זלנסקי מקדם מגן טילים אוקראיני זול מפטריוט

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הודיע כי בימים הקרובים תתקיים בצרפת פגישת הקואליציה הראשונה שנועדה לקדם את FREYA, מערכת אוקראינית ליירוט טילים בליסטיים. מבחינת קייב, מדובר במהלך בעל חשיבות אסטרטגית: ניסיון לבנות לראשונה יכולת מקומית שתיתן מענה לאחד האיומים הקשים ביותר במלחמה מול רוסיה — טילים בליסטיים, שעד כה אוקראינה מתקשה ליירט ללא הסתמכות על מערכות זרות.

היעד: חלופה זולה יותר לפטריוט

זלנסקי הציג את FREYA כמודל אירופי-אוקראיני, ואמר כי מדובר במערכת נגד טילים בליסטיים שהיא, לדבריו, "אנלוגית" לפטריוט מבחינת היכולת ליירט מטרות בליסטיות — אך כזו שנועדה להיות זולה יותר וקלה יותר לייצור המוני. עבור אוקראינה, השאלה איננה רק ביצועים אלא גם קצב ייצור, זמינות ויכולת לשמור לאורך זמן על מלאי מיירטים לנוכח מתקפות תכופות.

ברקע הדברים עומדת ההבנה שקייב אינה יכולה להסתפק במספר מוגבל של סוללות או במיירטים יקרים במיוחד. לפי נתוני האו"ם, תקיפות ארוכות טווח באמצעות טילים וכטב"מים היו אחראיות ל-45% מהנפגעים האזרחיים באוקראינה בחודש מאי — הנתון החודשי החמור ביותר מאז אפריל 2022. המשמעות היא שלכל שיפור ביכולת היירוט יש השפעה ישירה לא רק על שדה הקרב, אלא גם על העורף האוקראיני.

לא רק טיל: תלות באירופה במכ"מים ובשליטה

ליבת המערכת היא המיירט FP-7.X, שמפתחת ומייצרת חברת Fire Point האוקראינית. לפי התכנון, המיירט אמור לפגוע במטרה בליסטית בגובה של כ-15 מייל, כלומר כ-24 קילומטרים. אלא שבקייב מדגישים כי מערכת יירוט איננה מסתכמת בטיל ובמשגר בלבד. זלנסקי אמר כי כדי לבנות מערכת נגד טילים בליסטיים במהירות, אוקראינה זקוקה לשותפים אירופיים בתחומים שהיא עדיין אינה מייצרת בעצמה, ובהם מכ"מים, רכיבי שליטה ובקרה ומערכות תומכות נוספות.

בהקשר הזה כבר נרשמו צעדים ראשונים: Fire Point חתמה על מזכר הבנות עם החברה הגרמנית Hensoldt בתחום המכ"ם, ומנהלת שיחות עם Thales מצרפת, Leonardo מאיטליה ו-Kongsberg מנורבגיה לצורך אספקת מערכות עקיבה, שליטה ובקרה. זלנסקי תיאר את קואליציית FREYA כמסגרת של כ-8 מדינות שותפות, שלדבריו אמורה לקצר את לוחות הזמנים לעומת מסלול פיתוח וייצור עצמאי מלא.

הכלכלה של היירוט והמרוץ ללוחות זמנים

אחד המרכיבים הבולטים בתוכנית הוא המחיר. ב-Fire Point מכוונים לעלות של כ-700 אלף דולר לשיגור בודד, לעומת כ-3.8 מיליון דולר למיירט Patriot PAC-3. אם הנתונים האלה יתממשו, מדובר בפער דרמטי שעשוי לשנות את חישובי העלות-תועלת של ההגנה האווירית האוקראינית, במיוחד בתקופה שבה רוסיה מפעילה לחץ באמצעות מטחים תכופים.

בחברה מסרו כי המיירט עבר ניסוי טיסה בתחילת יוני, וכי היעד הוא להגיע לייצור המוני של שלושה מיירטים ביום כבר באוגוסט. היעד המבצעי השאפתני יותר הוא יירוט ראשון של טיל בליסטי עד סוף 2027. זלנסקי עצמו הודה כי הכול תלוי בהתגייסות השותפות, ביכולות הייצור של החברות המעורבות ובמהירות שבה ניתן יהיה להפוך את שיתופי הפעולה התעשייתיים לקו ייצור פעיל.

הדחיפה הנוכחית מגיעה גם אחרי פסגת נאט"ו באנקרה, שבה התחייבו בעלות הברית לסיוע צבאי בהיקף של 70 מיליארד אירו לאוקראינה השנה. בנוסף אמר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי וושינגטון תאפשר לאוקראינה רישוי לייצור עצמי של מיירטי פטריוט. מבחינת קייב, אם המהלך האירופי סביב FREYA יבשיל במקביל, היא עשויה לבסס שכבת הגנה חדשה שתישען פחות על אספקה חיצונית מוגבלת ויותר על תעשייה מקומית בשילוב שותפים אירופיים.