דיווח: שיקולי ביטחון מנעו ממוג׳תבא להשתתף בהלוויה

מה קרה

מוג׳תבא חמינאי, שירש את אביו כמנהיג העליון של איראן, לא הופיע במסע ההלוויה ההמוני שנערך לו, ולפי דיווחים בארה״ב הסיבה לכך אינה פוליטית בלבד אלא גם ביטחונית מובהקת. לפי ה"ניו יורק טיימס", מפי שני אנשי משמרות המהפכה וגורם שהיה מעורב בהיערכות לטקס, מוג׳תבא ביקש להשתתף בהלוויה, אך גורמי הביטחון סירבו עד כה לבקשתו מחשש שישראל תנסה לחסל אותו במהלך האירוע או תעקוב אחר תנועותיו ותאתר את מקום מחבואו.

במקביל, רשת NBC דיווחה מפי גורם איראני רשמי ודיפלומט מזרח־תיכוני כי ממילא לא היה צפוי להשתתף בטקס. באותו דיווח נטען גם כי מוג׳תבא נפצע באופן משמעותי בתקיפה שבה חוסל אביו בסוף פברואר, וכי סבל מכוויות בפניו ובגופו ומפציעות שחייבו כמה ניתוחים באחת מרגליו. לפי הדיווח, מצבו המדויק והשפעת הפציעות על יכולתו לתפקד עדיין אינם ברורים.

היעלמותו מהזירה הציבורית מאז תחילת המלחמה העצימה את חוסר הוודאות בטהרן. לפי הדיווחים, דווקא בתקופה הזו התחדדו מאבקי הכוח בצמרת, והלכו ונחשפו לעיני הציבור. אחת הזירות הבולטות הייתה הוויכוח סביב הסכם הפסקת האש והמגעים עם ארה״ב. לפי ה"טיימס", לא מדובר בעימות ישן בין רפורמיסטים לשמרנים, אלא בעימות פנימי בתוך המחנה השמרני: בין מחנה פרגמטי יותר, הסבור שהישרדות המשטר מחייבת עצירת המלחמה והקלה על הלחץ הכלכלי, לבין מחנה נוקשה שמתנגד לוויתורים ורואה בהמשך העימות אסטרטגיה אפשרית.

למה זה חשוב

הסיפור סביב ההיעדרות מההלוויה חשוב הרבה מעבר לשאלת נוכחות בטקס סמלי. הוא נוגע בלב השאלה מי מנהל בפועל את איראן לאחר מות המנהיג הקודם, ואיך מתקבלות ההכרעות הקריטיות במדינה שנמצאת תחת לחץ צבאי, כלכלי ופוליטי. לפי הדיווחים, בזמן שמוג׳תבא הסתתר מהעין הציבורית, גנרלים בכירים במשמרות המהפכה ביססו את כוחם, וההנהגה הפכה לפחות ריכוזית מכפי שהייתה בימי האב.

בתוך המערכת הזו הופעל, לפי הדיווחים, לחץ כבד על המנהיג החדש לאשר את הסכם הפסקת האש. הנשיא מסעוד פזשכיאן אמר לו, לפי ה"טיימס" ולדברי ארבעה בכירים איראנים המעורים בפרטי הפגישה, כי מצבה הכלכלי של איראן חמור וכי המצור הימי האמריקני משתק את המשק, ואף איים להתפטר אם ההסכם יידחה. במקביל, נגיד הבנק המרכזי עבדולנאסר המתי הזהיר במכתב כי המדינה ניצבת בפני משבר תקציבי חריף וכי מלאי מזון ותרופות חיוניים עלול לאזול עד סוף אוגוסט אם המצור יימשך.

בסופו של דבר, מוג׳תבא פרסם הודעה כתובה שבה הבהיר כי עקרונית התנגד לעסקה, אך אישר לנשיא להתקדם בה אם תקבל את גיבוי המועצה העליונה לביטחון לאומי. לדברי פזשכיאן, המועצה אישרה את ההסכם ברוב של 12 מתוך 13 חברים. עצם התהליך הזה, שבו ההכרעה מוצגת כתוצאה של שכנוע, לחצים ואישור מוסדי, ממחיש שינוי אפשרי במבנה קבלת ההחלטות בטהרן.

ההשלכות האפשריות

המשמעות האפשרית הראשונה היא שמעמדו של מוג׳תבא עדיין אינו מבוסס דיו כדי לפעול בחופשיות אפילו באירוע טעון כמו הלוויית אביו. אם אכן גורמי הביטחון מנעו ממנו להופיע, ייתכן שהדבר מעיד גם על רמת האיום הגבוהה סביבו וגם על מידת התלות שלו במנגנוני הכוח שמקיפים אותו.

אחת הקריאות האפשריות למאבק הנוכחי היא שהקרב האמיתי אינו רק על הסכם נקודתי, אלא על הכיוון האסטרטגי של איראן בשנים הקרובות: המשך קו עימות מול ארה״ב והמערב, או פתיחת פתח להסדרה רחבה יותר. לפי הדיווחים, אנשי הקו הנוקשה חוששים שהמגעים האחרונים חורגים בהרבה מסוגיית הגרעין, ועלולים לסלול דרך לפיוס רחב אחרי עשרות שנות עוינות.

גם ההתכתשויות הפומביות מרמזות על עומק השבר. יו״ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף נותק בשידור חי בזמן שהסביר את פרטי ההסכם, ובמקרה אחר נקטע גם חבר הפרלמנט מחמוד נבאביאן לאחר שהקריא בטלוויזיה הממלכתית מה שהציג כמכתבים סודיים של מוג׳תבא נגד המגעים עם ארה״ב. לצד זאת נשמעו קריאות חריפות נגד צוות המו״מ, כולל דרישות להעמידו לדין. האווירה הזו מצביעה על כך שהמינויים שיתבצעו לאחר ההלוויה — בהם ראש הרשות השופטת, ראש רשות השידור, מפקד הבסיג׳ וראש לשכת המנהיג — עשויים לשמש מבחן ברור לזהות המחנה שצובר יתרון.

הזווית של פוז

הנקודה המרכזית כאן היא שהיעדרות מהלוויה, שבמבט ראשון נראית כהחלטה טקסית או אישית, משקפת כנראה מציאות עמוקה בהרבה של חשש ביטחוני וחולשה פוליטית יחסית. המשמעות האפשרית היא שאיראן כבר אינה מתנהלת סביב מוקד כוח אחד מוחלט, אלא סביב מאזן עדין בין מנהיג חדש, משמרות המהפכה ומחנות יריבים בתוך המשטר. ייתכן שהמבחן האמיתי של מוג׳תבא לא היה בטקס עצמו, אלא בשורת ההכרעות והמינויים שיגיעו מיד אחריו.