זלנסקי: ארה"ב כבר בוחנת כטב"מים אוקראיניים

📌 בקיצור

זלנסקי הודיע כי ארה"ב כבר בוחנת כטב"מים אוויריים וימיים מתוצרת אוקראינה
בקייב רואים בכך צעד ראשון לקראת עסקת ייצור רחבה בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים
במקביל, אוקראינה מקדמת רישיון אמריקאי לייצור מיירטי פטריוט על רקע מחסור גובר במלאים

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר ביום חמישי כי ארצות הברית כבר החלה לבחון מערכות לחימה אוקראיניות, ובראשן כטב"מים אוויריים וימיים, וכי בקייב קיבלו מן הצד האמריקאי משוב חיובי. מדובר באיתות המשמעותי ביותר עד כה לכך שמגעים ממושכים בין וושינגטון לקייב על שיתוף פעולה רחב בתחום ייצור הכטב"מים מתחילים לזוז קדימה לאחר חודשים של קיפאון.

המסמכים נחתמו, המערכות כבר הועברו לבדיקה

לדברי זלנסקי, כבר נחתמו מסמכים שמאפשרים לארצות הברית לקבל מאוקראינה סוגים שונים של מערכות שבהן וושינגטון מגלה עניין לצורכי ניסוי והערכה. "הם מקבלים מאיתנו את המערכות האלה", אמר, והוסיף כי בין הפריטים שכבר הועברו נכללים כטב"מים אוויריים, כטב"מים ימיים ופריטים טכנולוגיים נוספים.

זלנסקי הדגיש כי שלב הבדיקות כבר מתנהל בפועל. לדבריו, "העובדה שהניסוי הזה כבר מתקיים ושאנחנו מקבלים משוב חיובי מאוד היא עובדה". הוא הבהיר כי לאחר השלמת השלב הזה, הצדדים אמורים לעבור לשלב הבא בדרך לעסקת הכטב"מים הרחבה יותר.

עסקה ענקית עדיין ממתינה לאישור סופי

מאחורי הדברים עומדת יוזמה שאוקראינה הציגה לארצות הברית כבר לפני יותר משנה: שותפות תעשייתית רחבת היקף בייצור כטב"מים, שזלנסקי העריך את שוויה בין 35 ל-50 מיליארד דולר. לפי המתווה שעליו דובר, מדובר במיזם ייצור משותף בחלוקה שווה בין הצדדים, שיישען על עד 200 חברות אוקראיניות.

אלא שהעסקה הגדולה עצמה עדיין לא נחתמה. במשך חודשים היא המתינה לאישור פוליטי בוושינגטון, גם לאחר שבכירים אמריקאים הביעו צינון כלפיה בפומבי. לכן, עצם קיומן של בדיקות מעשיות במערכות אוקראיניות נתפס כעת בקייב כתזוזה ראשונה ממשית.

המסלול הנפרד לפטריוט נולד ממחסור חריף

במקביל לעסקת הכטב"מים, זלנסקי הציג מסלול נוסף: השגת רישיון אמריקאי שיאפשר לאוקראינה לייצר בעצמה מיירטי פטריוט. יום קודם לכן, במהלך פסגת נאט"ו באנקרה, התחייב נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להעניק לאוקראינה רישיון כזה — יעד שקייב דוחפת אליו זמן רב.

זלנסקי הקפיד להציג את רישיון הפטריוט ואת עסקת הכטב"מים כשני ערוצים נפרדים, גם אם שניהם נועדו לחזק את כושר ההגנה והייצור העצמאי של אוקראינה. החשיבות של המהלך ברורה במיוחד על רקע המחסור העולמי במיירטי פטריוט והתגברות התקיפות הרוסיות על ערי אוקראינה.

ימים ספורים לפני הפסגה, רוסיה שיגרה במהלך לילה אחד 68 טילים ו-351 כטב"מים לעבר אוקראינה, לפי חיל האוויר האוקראיני. המחסור במיירטים החריף באביב האחרון, בין היתר לאחר שעימותים אזוריים במזרח התיכון הביאו לשימוש אינטנסיבי במלאי אמריקאי של מיירטי פטריוט. לפי ניתוח של CSIS, מערכי הגנה במפרץ שיגרו עד 1,430 מיירטים בתוך 39 ימים — נתון שהכביד על מלאים שעליהם אוקראינה קיוותה להישען.

אוקראינה מציגה את עצמה כשותפה, לא רק כמקבלת סיוע

בקייב מנסים למצב את התעשייה הביטחונית המקומית לא כצד תלוי, אלא כשותפה בעלת ערך ממשי לברית המערבית. זלנסקי אמר כי התעשייה הביטחונית של ארצו פועלת ב"רמה של נאט"ו" וכי היא כבר נמנית עם המתקדמות בתחומה. לדבריו, אוקראינה "מוכנה לחלוק את הפיתוחים והטכנולוגיות שלה".

הטענה הזו נשענת גם על הניסיון המבצעי שצברה אוקראינה במלחמה. לצד צמצום בשימוש במיירטים יקרים, מערכי ההגנה שלה הצליחו, לפי נתוני חיל האוויר, ליירט כ-92% מכטב"מי השאהד שרוסיה שיגרה בחודש מאי. במקביל, כטב"מי יירוט זולים תופסים חלק גדול יותר במאמץ ההגנתי. אוקראינה ייצרה 100 אלף כטב"מים מהסוג הזה ב-2025, ובארבעת החודשים הראשונים של 2026 כבר הכפילה את הקצב.

לצד זאת, אוקראינה הגיעה לפסגת נאט"ו עם יוזמת "עסקת כטב"מים" מסודרת ועם מסר רחב יותר: לא רק בקשה לעזרה, אלא הצעה לשיתוף פעולה בין תעשיות ביטחוניות. מבחינת קייב, בדיקות המערכות בארצות הברית והרישוי לייצור פטריוט הם צעדים ראשונים ביחסים שהיא מבקשת להציג כיחסים בין שותפים שווים.

בשלב זה, הבדיקות האמריקאיות כבר מתבצעות, המסמכים הראשונים נחתמו, ובקייב ממתינים להתקדמות לשלב הבא של העסקה הרחבה יותר בתחום הכטב"מים.