענתם, מדובר במאבק על המרחב הציבורי ועל אופייה של העיר, והם מבקשים לבלום תהליכים שהם רואים כהתרחבות פוליטית וציבורית של החסידות בתוך מוקדי קבלת ההחלטות בעירייה.

המהלך החדש: התחייבות פומבית של חברי האופוזיציה

על פי התוכנית שמקדמים המארגנים, הטקס יתקיים במקום ציבורי בעיר, בהשתתפות מאות תושבים. במסגרת האירוע יתבקשו המשתתפים, ובהם גם נבחרי ציבור מהאופוזיציה, לחתום על מסמך שמטרתו לעגן התחייבות שלא להצטרף לקואליציה אם יחולו בה שינויים פנימיים או פרישות.

אחד ממובילי המחאה אמר כי מבחינתם המטרה איננה לקדם דמות פוליטית מסוימת, אלא לצמצם את השפעת חסידות גור על הנהגת העיר. לדבריו, אם אחד מחברי המועצה יפרוש מהקואליציה, הם מבקשים להבטיח מראש שאיש מחברי האופוזיציה לא ייכנס במקומו ולא יאפשר את המשך שליטתה.

המהלך הזה מלמד עד כמה המשבר המקומי כבר חורג מגבולות ויכוח קואליציוני רגיל. במקום מגעים פוליטיים מאחורי הקלעים, המחאה מבקשת לייצר מחויבות פומבית מול קהל, כזו שתייקר פוליטית כל שינוי צד או כניסה עתידית לשיתוף פעולה עם הקואליציה.

לא רק מאבק פוליטי, אלא ויכוח על דמותה של העיר

בערד מתקיים זה שנים מתח סביב היחסים בין האוכלוסייה החילונית לבין הציבור החרדי, ובפרט סביב נוכחותה של חסידות גור. עבור חלק מהתושבים החילונים, המחלוקת איננה מצטמצמת להרכב כזה או אחר של מועצת העיר, אלא נוגעת לשאלות רחבות יותר: שימוש במרחב הציבורי, השפעה על סדר היום המקומי, ואיזון בין קהילות בעלות אורחות חיים שונים מאוד.

במחאה הנוכחית, הטענה המרכזית של המארגנים היא שהמאבק נועד להגן על אורח החיים של התושבים הוותיקים והחילונים בעיר. לכן, מבחינתם, ההפגנות מחוץ לישיבות המועצה נועדו לשדר לנבחרי הציבור שהסוגיה איננה טכנית או נקודתית, אלא נוגעת לשורש השאלה מי מעצב את פניה של ערד.

בחסידות גור דוחים: "זו מחאה נגד אנשים"

מן העבר השני נשמעת ביקורת חריפה על אופי המחאה. אחד מתושבי חסידות גור בעיר טען כי בעוד שהפגנות מצד החרדים כוונו בעבר נגד השלטון או נגד החלטות ציבוריות, המחאה הנוכחית מופנית כלפי ציבור מסוים. לדבריו, "כשאנחנו מפגינים בערד, אנחנו יוצאים להפגין נגד שלטון. הם מפגינים נגדנו, נגד אנשים - מדובר בשנאה לחרדים".

אותו תושב הוסיף כי הוא מבין את החשש בציבור החילוני, אך לטענתו החשש הזה אינו נשען על עובדות. לדבריו, אין פגיעה מכוונת בתושבים החילונים, וגם אם קיימים פערי תרבות משמעותיים בין הקהילות, אין בכך כדי להצדיק עימות חזיתי מול כלל הציבור החרדי בעיר. עוד אמר כי לאורך שנים דווקא תושבי החסידות חוו הדרה, אך גם כאשר מחו על מצבם, לדבריו, הם לא ניהלו מאבק נגד שכניהם.

ישיבות המועצה הופכות לזירת עימות קבועה

ההיערכות להפגנות מחוץ לישיבות המועצה מלמדת כי המתח ברחוב מחלחל ישירות לזירה המוניציפלית. מועצת העיר, שבדרך כלל עוסקת בתקציבים, תכנון ושירותים לתושב, הופכת במקרה הזה למוקד של מאבק זהותי ופוליטי רחב בהרבה.

בפועל, המחאה מבקשת להפעיל לחץ ציבורי ישיר על חברי המועצה, בעיקר על אנשי אופוזיציה שעלולים למצוא את עצמם בעתיד לשון מאזניים. מבחינת המארגנים, עצם ההתחייבות הפומבית היא כלי למנוע עסקאות פוליטיות בהמשך הדרך. מנגד, בקרב תושבי החסידות רואים בכך החרפה נוספת של השיח המקומי והעמקת הקיטוב בין הקהילות.

נכון לעכשיו, המארגנים ממשיכים בהכנות לקיום הטקס הציבורי ולהפגנות נוספות סביב ישיבות המועצה הקרובות, בעוד שהמחלוקת בין שני הצדדים מוסיפה לעמוד במרכז החיים הציבוריים בערד.