סיוע לצבא לבנון: הדיון בוושינגטון מתרחב

הדיון האמריקאי סביב הסיוע לצבא לבנון תופס תאוצה מחדש, כשברקע ניצבים המשבר המתמשך בלבנון, חולשת מוסדות המדינה והצורך של וושינגטון לקבוע אם מדיניות התמיכה הנוכחית אכן משרתת את יעדיה באזור. השאלה המרכזית אינה רק כמה כסף או ציוד יועברו לביירות, אלא איזה תפקיד אמור למלא צבא לבנון בתוך מציאות פוליטית וביטחונית מורכבת במיוחד.

בין ייצוב המדינה לבלימת שחקנים חמושים

מנקודת המבט האמריקאית, צבא לבנון נתפס במשך שנים כאחד המוסדות הממלכתיים הבודדים שעדיין נהנים ממידה מסוימת של תפקוד ולגיטימציה ציבורית. לכן, כל דיון בסיוע לו חורג מהשאלה הצבאית הצרה ונוגע גם לניסיון לחזק את המדינה הלבנונית עצמה. תומכי הרחבת הסיוע סבורים כי ללא השקעה משמעותית יותר במוסדות הרשמיים, הוואקום ימשיך להתמלא בידי גורמים חמושים שאינם כפופים לממשלה.

מנגד, מבקרים של קו כזה מזהירים כי הזרמת סיוע רחב אינה מבטיחה שינוי עומק בשטח. לטענתם, המבנה הפוליטי בלבנון, המשבר הכלכלי החריף והנוכחות הדומיננטית של חיזבאללה מגבילים מאוד את יכולתו של הצבא להפוך לגורם שמאזן לבדו את הזירה הפנימית והאזורית.

לא רק סיוע כספי, אלא בחירה אסטרטגית

הוויכוח בוושינגטון משקף דילמה רחבה יותר במדיניות החוץ האמריקאית: האם להמשיך במודל של סיוע מדוד, שמטרתו למנוע קריסה, או לעבור למהלך גדול יותר שנועד לעצב מחדש את מאזן הכוחות המוסדי בלבנון. מהלך כזה יכול לכלול הרחבת הכשרות, ציוד, תמיכה לוגיסטית וחיזוק יכולות פיקוד ושליטה, לצד ניסיון להבטיח שלממשלה בביירות יהיה כלי אפקטיבי יותר לאכיפת סמכותה.

מבחינת ישראל, כל שינוי במדיניות האמריקאית כלפי צבא לבנון נבחן גם דרך השפעתו האפשרית על הגבול הצפוני. צבא לבנון הוא אמנם הגוף הרשמי של המדינה, אך בפועל הוא פועל במרחב שבו לחיזבאללה יש עוצמה צבאית ופוליטית עמוקה. לכן, כל החלטה על הרחבת הסיוע צפויה לעורר גם דיון בשאלה כיצד לוודא שהמשאבים מחזקים את המדינה הלבנונית ואינם משנים לרעה את המציאות הביטחונית באזור.

המשבר בלבנון דוחף את ההכרעה קדימה

לבנון מתמודדת בשנים האחרונות עם קריסה כלכלית, שחיקה מוסדית ומשבר פוליטי ממושך, והמציאות הזו מציבה את צבא לבנון תחת עומס גובר. בעיני גורמים אמריקאיים, זהו מבחן לשאלה אם ניתן עדיין לבלום הידרדרות באמצעות חיזוק מוסדות המדינה, או שהמערכת הלבנונית כבר הגיעה לנקודה שבה צעדים חלקיים אינם מספיקים.

בשלב הזה, הדיון בוושינגטון עצמו הוא הסיפור: לא החלטה טכנית על תקציב נקודתי, אלא בחינה מחודשת של היקף המעורבות האמריקאית בלבנון ושל התפקיד שמייעדת ארה"ב לצבא לבנון במסגרת האסטרטגיה האזורית שלה.