האינפלציה בארה"ב נחלשה, אבל הנפט מאיים להפוך כיוון

מה קרה

מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה ב-3.5% ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני, לעומת 4.2% במאי, כך לפי נתוני הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה. מדובר בירידה חדה מהצפוי, שהוסברה בעיקר בהוזלה של סעיפי האנרגיה. מחירי האנרגיה ירדו בחודש שעבר ב-5.7%, ובתוך כך מחירי הבנזין צנחו ב-9.7% לעומת החודש הקודם.

אלא שההקלה הזאת כבר נראית שברירית. לאחר התקיפות האמריקאיות באיראן השבוע, מחיר חבית ברנט זינק ב-10 דולרים בתוך יממה והגיע ל-87 דולר. גם בתחנות הדלק בארה"ב כבר נרשמה תפנית: לפי נתוני ארגון הנהגים AAA, המחיר הממוצע הארצי עלה ל-3.86 דולרים לגלון, לעומת 3.79 דולרים שבוע קודם לכן.

במקביל, אינפלציית הליבה — המדד שמנכה מזון ואנרגיה ונחשב חשוב במיוחד עבור קובעי המדיניות — נותרה ביוני ללא שינוי ברמה של 2.6%. דווקא בסעיפי המזון נרשמה התייקרות נוספת: בשר, עוף, דגים, ביצים, מוצרי חלב ודגנים התייקרו, וגם ארוחה מחוץ לבית עלתה בממוצע ב-3.7% לעומת השנה שעברה.

למה זה חשוב

הסיפור המרכזי מאחורי הנתון האחרון הוא לא רק הירידה באינפלציה, אלא השאלה אם מדובר בירידה אמיתית ומתמשכת או בהפוגה זמנית שנבעה כמעט כולה ממחירי דלק נמוכים יותר. חשוב לזכור: אינפלציה נמוכה יותר אינה אומרת שהמחירים ירדו, אלא שהם ממשיכים לעלות בקצב מתון יותר.

עבור הפדרל ריזרב, הנתון המהותי ביותר הוא אינפלציית הליבה, משום שהיא משקפת טוב יותר לחצים בסיסיים במשק ופחות מושפעת מתנודות חדות בנפט ובמזון. העובדה שהמדד הזה לא ירד ביוני עשויה לחזק קו זהיר בבנק המרכזי, דווקא בזמן שהבית הלבן מפעיל לחץ פומבי להורדת ריבית.

יו"ר הפד קווין וורש, שהופיע לראשונה בפני ועדת השירותים הפיננסיים של בית הנבחרים, הדגיש כי לבנק המרכזי "אין סובלנות לאינפלציה גבוהה לאורך זמן". לדבריו, הוא מחויב ל"השבת יציבות המחירים" גם על רקע השפעת העימות במזרח התיכון על המחירים. עוד אמר לקונגרס כי מטרתו היא ש"לא תהיה פוליטיקה", בניסיון להבליט את עצמאות הפד מול דרישותיו של הנשיא דונלד טראמפ להוזיל את עלות האשראי.

העימות הזה משמעותי משום שהריבית בארה"ב נותרה בישיבתו הראשונה של וורש בטווח של 3.5% עד 3.75%, והמשך המדיניות יושפע במידה רבה מהנתונים הקרובים. מושל הפד כריסטופר וולר אף הזהיר כי אם יתקבל קריאה חזקה נוספת של אינפלציית הליבה, הוועדה המוניטרית תצטרך לשקול הידוק מדיניות בטווח הקרוב.

ההשלכות האפשריות

המשמעות האפשרית הראשונה היא דחייה של כל ציפייה להורדת ריבית בקרוב. אם מחירי האנרגיה ימשיכו לעלות ביולי, הדוח הבא עלול להציג עלייה מחודשת באינפלציה הכללית, ובתרחיש כזה הפד עשוי להעדיף להמתין — ואולי אף להותיר על השולחן אפשרות של העלאה נוספת בהמשך השנה.

אחת הקריאות האפשריות של השוק היא שהירידה ביוני משקפת תמונה שכבר אינה קיימת במלואה. הכלכלן הראשי של BMO Capital Markets בארה"ב, סקוט אנדרסון, אמר כי מחירי האנרגיה אמנם נפלו לאחר הפסקת האש והבנות מוקדמות מול איראן, אך עם חזרת הלחימה במפרץ וההתייקרות מחדש של הנפט, מאזן הסיכונים נוטה יותר לכיוון של העלאת ריבית בשלב כלשהו השנה. גם איפק אוזקרדסקאיה, אנליסטית בכירה ב-Swissquote Bank, העריכה כי מחירי הדלק כבר חזרו לרמות שמעל יוני, ולכן הדוח הבא עשוי להיות חם יותר.

לצד זאת, קיימת גם השפעה רחבה יותר על המשק הריאלי. ריבית גבוהה לאורך זמן מקשה על עסקים להשקיע, ללוות ולהתרחב, ועלולה לצנן גיוסי עובדים. מנגד, הורדת ריבית מהירה מדי עלולה להחיות ביקושים ולהקשות עוד יותר על בלימת המחירים. הנתונים שפורסמו בארה"ב מחדדים עד כמה האיזון הזה עדין: יותר מחמישית מבעלי העסקים הקטנים דיווחו שהאינפלציה היא הבעיה החשובה ביותר מבחינתם — השיעור הגבוה ביותר זה כמעט שנתיים.

הזווית של פוז

הנקודה המרכזית כאן היא שהירידה באינפלציה נשענת במידה רבה על סעיף תנודתי במיוחד — אנרגיה — ולא על התמתנות רחבה ואחידה בכל מרכיבי המחירים. המשמעות האפשרית היא שהפד יתקשה להכריז על ניצחון, גם אם הכותרת הראשית נראית מעודדת. ייתכן שהשוק מקבל כעת תזכורת לכך שבתקופה של מתיחות גיאופוליטית, נתון חודשי חיובי אחד לא בהכרח משנה את כיוון המדיניות.