השממית שמפתיעה חוקרי סרטן

זן יוצא דופן של שממית נמרית, המוכר בקרב מגדלים בשם "למון פרוסט", מעורר עניין גובר בקרב חוקרי סרטן לאחר שמדענים מצאו כי הוא מפתח גידולים אגרסיביים באופן טבעי, לעיתים כבר בגיל צעיר. במחקר בהובלת אוניברסיטת נוטינגהאם, שפורסם בכתב העת BMC Biology, זוהו בגידולים של השממית שינויים גנטיים החופפים למסלולים ביולוגיים המוכרים היטב מסרטן בבני אדם.

החשיבות של הממצא אינה נעוצה רק בזוחל עצמו. בעולם המחקר נהוג להשתמש בעיקר במודלים מעבדתיים כמו עכברים, שבהם לעיתים צריך לגרום באופן יזום להתפתחות גידולים. כאן מדובר בבעל חיים שמפתח את המחלה באופן טבעי, ובחלק מהמקרים גם שולח גרורות — תכונה שמעניקה לחוקרים אפשרות נדירה לעקוב אחר התהליך כפי שהוא מתרחש ללא התערבות מלאכותית.

זן צבעוני עם מחיר ביולוגי כבד

זן הלמון פרוסט נולד ממוטציה גנטית ספונטנית שהופיעה במהלך רבייה סלקטיבית במושבה גדולה של שממיות נמריות. המראה החריג שלו — גוונים בולטים של לבן וצהוב — הפך אותו למבוקש בשוק חיות המחמד, אך עם הזמן הבחינו מגדלים בדפוס מדאיג: שיעור גבוה מאוד של פרטים בזן הזה פיתחו גידולים אגרסיביים, שלעתים גם התפשטו לחלקים נוספים בגוף.

לפי החוקרים, מדובר בשכיחות חריגה במיוחד גם ביחס לעולם הזוחלים, שבו הסיכון לסרטן משתנה מאוד בין מינים. בעוד שצבים וצבאים נחשבים עמידים יחסית למחלה, אצל שממית הלמון פרוסט שיעור הופעת הגידולים מגיע לכ-80% מהפרטים. הפער הזה, בין מינים עמידים למינים פגיעים, הוא בדיוק מה שהופך את התחום למסקרן כל כך מבחינה אבולוציונית ורפואית.

מה גילו בריצוף ה-DNA של הגידולים

כדי להבין טוב יותר מה מניע את המחלה, החוקרים ביצעו ריצוף גנום מלא והשוו בין דגימות גידול לבין רקמה בריאה מאותה שממית. כך הם זיהו שורה חוזרת של שינויים גנטיים שנמצאה במספר גידולים שונים. לדבריהם, רבים מהגנים ומהמסלולים הביולוגיים שנפגעו מוכרים כבר ממחקרים על סרטן בבני אדם ובבעלי חיים אחרים.

המשמעות היא שהשממית אינה רק מקרה ביולוגי מוזר, אלא עשויה להיות מודל מחקרי רלוונטי בהרבה. אם אותם מנגנונים בסיסיים חוזרים במינים שונים, אפשר להשתמש בתובנות שמגיעות מהשממית כדי להבין טוב יותר כיצד גידולים נוצרים, כיצד הם משתנים לאורך זמן, ואילו תנאים מעודדים מעבר למחלה גרורתית.

למה דווקא מודל טבעי עשוי להיות חשוב

ד"ר ילניה קיארי, מבית הספר למדעי החיים באוניברסיטת נוטינגהאם, אמרה כי השוואה בין מינים הרגישים במיוחד לסרטן לבין מינים עמידים לו יכולה ללמד כיצד האבולוציה פיתחה אסטרטגיות שונות להתמודדות עם המחלה. לדבריה, השממית הזאת עשויה להפוך למודל מחקרי משמעותי משום שהגידולים מופיעים בה באופן טבעי ובשלב חיים מוקדם יחסית — נתון שמקל על חקר התפתחות המחלה בזמן אמת.

ברנדון הייסטינגס, אחד ממחברי המחקר, הוסיף כי העבודה מדגישה את החשיבות שבהרחבת טווח המינים הנחקרים בחיפוש אחר תשובות למחלות שפוגעות בבני אדם. לדבריו, המחקר גם מראה שכלים גנומיים שפותחו במקור לניתוח סרטן אנושי יכולים לשמש באופן יעיל גם באורגניזמים שונים מאוד.

ד"ר סקוט גלאברמן מאוניברסיטת ברמינגהם חיבר בין הממצא לשאלה רחבה יותר של שמירת טבע. לדבריו, כל מין עשוי ללמד משהו על בעיות אנושיות, והמחקר במינים פגיעים לצד מינים עמידים מעניק לחוקרים כוח גדול יותר להבין את המחלה עצמה. בהקשר הזה, הוא אמר, לשמירה על מגוון ביולוגי יש גם ערך מדעי ורפואי.

המחקר הובל בידי צוות בינלאומי שכלל חוקרים מאוניברסיטת נוטינגהאם, אוניברסיטת ברמינגהם, אוניברסיטת מרקט, אוניברסיטת פלורידה ואוניברסיטת טריאסטה. הממצאים פורסמו ב-BMC Biology ומציבים את שממית הלמון פרוסט כמועמדת בולטת להצטרף לארסנל המודלים שבהם משתמשים חוקרים כדי להבין טוב יותר את אחד האתגרים הרפואיים המרכזיים של זמננו.