הקונגרס הקצה סיוע לטייוואן; טראמפ עדיין מעכב חבילה גדולה

מה קרה

בית הנבחרים האמריקאי אישר ב-15 ביולי הצעת תקציב לשנת הכספים 2027, ובה סעיף של 500 מיליון דולר במסגרת מימון צבאי זר לטייוואן. במקביל, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך לעכב את אישורו של מהלך נפרד, גדול בהרבה, הכולל חבילת נשק בהיקף של 14 מיליארד דולר.

לפי הדיווח, טראמפ נסוג בחודש מאי מקידום החבילה הרחבה לאחר פגישה עם נשיא סין שי ג'ינפינג, המתנגד לסיוע צבאי אמריקאי לטייוואן. עם זאת, האישור בבית הנבחרים אינו נוגע לעסקת נשק מסוימת, אלא למסגרת מימון שיכולה לשמש לרכש, להכשרות צבאיות או לשירותים ביטחוניים נלווים.

הצעת התקציב עדיין טעונה אישור בסנאט לפני שתגיע לחתימתו של טראמפ. אם יחתום עליה, המשמעות המעשית תהיה המשך מחויבות אמריקאית כלשהי לסיוע ביטחוני לטייוואן, גם אם גורלה של חבילת ה-14 מיליארד דולר עדיין אינו ברור.

למה זה חשוב

טייוואן ניצבת זה שנים במרכז המתח האסטרטגי בין ארה"ב לסין. בייג'ינג רואה באי חלק משטחה, ומצהירה כי תוכל להשתמש בכוח כדי לאחד אותו עם סין. בארבע השנים האחרונות צבא סין הגביר את תדירות התרגילים באזור, לרבות במצר טייוואן, שרוחבו כ-160 קילומטרים ומפריד בין הצדדים.

מבחינת וושינגטון, טייוואן היא חוליה מרכזית במערך בעלות ברית ושותפות באסיה-פסיפיק, שנועד לבלום התרחבות צבאית סינית. לכן גם כאשר הבית הלבן מגלה זהירות פוליטית, הקונגרס מבקש לשמר רצף של תמיכה ביטחונית. הואנג צ'ונג-טינג, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי והגנה בטאיפיי, אמר כי הקצאת ה-500 מיליון דולר מראה שהקונגרס לא צמצם את תמיכתו הביטחונית בטייוואן לאחר פגישת טראמפ-שי, וכי הוא מבקש למנוע מצב שבו מו"מ של הבית הלבן עם סין ייצור מגבלות ארוכות טווח על הסיוע הצבאי לאי.

שון קינג, סגן נשיא בחברת הייעוץ Park Strategies, הדגיש כי מימון צבאי זר עוסק בדרך שבה משלמים בסופו של דבר על אמצעי הלחימה, ולא בשאלה אם הם אושרו מלכתחילה למכירה או להעברה. כלומר, הקונגרס יכול להכין מסלול מימון גם בלי להכריע כעת אילו מערכות ייכללו בו.

ההשלכות האפשריות

אחת הסוגיות המרכזיות היא הקשר בין המהלך התקציבי לבין עסקאות ישנות שכבר אושרו אך טרם הושלמו. מכירות נשק אמריקאיות לטייוואן נמשכות יותר מארבעה עשורים, ולעיתים חולפות שנים בין אישור עקרוני, הסדרת התשלום ולוחות האספקה. לפי יוזמת המחקר Taiwan Security Monitor של אוניברסיטת ג'ורג' מייסון, נכון לאפריל נותרו 30 סוגי אמצעי לחימה שטרם סופקו במלואם.

ברשימת הרכש האחרונה, שאושרה במלואה בוושינגטון בדצמבר בהיקף של 11.1 מיליארד דולר, נכללו בין השאר תותחים מתנייעים מדגם M109A7, מערכות רקטות HIMARS, טילי נ"ט ג'אוולין ומערכות תקיפה בלתי מאוישות. ממשלת טייוואן אף אישרה במאי תקציב מיוחד שנועד לסייע במימון הרכש הזה.

לדברי הואנג, לאחר פגישת טראמפ עם שי נרשמה עצירה פוליטית מסוימת, אך לא בלימה מוחלטת של מכירות הנשק לטייוואן. לטענתו, העיכוב נוגע בעיקר למקרים חדשים שטרם קיבלו אישור, וייתכן שהוא נבע משילוב של מגעים עם סין, בדיקת מלאי הנשק האמריקאי ובחינה פנימית בבית הלבן.

גם משרד החוץ האמריקאי חזר ביוני על הקו המסורתי של וושינגטון, שלפיו מכירות נשק לטייוואן אינן תלויות בהסכמת בייג'ינג. מנגד, טראמפ עצמו אמר אחרי פגישתו עם שי כי עיכוב העסקה הוא "קלף מיקוח טוב". הפער הזה בין המסר הדיפלומטי הרשמי לבין שיקולי המו"מ של הנשיא ממחיש עד כמה סוגיית טייוואן הפכה לכלי במשחק רחב יותר מול סין.

כמה מומחים מעריכים כי הודעה מהבית הלבן על חבילת ה-14 מיליארד דולר עשויה להגיע רק לאחר פגישת פסגה נוספת בין טראמפ לשי, שמתוכננת לפי וושינגטון לספטמבר בארה"ב. דאג בארי, פרופסור באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ולשעבר מנהל התקשורת במועצה לעסקים ארה"ב-סין, אמר כי ייתכן שטראמפ מעכב הודעה פומבית עד לאחר הביקור כדי לא להכניס עימות פומבי לאירוע המדיני.

הזווית של פוז

הנקודה המרכזית כאן היא שהקונגרס והבית הלבן אינם מדברים תמיד באותה שפה, גם כשהם פועלים בתוך אותה מדיניות כללית של תמיכה בטייוואן. המשמעות האפשרית היא שוושינגטון מנסה לשמר הרתעה מול סין בלי לוותר על מרחב תמרון מדיני מול בייג'ינג. אחת הקריאות האפשריות היא שהעיכוב אינו שינוי אסטרטגי חד, אלא ניסיון לשלוט בעיתוי ובמסר.