אונסק"ו הכריזה על הבופור כאתר מורשת בסיכון

ועדת המורשת של אונסק"ו החליטה להכניס את רכס הבופור ואת העיר העתיקה בשומרון לרשימת אתרי המורשת העולמית הנמצאים בסיכון, במהלך שמעורר עימות מדיני נוסף סביב היחס של הארגון לאתרים בעלי רגישות היסטורית ולאומית במזרח התיכון. ההחלטה נומקה, לפי הודעת הוועדה, ב"סכסוכים המתמשכים במזה"ת" ובהשלכותיהם האפשריות על האתרים.

ההכרזה שמרחיבה את המחלוקת סביב אתרי מורשת

הכללה ברשימת האתרים שבסיכון נועדה רשמית להתריע מפני פגיעה אפשרית באתרי תרבות והיסטוריה, ולסמן לקהילה הבינלאומית כי יש צורך במעקב, שימור ולעתים גם התערבות מקצועית או תקציבית. אלא שבמקרים שבהם מדובר באתרים השזורים במחלוקות טריטוריאליות ולאומיות, להכרזה כזו יש גם משקל פוליטי מובהק, מעבר למשמעות השימורית.

רכס הבופור נחשב לאתר בעל חשיבות אסטרטגית והיסטורית, המזוהה לאורך השנים עם שליטה על מרחב דרום לבנון ועם פרקים מרכזיים בעימותים האזוריים. גם העיר העתיקה בשומרון מצויה בלב ויכוח רחב יותר על מורשת, זהות וריבונות. עצם ההחלטה לכרוך את שני האתרים במסגרת אחת של "אתרים בסיכון" מדגישה עד כמה שאלת המורשת באזור הפכה זה מכבר לזירת מאבק מדינית.

בישראל מאשימים: החלטה פוליטית במסווה מקצועי

משרד החוץ יצא נגד ההחלטה בחריפות. בהודעת המשרד נמסר כי מדובר ב"התעלמות מעובדות היסטוריות ברורות ומהמציאות בשטח". בירושלים רואים במהלך הזה המשך ישיר לדפוס מוכר, שלפיו מוסדות בינלאומיים משתמשים בשפה של שימור ותרבות כדי לקדם, לטענת ישראל, מסרים פוליטיים מובהקים.

הביקורת הישראלית אינה מתמקדת רק בתוצאה, אלא גם בעקרון. מבחינת משרד החוץ, כאשר ארגון בינלאומי קובע מעמד רגיש לאתרים בעלי משמעות היסטורית ולאומית מבלי לאמץ, לשיטתו, תמונה מלאה של הרקע והקשרם, הוא פוגע באמון שאמור לעמוד בבסיס עבודת גופי המורשת. לכן, בירושלים מציגים את ההחלטה לא רק כצעד סמלי, אלא כמהלך שעלול להשפיע על שיח בינלאומי רחב יותר בנוגע לאתרים שנויים במחלוקת באזור.

המשמעות המעשית של רישום אתר "בסיכון"

הגדרה של אתר מורשת עולמית כאתר הנמצא בסיכון אינה שקולה להסרתו ממעמד המורשת, אך היא כן מבליטה אותו כאתר הנתון לאיום מתמשך. לעתים מדובר באיום הנובע מהזנחה, פיתוח לא מבוקר, פגיעה פיזית או עימותים מזוינים. במקרה הנוכחי, אונסק"ו קשרה בין ההכרזה לבין אי-היציבות האזורית, ובכך נתנה למסגרת השימורית גם ממד מדיני ברור.

מבחינת ישראל, זהו עוד פרק במתח המתמשך בינה לבין אונסק"ו, במיוחד סביב החלטות הקשורות לירושלים, לשומרון ולאתרים בעלי מטען דתי והיסטורי. המחלוקת סביב הגדרות, שמות ואתרי מורשת כבר הובילה בעבר לעימותים חריפים, וכעת היא מתרחבת גם להכרזה החדשה על הבופור והעיר העתיקה בשומרון.

ועדת המורשת נימקה את החלטתה בסכסוכים האזוריים, בעוד שמשרד החוץ הבהיר כי ישראל דוחה את הקביעה ורואה בה מהלך פוליטי הפוגע בעובדות ההיסטוריות ובמציאות בשטח.