ארה״ב ואיראן עצרו אש, אך הורמוז עוד סגור

מה ידוע

הפסקה זמנית בלחימה הישירה בין ארה״ב לאיראן החזיקה בתחילת השבוע, אחרי שבסוף השבוע האחרון נעשה ניסיון להעניק למו״מ המדיני מרחב תמרון. הצבא האמריקאי עצר ביום שישי רצף של כשבועיים של תקיפות, בעוד הדיפלומטים ניסו לקדם שיחות להסדר יציב יותר. גם איראן נמנעה בימים האחרונים מפעילות צבאית נגד יעדים אזוריים, ובטהרן אותתו כי יהיו מוכנים לנהוג בהדדיות אם המאמצים לחדש את הערוץ המדיני אכן יתקדמו.

הדחיפה האחרונה למו״מ הגיעה, בין היתר, במסגרת מהלך בהובלה סינית שנועד להחזיר למסלול את השיחות שנתקעו, ובמוקד המאמצים הוזכרה גם פקיסטן. במקביל, עומאן מסתמנת שוב כשחקן תיווך מרכזי. לפי הדיווחים, משלחת עומאנית הגיעה לטהרן בסוף השבוע בניסיון לגבש הסדר ביניים שיאפשר לנהל מחדש את תנועת הספנות במיצר הורמוז.

אלא שההפוגה בין וושינגטון לטהרן אינה משקפת רגיעה מלאה במרחב. בסוף השבוע תקף צבא סעודיה מטרות של החות'ים בתימן, לאחר שהמורדים הנתמכים בידי איראן תקפו ספינות בים האדום. בנוסף דווח כי צבא אוקראינה פגע בכלי שיט מסחרי איראני בים הכספי. בקייב טענו שהאונייה שימשה להעברת מטען צבאי עבור רוסיה, בעוד טהרן גינתה את המהלך וכינתה אותו, לדבריה, "מעשה עוין ופלילי".

השווקים, מצדם, הגיבו בחיוב להפסקת האש הזמנית. מחירי הנפט ירדו בכ-6% בתחילת המסחר ביום שני, על רקע הערכה שהסיכון לעימות ישיר ומורחב בין ארה״ב לאיראן פחת לפחות בטווח הקצר.

למה זה חשוב

ליבת המו״מ אינה רק עצירת הירי, אלא השאלות הקשות שנדחקו כעת לשולחן: עתיד תוכנית הגרעין האיראנית, הקלה אפשרית בסנקציות, והמשך התמיכה של טהרן בשלוחותיה באזור. כל אחד מהסעיפים האלה נפיץ בפני עצמו, והשילוב ביניהם הופך כל הסדר לקשה במיוחד.

מבחינה כלכלית, המבחן המיידי והחשוב ביותר הוא פתיחה מחודשת של מיצר הורמוז והחזרת התנועה הדו-כיוונית בו למסלול סדיר. לפני העימות עברו במיצר כחמישית מאספקת הנפט העולמית, ולכן כל שיבוש שם אינו עניין אזורי בלבד אלא אירוע בעל השלכות עולמיות. אף שהירי הישיר נבלם, המיצר עדיין סגור בפועל תחת המצור האמריקאי, ולכן הפגיעה בשרשרת האספקה טרם נפתרה.

אנליסטים בדויטשה בנק הזהירו כי הסיכון המרכזי לשווקים נותר בתחום האנרגיה והספנות. לדבריהם, התנועה בהורמוז עדיין מופרעת קשות, ובמקביל העימות התרחב גם לים האדום — מצב שמעלה חשש לשיבוש בו-זמני של שני נתיבי יצוא מרכזיים.

המשמעות לישראל

לישראל יש עניין ישיר בכל הסדר שיקטין את רמת החיכוך בין ארה״ב לאיראן, אך גם סיבה לעקוב מקרוב אחר תוכן המגעים. אם השיחות יתמקדו בראש ובראשונה בהחזרת היציבות למסחר הימי ובבלימת עליית מחירי האנרגיה, ייתכן שסוגיות ביטחוניות רחבות יותר — ובהן פרויקט הגרעין האיראני והפעילות של שלוחות איראניות באזור — יידחו לשלב מאוחר יותר.

מבחינה כלכלית, ירידת מחירי הנפט והפחתת הסיכון בנתיבי השיט חשובות גם למשק הישראלי, שמושפע מעלויות אנרגיה, ביטוח ימי ומחירי הובלה. מבחינה ביטחונית, ההמשך בזירות המשנה — תימן, הים האדום ונתיבי הסחר האזוריים — מזכיר שגם כשוושינגטון וטהרן מורידות להבה, מערך הכוחות שסביבן עדיין עלול להצית סבב חדש.

מה עדיין לא ברור

לא ברור אם ההפוגה הנוכחית היא רק חלון טקטי קצר או תחילתו של מסלול מדיני מסודר יותר. טרם הוצגו תנאים מוסכמים בנוגע לגרעין, לסנקציות או למנגנון שיבטיח חופש שיט בהורמוז. בנוסף, לא ברור עד כמה ארה״ב ואיראן מסוגלות לרסן שחקנים המזוהים איתן או פועלים לצדן, כאשר כל תקיפה בזירה משנית עלולה לפגוע במו״מ כולו.

גם בשוקי האנרגיה קיימת אי-ודאות מהותית: הירידה החדה במחירי הנפט משקפת אופטימיות מסוימת, אך כל עוד תנועת המכליות אינה חוזרת לשגרה, הסיכון לתנודתיות חריפה נותר גבוה.

הזווית של פוז

הנקודה המרכזית כאן היא שהפסקת אש בין שני השחקנים הראשיים אינה שקולה לחזרה ליציבות. המשמעות האפשרית היא שהשווקים מברכים על עצם ההפוגה, אבל המבחן האמיתי נמצא בים — בהורמוז ובים האדום. ייתכן שאם לא יושג במהירות מנגנון אמין לספנות ולביטחון ימי, ההישג המדיני הנוכחי יתברר כמוגבל מאוד.