מדינות G7 ישחררו 100 מיליון חביות נפט וסולר

מנהיגי מדינות ה-G7 הודיעו כי ישחררו 100 מיליון חביות של נפט וסולר מהמאגרים, במהלך מתואם שנועד לצמצם את המחסור בשוק ולהוריד את מחירי הדלקים, ובראשם הסולר. ההזרמה צפויה להתחיל מיידית ולהתפרס על פני ארבעה חודשים, תחת תיאום של סוכנות האנרגיה הבינלאומית.

ההחלטה התקבלה על רקע עלייה חדה במחירי האנרגיה בעולם ולחץ גובר על שווקי הדלק, במיוחד בסולר — דלק קריטי לתחבורה כבדה, לחקלאות ולשרשראות אספקה. לכן, כל התייקרות בו מחלחלת במהירות ליוקר המחיה, למחירי השינוע ולמחירי המזון.

האיום האמריקאי שהאיץ את ההסכמה

ברקע למהלך עמדה אזהרה מצד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שאיים לאסור יצוא סולר מארה"ב אם מדינות אירופה לא יסכימו לשחרר לשוק חלק גדול יותר מהמאגרים שלהן. מבחינת וושינגטון, צעד כזה היה עשוי להקל על הצרכנים האמריקאים לנוכח מחירים גבוהים, במיוחד לקראת בחירות אמצע הקדנציה בנובמבר. עם זאת, עבור מדינות שתלויות ביבוא סולר אמריקאי, הגבלה כזו הייתה עלולה להקפיץ עוד יותר את המחירים.

בהצהרה המשותפת של ה-G7 נמסר כי המדינות התחייבו להימנע ממגבלות יצוא על אנרגיה ומוצרי אנרגיה בינן לבין עצמן. נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר לאחר ישיבת המנהיגים כי הוסכם על שחרור של "עד 100 מיליון חביות" בתוך ארבעה חודשים, והוסיף שהפעולה המתואמת נועדה להוריד את מחירי מוצרי הנפט, ובעיקר את מחירי הסולר.

מקרון הדגיש גם את ההבנה שנרקמה מול הבית הלבן בנושא הימנעות מאיסורי יצוא, ואמר כי טראמפ הבהיר במיוחד את עמדתו בנקודה הזאת. מאוחר יותר, טראמפ עצמו אמר בבית הלבן כי איסור על יצוא סולר "מעולם לא באמת היה על השולחן".

למה דווקא סולר נמצא במוקד

בניגוד לבנזין, סולר ממלא תפקיד מרכזי בהובלה יבשתית, בעבודת משאיות, בציוד חקלאי ובחלק מתהליכי הייצור. לכן, מחסור בו אינו נשאר רק בתחנות הדלק אלא משפיע על כלל המשק. גם הביקוש אליו קשיח יחסית: קשה מאוד לצמצם במהירות שימוש בסולר כשהוא מניע הובלה וסחורות.

המחסור העולמי הוחרף בשל המלחמה במזרח התיכון, שפגעה בזרימת נפט גולמי ותזקיקים לשווקים הבינלאומיים, וכן בשל הירידה בהיצע מרוסיה ומסין. רוסיה, אחת היצרניות המרכזיות, כבר הטילה מגבלות יצוא על סולר לאחר מתקפות אוקראיניות על בתי זיקוק בתחומה. במקביל, מנהיגי ה-G7 הבהירו כי הסנקציות על מוסקבה בשל המלחמה באוקראינה יישארו בעינן.

ההשלכות על אירופה ובריטניה

החשש מפני עצירת יצוא אמריקאי הורגש במיוחד בבריטניה ובאירופה. בבריטניה, מחיר הסולר בתחנות עבר ביום שישי את רף שני הפאונד לליטר, לראשונה אי פעם. יותר ממחצית מצריכת הסולר הבריטית מבוססת על יבוא, וכ-31% מהיבוא הזה מגיע מארה"ב — נתון שממחיש עד כמה השוק הבריטי רגיש לכל צעד אמריקאי.

ארה"ב נחשבת לאחת הספקיות הגדולות בעולם של סולר. לפי נתוני מינהל המידע לאנרגיה בארה"ב, בתי הזיקוק במדינה מייצרים כ-4 עד 5 מיליון חביות סולר ביום. הצריכה המקומית עומדת על כ-3.6 מיליון חביות, ואת היתרה — בין 1.2 ל-1.5 מיליון חביות ביום — מייצאות החברות האמריקאיות לשווקים בעולם.

שר החוץ הבריטי אד מיליבנד, שייצג את בריטניה בפגישה, אמר כי הצעדים נועדו "לייצב את אספקת האנרגיה, לחזק את החוסן של שרשראות האספקה ולהגן על משקי בית ועסקים מפני זעזועי מחירים".

השוק הגיב, אבל המתיחות נשארה

לאחר ההודעה נרשמה ירידה זמנית במחיר הנפט מסוג ברנט, שירד לרגע מתחת ל-100 דולר לחבית, אך בהמשך התאושש וחזר לאזור 102 דולר. לפני הפלישה האמריקאית-ישראלית לאיראן נסחר הברנט סביב 73 דולר לחבית, כך שהרמה הנוכחית עדיין משקפת טלטלה חריפה בשוק.

מאט סמית', מנהל מחקר סחורות בחברת Kpler, אמר כי הירידה הראשונית במחיר נבלמה בעקבות דיווחים על חידוש תקיפות בין סעודיה לבין החות'ים בתימן. לדבריו, החשש הוא מפגיעה במסלול השיט דרך באב אל-מנדב — נתיב אסטרטגי להעברת נפט ותזקיקים.

מלבד שחרור המאגרים, מדינות ה-G7 הודיעו גם כי יתאמו בין לוחות הזמנים של תחזוקת בתי זיקוק, כדי להימנע מהשבתה בו-זמנית של כמה מתקנים, ויעודדו מדינות שמסוגלות לכך להגביר את זיקוק הסולר. לפי הודעת המנהיגים, השחרור יכלול תמהיל של נפט גולמי וסולר, כאשר הזרמת הסולר אמורה להיות קדמית ומורגשת במיוחד כבר בתוך 20 הימים הראשונים.