המשלחת הסעודית להלוויית חמינאי הציתה ביקורת במפרץ

סעודיה שלחה אמש משלחת רשמית לאיראן כדי להשתתף בטקסי ההלוויה של המנהיג העליון עלי חמינאי, צעד שעורר תגובות חריפות במפרץ והבליט שוב את המתח בין שיקולי דיפלומטיה אזורית לבין הזיכרון הטרי של העימותים עם טהרן. בראש המשלחת עמד סגן שר החוץ הסעודי, ווליד אל-ח'ריג'י, והופעתה בטקס זכתה לתשומת לב רבה גם בשל ההקשר הפוליטי וגם בשל הסמלים שנלוו אליה.

מחווה דיפלומטית או מסר בעייתי

השתתפות המשלחת הסעודית בלטה במיוחד משום שבשנים האחרונות ידעה הממלכה עימותים קשים עם איראן ושלוחיה באזור. לכן עצם הגעת נציגים מריאד לטהרן, דווקא לטקס רגיש ובעל משמעות פוליטית ודתית, נתפסה בעיני חלק מהפרשנים כצעד חריג. במהלך הטקס הוקרא פסוק מהקוראן המתייחס למפגש בין שני מחנות יריבים, פסוק שבחלק מכלי התקשורת והפרשנויות במפרץ הוצג כרמז בעל גוון מאיים מצד המשטר האיראני.

התגובה במפרץ לא הייתה אחידה. לצד ביקורת נוקבת, היו גם מי שניסו להסביר את המהלך הסעודי במונחים פרגמטיים: שמירה על ערוצי תקשורת פתוחים עם טהרן, הימנעות מהסלמה מיותרת, וניהול יחסים אזוריים בזהירות בתקופה רגישה. לפי פרשנים סעודים, עצם הנוכחות אינה מלמדת בהכרח על קרבה פוליטית, אלא על העדפה של דיפלומטיה זהירה על פני הפגנת נתק מוחלט.

ביקורת גם על הדרג וגם על הסמליות

אחד ממוקדי הוויכוח היה דרג המשלחת. במפרץ ציינו כי סעודיה לא שלחה בכיר מן השורה הראשונה, אלא משלחת בדרג נמוך יחסית, מה שניתן לפרש כניסיון לשמור על איזון: נוכחות רשמית מצד אחד, אך כזו שאינה מעניקה כבוד מלא למעמדו של חמינאי כמנהיג המדינה מן הצד האחר. גם הופעת חברי המשלחת בלבוש לבן עוררה שיח, שכן יש מי שראו בכך בחירה שאינה תואמת טקס אבל, אלא מזוהה יותר עם אירועים חגיגיים.

פרשן סעודי אף תיאר זאת במילים חריפות וכתב כי מדובר ב"סטירת לחי אלגנטית" במסווה של דיפלומטיה בין שני יריבים אזוריים. הפרשנות הזאת משקפת את הניסיון לקרוא את המהלך הסעודי לא ככניעה או מחווה חמה, אלא כמסר כפול: נוכחות מחויבת כללי טקס, אך מרוחקת ומדודה.

מי הגיע לטהרן ומי בחר להישאר בחוץ

הטקסים בטהרן הדגישו גם את קווי השבר בתוך המפרץ. לצד סעודיה, גם קטאר ועומאן שלחו משלחות. מנגד, איחוד האמירויות, כווית ובחריין בחרו שלא להשתתף. ההיעדרות הזאת לא עברה בשקט, ובחלק מהשיח האזורי הוצגה כהצהרה פוליטית ברורה נגד מתן לגיטימציה סמלית להנהגה האיראנית.

אמג'ד טהא, פרשן המזוהה עם הקו האמירתי, תקף בחריפות את ההשתתפות הסעודית. לדבריו, אין היגיון בכך שמדינה שספגה מתקפות מצד איראן או שלוחיה תגיע לנחם על מות מנהיג המשטר. ברשת X כתב כי איחוד האמירויות בחרה, לדבריו, במדיניות של אפס סובלנות לטרור, והבדיל בין עמדת אבו דאבי לבין מדינות שבחרו, לטענתו, להעניק כבוד למי שנושא באחריות לשנים של תוקפנות אזורית.

גם חמאס והג'יהאד האסלאמי שלחו נציגים

לטקסי ההלוויה הגיעו גם משלחות של חמאס והג'יהאד האסלאמי, מה שהוסיף רובד פוליטי נוסף לאירוע. בראש משלחת חמאס עמד יו"ר מועצת השורא מוחמד דרוויש, ולצדו בכירים נוספים ובהם מוסא אבו מרזוק, אוסמה חמדאן, באסם נעים, עזת א-רשק וזאהר ג'בארין. מטעם הג'יהאד האסלאמי השתתף המזכ"ל זיאד נח'אלה.

הנוכחות של ארגונים פלסטיניים המזוהים עם הציר הפרו-איראני חיזקה את התחושה שמדובר לא רק בטקס אבל ממלכתי, אלא גם באירוע טעון מבחינה אזורית. בתוך כך, בלטה גם היעדרותם של כמה בכירים בולטים מחמאס, בהם ח'ליל אל-חיה וח'אלד משעל, שנחשבים למועמדים מרכזיים להנהגת הארגון.

בסופו של דבר, החלטת סעודיה להגיע לטהרן לא שינתה את יחסי הכוחות במזרח התיכון בן לילה, אך היא חשפה היטב את הדילמה שמלווה כיום את מדינות המפרץ: כיצד לנהל קשר עם איראן מבלי להיתפס כמי שמטשטשות את גבולות העימות עמה. הטקס בטהרן הפך לכן לא רק לאירוע זיכרון, אלא גם לזירת מסרים אזורית צפופה, שבה כל נוכחות, היעדרות, דרג ולבוש מקבלים משמעות פוליטית רחבה.