מחקר: גם הריון שני מעצב מחדש את המוח

גם אחרי הריון ראשון, המוח הנשי אינו “מסיים” את תהליך ההסתגלות לאמהות. מחקר חדש של Amsterdam UMC, שפורסם בכתב העת Nature Communications, מצא כי הריון שני משנה שוב את מבנה המוח ואת דפוסי הפעילות שלו — בחלקם באופן דומה להריון הראשון, אך גם במסלול שונה שמרמז על הסתגלות חדשה לאתגרי הטיפול ביותר מילד אחד.

המחקר נשען על עבודות קודמות של הצוות, שבראשו החוקרת אלסלין הוקזמה, שכבר הראה בעבר כי הריון ראשון משנה את מבנה המוח האנושי ואף משפיע על אופן פעולתו. הפעם ביקשו החוקרים לבדוק אם הריון נוסף יוצר המשך של אותו תהליך, או שמדובר בשינוי מסוג אחר. לצורך כך הם עקבו לאורך זמן אחר 110 נשים: חלקן היו בהריון ראשון, אחרות בהריון שני, וקבוצת ביקורת נותרה ללא ילדים. במהלך תקופת המחקר בוצעו לנבדקות סריקות מוח חוזרות, שאפשרו להשוות כיצד השינויים מתפתחים לאורך הזמן.

לא אותו שינוי, אלא חותם חדש

לדברי הוקזמה, ראש מעבדת Pregnancy Brain Lab ב-Amsterdam UMC, זהו המחקר הראשון שמראה במפורש כי לא רק הריון ראשון משנה את המוח, אלא גם הריון שני. בראיון שנלווה לפרסום אמרה כי בשני המקרים יש מאפיינים משותפים, אך כל הריון מותיר “חותם ייחודי” משלו על המוח הנשי.

אצל נשים בהריון ראשון נרשמו השינויים הבולטים ביותר ב-Default Mode Network — רשת מוחית המזוהה עם התבוננות עצמית, חשיבה חברתית ועיבוד מנטלי של יחסים עם אחרים. זו אחת המערכות המרכזיות שהמוח מפעיל במצבים של הרהור פנימי, הבנת כוונות של אחרים ובניית זהות עצמית.

בהריון שני, לפי נתוני המחקר, אותה רשת השתנתה שוב, אך בעוצמה מתונה יותר. במקומה בלטו יותר שינויים ברשתות מוחיות הקשורות להפניית קשב ולתגובה למידע חושי. מילוא סטרטהוף, שניתחה את הנתונים, הסבירה כי נראה שבהריון שני המוח עובר התאמה חזקה יותר במערכות שאחראיות לתגובה לרמזים חושיים ולשליטה בקשב — תהליכים שעשויים לסייע לאם המטפלת בכמה ילדים במקביל.

הקשר בין המוח, התינוק והמצב הנפשי

מעבר למיפוי השינויים המוחיים, החוקרים בחנו גם את משמעותם הרגשית והקלינית. אחד הממצאים המרכזיים היה קשר בין השינויים הקשורים להריון במוח לבין הקשר הרגשי שנוצר בין האם לתינוק. הקשר הזה היה בולט יותר לאחר הריון ראשון מאשר לאחר הריון שני — נתון שעשוי לרמוז כי כניסה ראשונה לאמהות כרוכה בארגון מחודש עמוק יותר של מערכות רגשיות וחברתיות.

המחקר זיהה גם קשר בין שינויים מבניים בקליפת המוח לבין דיכאון סביב הלידה, הן בהריון ראשון והן בהריון שני. לדברי החוקרים, זו הפעם הראשונה שנמצאה עדות לכך ששינויים המתרחשים בקליפת המוח במהלך ההריון קשורים לדיכאון אימהי. מדובר בממצא חשוב במיוחד, משום שדיכאון סביב הלידה הוא מצב שכיח יחסית, אך עדיין אינו מזוהה תמיד בזמן.

עוד עלה כי עיתוי הקשר בין השינויים במוח לבין תסמיני הדיכאון לא היה זהה בשתי הקבוצות. אצל נשים שהיו בהריון ראשון, הקשר בלט במיוחד לאחר הלידה. אצל נשים שהיו בהריון שני, הוא ניכר יותר כבר במהלך ההריון עצמו. ההבדל הזה עשוי להיות משמעותי עבור רופאים, פסיכולוגים ואנשי בריאות הנפש בבואם לזהות סיכון מוקדם ולהתאים מעקב מדויק יותר.

למה זה חשוב למחקר ולטיפול

לממצאים יש חשיבות רחבה יותר מעצם ההבנה של מה שקורה במוח בזמן הריון. במשך שנים רבות, הביולוגיה של נשים בכלל והתקופה שסביב הריון ולידה בפרט זכו לפחות תשומת לב מחקרית בהשוואה לתחומים אחרים. המחקר הנוכחי מספק הצצה מדויקת יותר לאופן שבו המוח מסתגל לאחד האירועים המשמעותיים ביותר בחיים — המעבר לאמהות, ולאחר מכן התרחבות המשפחה.

החוקרים סבורים שהבנה טובה יותר של דפוסי ההסתגלות האלה עשויה בעתיד לסייע בפיתוח כלים טובים יותר לזיהוי אמהות המצויות בסיכון לדיכאון סביב הלידה, ואף לתרום להתאמת טיפול או תמיכה מוקדמת. מעבר לכך, המחקר מחזק את התמונה שלפיה המוח הבוגר גמיש הרבה יותר מכפי שנהוג היה לחשוב, וממשיך להשתנות בתגובה לחוויות חיים גדולות ומתמשכות.

המאמר המדעי פורסם ב-11 ביולי 2026 ב-Nature Communications, תחת הכותרת העוסקת בהשפעות הריון שני על מבנה המוח ותפקודו, על בסיס נתונים שנאספו ממעקב אורך אחר 110 נשים.