מחקר: ממתיקים עלולים לשנות את חיידקי המעי

מחקר מעבדה חדש מאוניברסיטת קיימברידג' מצא כי ממתיקים נפוצים, טבעיים ומלאכותיים כאחד, אינם בהכרח חומרים "ניטרליים" כפי שנהוג לעתים להציגם. לפי הממצאים, רבים מהם יכולים להשפיע ישירות על קצב הגדילה של חיידקי מעי, ובמקרים מסוימים ההשפעה אף מתחזקת או משתנה כאשר הממתיק נצרך לצד תרופות, קפאין או חומרי טעם. החוקרים מדגישים כי הניסוי נעשה במעבדה ולא בבני אדם, ולכן המסקנות בשלב זה מוגבלות.

39 ממתיקים, 25 זני חיידקים ותמונה מורכבת יותר

המחקר, שפורסם בכתב העת Molecular Systems Biology, ביקש לבחון שאלה בסיסית שעדיין לא נבדקה לעומק: האם ממתיקים משפיעים ישירות על חיידקי המעי עצמם. לשם כך גידל צוות המחקר 25 מיני חיידקים בנפרד, בהם זנים שנחשבים מועילים, ניטרליים או כאלה שעלולים להיות מזיקים, ולאחר מכן חשף כל אחד מהם ל-39 ממתיקים שנמצאים בשימוש מסחרי.

החוקרים עקבו אחר קצב ההתרבות של כל תרבית ובדקו האם הגדילה נחלשת, נעצרת או נותרת ללא שינוי. התוצאה המרכזית הייתה שכשלושה רבעים מהממתיקים השפיעו על לפחות אחד ממיני החיידקים. כמה מהם אף האטו משמעותית, או עצרו לחלוטין, את הגדילה של חיידקים המזוהים עם מערכת עיכול בריאה.

המשמעות אינה שכל ממתיק מזיק, אלא שההנחה שלפיה מדובר בחומרים שעוברים במערכת העיכול בלי להשפיע על הסביבה החיידקית, נראית פשוטה מדי. חיידקי המעי מעורבים בפירוק מזון, בייצור תרכובות חיוניות, בוויסות חילוף החומרים ובהכוונת פעילות מערכת החיסון, ולכן שינוי בהרכבם עשוי להיות בעל חשיבות רחבה.

מה קורה כשממתיק פוגש תרופה או קפאין

אחת הנקודות המעניינות במחקר היא הניסיון לדמות מצב מציאותי יותר. בפועל, אנשים כמעט שלא צורכים ממתיקים לבדם: הם מגיעים עם משקאות קלים, חטיפים, קינוחים ולעיתים גם בתוך תרופות. לכן צוות המחקר בחן גם שילובים בין הממתיקים לבין חומרים נפוצים נוספים, בהם קפאין, ונילין, ממתיק מלאכותי נוסף בשם אדוונטאם, ושמונה תרופות בשימוש נפוץ.

כאן נמצאה תמונה מורכבת עוד יותר: החוקרים זיהו יותר מ-100 מקרים שבהם השפעת הממתיק השתנתה בנוכחות חומר אחר. ב-34 מקרים ההשפעה התחזקה, וב-68 מקרים היא דווקא נחלשה. במילים אחרות, לא רק סוג הממתיק חשוב, אלא גם ההקשר שבו צורכים אותו.

ד"ר סוניה בלאשה, ממחברות המחקר, אמרה כי ממתיקים משווקים לעיתים כחומרים נטולי השפעה מטבולית, אך לדבריה הממצאים מערערים על התפיסה הזאת. היא הוסיפה שהשילוב עם תרופות ותוספי מזון עלול ליצור השפעות לא צפויות על המיקרוביום.

השילוב שבלט: איזוסטביול עם דולוקסטין

הממצא החריג ביותר במחקר נרשם בשילוב בין איזוסטביול, ממתיק שבו משתמשת תעשיית המזון והמשקאות, לבין דולוקסטין, תרופה נוגדת דיכאון שניתנת גם לטיפול בחרדה ובסוגים מסוימים של כאב כרוני. יחד, שני החומרים דיכאו בעוצמה את הגדילה של שני זני חיידקים: Roseburia intestinalis ו-Parabacteroides merdae, שנחשבים חשובים לתפקוד תקין של המעי ולוויסות מטבולי.

כדי להתקרב מעט יותר למצב הקיים במעי האנושי, החוקרים לא הסתפקו בבדיקת כל חיידק בנפרד. הם בנו גם קהילה מיקרוביאלית סינתטית שכללה את כל 25 המינים, ובדקו כיצד השילובים השונים משנים את האיזון הפנימי בתוכה. גם כאן השילוב בין איזוסטביול לדולוקסטין בלט: הוא הפחית את המגוון המיקרוביאלי הכולל ושינה את יחסי הכוחות בין הזנים השונים.

מגוון חיידקי גבוה נחשב בדרך כלל לסימן למיקרוביום עמיד ויציב יותר, אף שאין "הרכב אידיאלי" אחיד שמתאים לכל אדם. בנוסף, ניסויים משלימים העלו כי השינויים הללו הגבירו רעילות כלפי תאי מארח מסוימים ושיבשו פעילות של תאים הקשורים לדלקת ולתגובה חיסונית.

למה הממצאים מסקרנים — ולמה צריך זהירות

פרופ' קירן פטיל, מהיחידה לטוקסיקולוגיה של המועצה למחקר רפואי באוניברסיטת קיימברידג', הסביר כי עד היום חלק גדול מהידע על הקשר האפשרי בין ממתיקים לבריאות הגיע ממחקרים בבעלי חיים או ממחקרי אוכלוסייה. לדבריו, מחקרים כאלה יכולים לרמוז על קשר, אבל קשה באמצעותם להבין האם הממתיקים עצמם פועלים ישירות מול חיידקי המעי.

עם זאת, החוקרים מדגישים באופן מפורש שאין לפרש את התוצאות כהוכחה לכך שממתיקים, או השילובים שנבדקו, גורמים נזק לבני אדם. במערכת העיכול האנושית ממתיקים יכולים להיספג, להתפרק, להשתנות כימית או להגיע בריכוזים שונים לחלוטין מאלה שנבדקו במעבדה. גם תזונה, גנטיקה, שימוש בתרופות והרכב המיקרוביום הקיים אצל כל אדם עשויים לשנות את התוצאה.

לכן, התרומה המרכזית של המחקר בשלב זה היא בהצבת כיוון חדש לבדיקה: לא רק האם ממתיק מסוים משפיע, אלא גם עם אילו חומרים הוא נצרך ומה קורה כשהוא פוגש קהילה חיידקית מורכבת. המחקר הבא, כך עולה מדברי החוקרים, יצטרך לבדוק האם תופעות דומות מופיעות גם בבני אדם ובאילו מינונים.