הווטו הסעודי שבלם את מבצע טראמפ

משבר חריג ביחסי ארצות הברית–סעודיה עמד, לפי דיווח שפורסם בארצות הברית, מאחורי ההחלטה של הנשיא דונלד טראמפ לעצור בתוך יומיים בלבד את מבצע "פרויקט החופש" בתחילת מאי 2026. המבצע נועד לאבטח ספינות מסחר במצר הורמוז לאחר שאיראן הטילה מצור ימי עם פרוץ המלחמה, אך בפועל נעצר במהירות אחרי שריאד הבהירה כי לא תאפשר לכוחות אמריקניים להשתמש במרחב האווירי שלה לצורך המשימה.

הסירוב שהפתיע את וושינגטון

לפי הדיווח, גם פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית וגם הדרג המדיני בוושינגטון הופתעו מהעמדה הסעודית. הסיבה לכך הייתה כפולה: המבצע הוכרז בלי תיאום מוקדם עם הממלכה, וסעודיה בחרה להבהיר כבר בתחילת הדרך שהיא אינה מוכנה להיגרר למהלך שעלול, מבחינתה, להרחיב את העימות האזורי.

התגובה הסעודית הובילה, לפי גורמים אמריקניים, לסבב שיחות טלפון מתוח בין בכירי הממשל לבין יורש העצר מוחמד בן סלמאן. טראמפ שוחח עמו שלוש פעמים בימים שלאחר תחילת המבצע, ובהמשך קיימו עמו שיחות נפרדות גם סגן הנשיא ג'יי די ואנס וגם שליחי הנשיא סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר. בן סלמאן, לפי אותם גורמים, עמד על התנגדותו והבהיר כי ליווי צבאי אמריקני של הספינות עלול להצית מחדש מלחמה עצימה באזור. התוצאה הייתה נסיגה אמריקנית מהירה מהמהלך.

לא רק מבצע ימי, אלא פער אסטרטגי

העימות סביב מצר הורמוז אינו נתפס כאירוע נקודתי בלבד. לפי הדיווח, בחודשים האחרונים התרחבו המחלוקות בין וושינגטון לריאד בשאלות הליבה של הביטחון האזורי, ובראשן איראן וישראל. בעוד ישראל דוחפת להציב את סוגיית הגרעין האיראני בראש סדר היום, סעודיה מייחסת חשיבות דחופה יותר לאיומים המעשיים והקרובים מבחינתה: מאגרי הטילים של איראן, תמיכתה במיליציות אזוריות והיציבות במפרץ.

על הרקע הזה ריאד מקדמת ערוצי פעולה עצמאיים יותר. בין השאר מדובר בהידוק קשרים עם פקיסטן ועם סין, ובניהול מגעים ישירים עם טהרן בנושאים רגישים, ובהם השליטה במצר הורמוז, פריסת טילים ותמיכה איראנית בשלוחות אזוריות. המסר מבחינת הסעודים ברור: הם אינם רוצים שכל צעד ביטחוני במרחב ייגזר אוטומטית מהקו האמריקני.

הזיכרון הפוליטי והאיתותים הדיפלומטיים

למתיחות הנוכחית יש גם ממד אישי ופוליטי. בסעודיה לא שכחו, לפי הדיווח, את ההתבטאות הפוגענית שיוחסה לטראמפ בחודש מרץ בפורום השקעות במיאמי, כשאמר על בן סלמאן כי הוא "מנשק לי את התחת". אמירה כזו, במיוחד מול הנהגה שמייחסת משקל רב לכבוד ולמעמד, עלולה להעמיק חוסר אמון גם מעבר למחלוקת המיידית על מדיניות.

גם בזירה הדיפלומטית נרשמו סימנים לקרירות. ביקורו האחרון של מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו בכמה ממדינות המפרץ, מבלי לעצור בסעודיה, נתפס כאיתות נוסף לכך שהיחסים בין הצדדים אינם מתנהלים כבשגרה. זאת אף שמדובר בברית ותיקה, ושגם בקדנציות הקודמות שלו טראמפ הקפיד להציג את ריאד כשותפה מרכזית ולערוך בה ביקורים מדיניים בולטים.

הקו הסעודי מול איראן

המדיניות הסעודית בשבועות האחרונים ממחישה ניסיון לאזן בין הרתעה צבאית לבין מניעת הידרדרות. בחודש מאי דווח כי סעודיה תקפה בשטח איראן במהלך המלחמה, בתגובה לפגיעות איראניות באתרי נפט שלה. ואולם לפי גורמים איראניים ומערביים, לאחר התקיפות העבירה ריאד מסרים לטהרן, ובהמשך נוהלו מגעים דיפלומטיים אינטנסיביים שלצד אזהרות סעודיות הובילו להבנות להפחתת ההסלמה.

הגישה הזאת באה לידי ביטוי גם בתמיכה פומבית של ריאד במזכר ההבנות בין ארצות הברית לאיראן. שר החוץ הסעודי, הנסיך פייסל, אמר ב-18 ביוני בפורום בווינה כי מדובר בצעד "חשוב ביותר ומשמעותי מאוד" שעשוי לסייע בסיום הסכסוך ולפתוח פתח לפתרון סוגיות נוספות שנותרו במחלוקת.

הבית הלבן, מצדו, ניסה לצמצם את ממדי הדרמה. הדוברת אנה קלי מסרה כי לטראמפ יש "קשר מצוין" עם סעודיה, אך לא הכחישה את עצם קיומם של חילוקי הדעות. לדבריה, הנשיא מקבל את החלטותיו לפי מה שהוא רואה כטוב ביותר לעם האמריקני ולביטחון הלאומי. בינתיים, עצירת המבצע במצר הורמוז הפכה לסימן מוחשי לכך שגם ברית ותיקה יכולה להיקלע לעימות אסטרטגי עמוק, כשהאינטרסים של שני הצדדים כבר אינם חופפים כפי שהיו בעבר.