בריטניה משקיעה 2.3 מיליארד ליש״ט בלווייני תקשורת

התמונה הגדולה

תוכנית ההשקעות הביטחונית שפרסמה ממשלת בריטניה ב-30 ביוני משרטטת היררכיה ברורה מאוד בזירת החלל: תקשורת לוויינית צבאית קודמת לכל. לפי המסמך, לונדון תשקיע 2.3 מיליארד ליש״ט ב-SATCOM בעשר השנים הקרובות, בעוד שורה של יכולות אחרות — בהן שליטה בחלל ומערכי מודיעין, תצפית וסיור — ירוכזו יחד בתקציב של 880 מיליון ליש״ט בלבד.

הפער הזה אינו מקרי. תחזוקה, מיגון והפעלה של תקשורת צבאית במסלול הם תחום יקר במיוחד, ובמקרים רבים גם קריטי לפעילות מבצעית רציפה. ובכל זאת, המסר העולה מהתוכנית רחב יותר: בריטניה רואה בתקשורת לוויינית את עמוד השדרה של הכוח הצבאי העתידי, גם במחיר עמימות יחסית לגבי שכבות חלל אחרות, שהפכו בשנים האחרונות מרכזיות לא פחות.

הטענה המרכזית

הנקודה המעשית בתוכנית הבריטית היא לא רק גובה ההשקעה, אלא אופן החלוקה שלה. בעוד תחום התקשורת הלוויינית מקבל מסגרת ברורה יחסית, שאר רכיבי החלל נבלעים בתוך סעיף תקציבי כללי. המשמעות האפשרית היא שהממסד הבריטי עדיין מגבש את מבנה הכוח שלו בחלל, ובשלב הזה מעדיף לעגן קודם כל יכולת שנחשבת מוחשית, מוכרת ובעלת ערך צבאי מיידי.

זה בולט במיוחד על רקע לקחי המלחמה באוקראינה. הלחימה שם המחישה עד כמה מידע מהחלל — בעיקר תצפית, איסוף ויכולת לאתר מטרות לעומק — משפיע על קצב התקיפות ועל היכולת לשמר יוזמה מבצעית. במקביל, גם תחום השליטה בחלל קיבל משקל גובר נוכח האיומים על נכסים מערביים במסלול. למרות זאת, התוכנית הבריטית אינה מתרגמת בשלב זה את השינוי המבצעי הזה לפירוט תקציבי דומה.

הנתונים והעדויות

אחת ההחלטות הבולטות במסמך היא ביטול היכולת הצרה-פסית הריבונית שתוכננה קודם לכן. במקום זאת, בריטניה תעבור למודל של Space-as-a-Service, שבמסגרתו ספק מסחרי יספק לצבא הבריטי שירות narrowband SATCOM. במקביל, משרד ההגנה הבריטי ישדרג את קונסטלציית Skynet 5 הקיימת, שכבר מספקת תקשורת בתחום UHF. חברת איירבוס, יצרנית המערכת, מסרה כי תמשיך לתמוך במשרד ההגנה בהפעלת Skynet 5.

הבחירה הזו משקפת ניסיון לייעל עלויות בלי לוותר על זמינות מבצעית. תקשורת צרת-פס משמשת לרוב כוחות שפועלים בתנאי שטח קשים, בתנועה מהירה או תחת אילוצי שרידות, כאשר החשיבות היא לקישור אמין ויציב גם בלי נפחי נתונים גדולים. במילים אחרות, בריטניה מוותרת כאן על רכיב ריבוני מלא, אך לא על היכולת עצמה.

בתחום ה-ISR התמונה הרבה פחות חדה. התוכנית כוללת התחייבות כללית לקדם מערכות ריבוניות, אך אינה מציגה תקציב מפורט או לוח זמנים מסודר. לפי ההקשר, ייתכן שהכוונה היא למערכים כמו Tyche ו-Oberon, שני פרויקטים בריטיים של תצפית ארץ. במקביל, בשוק כבר ניכרת תנועה לעבר פתרונות מסחריים או משולבים. דיימון אולומן, סגן נשיא למשימות בבריטניה ובקנדה בחברת ICEYE הפינית, אמר כי לא כל יכולת חייבת להיבנות כמהלך אחד גדול ויקר. לדבריו, לוויינים מסחריים המשותפים לבעלות ברית באירופה יכולים להשלים את היכולות הריבוניות של בריטניה.

אולומן הוסיף כי ייתכן שתיפתח הזדמנות כאשר לוויינים ריבוניים קיימים יגיעו לסוף חייהם בתוך חמש עד שבע שנים. לדבריו, חלון הזמן הזה עשוי להתאים למסגרות התקציב שנקבעו כעת, ולחייב את בריטניה להפעיל תוכניות המשך אם תרצה לשמור על הקצב.

ניואנסים ומגבלות

לצד המספרים, חשוב להבחין בין מה שנקבע לבין מה שעדיין נותר עמום. התוכנית כן מספקת ודאות יחסית לגבי ה-SATCOM, אך הרבה פחות מכך לגבי תצפית, שליטה בחלל ושילוב נתוני חלל בתוך מערכות הגנה אווירית ויירוט. יש אמנם התייחסות לשילוב החלל במסגרת תפיסת ההגנה האווירית והטילית המשולבת, וכן לשימוש בבינה מלאכותית לצורך הזנת מידע ל-Digital Targeting Web, אבל התיאור נותר ברמה עקרונית.

לפי הקריאה האפשרית, זו אינה בהכרח הוכחה להזנחה, אלא עדות לכך שחלק מהיכולות עדיין נמצאות בשלב עיצוב. אולומן עצמו תיאר את מצב התחום בכך ש-Skynet הוא פרויקט חלל “בעל שם”, בעוד שחלק גדול משאר הפעילות החללית עדיין חדש ומתפתח. לכן, ייתכן שהממשלה בחרה להשאיר לעצמה גמישות תעשייתית ומבצעית במקום להיצמד מוקדם מדי לתוכניות סגורות.

הזווית של פוז

הנקודה המרכזית כאן היא שבריטניה לא נסוגה מהחלל, אלא מסדרת מחדש את סדרי העדיפויות שלה בתוכו. המשמעות האפשרית היא מעבר מדגש על ריבונות מלאה בכל שכבה למודל מעורב: ליבה לאומית חזקה בתקשורת, ולצדה השלמות מסחריות בתחומים אחרים. אחת הקריאות האפשריות היא שהשוק הפרטי צפוי לתפוס תפקיד גדול יותר ויותר ביכולת החללית הצבאית של אירופה.