ציון דרך חללי
פרסווירנס השלים מרתון על מאדים בשיא זמן
📌 בקיצור
- רובר פרסווירנס של נאס"א עבר על מאדים מרחק מצטבר של מרתון מלא
- הוא הגיע ל-42.195 קילומטרים ביום המאדימי ה-1,890 למשימה
- הקצב שלו מהיר בהרבה מזה של אופורטיוניטי, שנזקק ל-11 שנים ושני חודשים לאותו מרחק
פרסווירנס, רכב המחקר של נאס"א הפועל על פני מאדים, השלים אבן דרך סמלית אך מרשימה במיוחד: נסיעה מצטברת של 26.2 מייל, כלומר 42.195 קילומטרים — מרחק של מרתון מלא. לפי נאס"א, הרובר הגיע למרחק הזה לאחר חמש שנים וארבעה חודשי תנועה על פני הכוכב האדום, וביום המאדימי ה-1,890 של משימתו.
מעבר לערך הסמלי, הנתון הזה מדגיש גם את קצב ההתקדמות של המשימה. הרובר אופורטיוניטי, שהחזיק קודם לכן בשיא המרחק המצטבר בין רכבי המחקר של נאס"א על מאדים, נזקק ל-11 שנים ושני חודשים כדי להשלים אותו מרחק. פרסווירנס עשה זאת בפחות ממחצית הזמן.
צילום מהמסלול תיעד את רגעי הסף
ההישג קיבל גם המחשה חזותית יוצאת דופן. ב-13 ביוני 2026 צולמה פרסווירנס מן החלל בידי מקפת המאדים Mars Reconnaissance Orbiter של נאס"א, באמצעות מצלמת HiRISE עתירת ההפרדה. בתמונה נראה הרובר כנקודה ירקרקה זעירה על רקע הנוף המאדימי, ולצדה ניכרים היטב סימני הגלגלים המפותלים שהותיר אחריו לאורך הדרך.
הצילום בוצע יום אחד בלבד לפני שהרובר חצה רשמית את קו ה-42.195 קילומטרים. מעבר לערך הציבורי של התמונה, תיעוד כזה מספק גם לחוקרים מבט רחב על דפוסי התנועה של הרובר ועל תנאי השטח שבהם הוא פועל.
איפה פרסווירנס פועל כיום
בעת צילום התמונה פעל הרובר ממערב למכתש ג'זרו, באזור שזכה בקרב צוות המשימה לכינוי "Arbot". ג'זרו הוא אחד האתרים המסקרנים ביותר על מאדים מבחינה מדעית, משום שמדענים סבורים שבעבר הרחוק התקיים בו אגם, ולכן הוא נחשב יעד מרכזי בחיפוש אחר עדויות לסביבה עתיקה שאולי הייתה מתאימה לחיים מיקרוביאליים.
מאז נחיתתו בפברואר 2021, פרסווירנס אוסף דגימות סלע וקרקע, מתעד מבנים גיאולוגיים ובוחן את ההיסטוריה של האזור. הנסיעה המצטברת שלו אינה מטרה בפני עצמה, אלא תוצר של מסלול מחקר מורכב בין אתרים שנבחרו בשל ערכם המדעי.
מאחורי המשימה: שילוב בין תפעול, צילום והנדסה
את פעילות פרסווירנס ואת תפעול המקפת MRO מנהלת עבור נאס"א מעבדת JPL בדרום קליפורניה, הפועלת במסגרת תוכנית חקר מאדים של הסוכנות. מקפת המאדים עצמה נבנתה בידי לוקהיד מרטין ספייס מדנוור, שממשיכה לתמוך בהפעלתה. מצלמת HiRISE מופעלת בידי אוניברסיטת אריזונה ונבנתה על ידי BAE Systems.
ההישג הנוכחי אינו משנה את היעדים המדעיים של המשימה, אך הוא ממחיש עד כמה הרובר הפך לכלי עבודה עמיד ויעיל בתנאים קשים במיוחד. היכולת לנוע למרחקים ארוכים, לחצות שטחים מגוונים ולהמשיך לתפקד לאורך שנים, היא אחד המרכיבים המרכזיים שמאפשרים למדענים לבנות תמונה מפורטת יותר של עברו הגיאולוגי של מאדים.
בנאס"א ציינו כי נקודת ציון זו הושגה חמש שנים וארבעה חודשים לאחר תחילת הנסיעה של פרסווירנס על הקרקע, והיא מציבה רף חדש בין רכבי המחקר של הסוכנות על הכוכב האדום.
עוד במדע וחלל
טלסקופ רומן שוגר בהצלחה — עם שדה ראייה רחב לפחות פי 100 מהאבל
טלסקופ החלל ננסי גרייס רומן של נאס״א שוגר בהצלחה והחל במסע של כשלושה חודשים לנקודת L2, במרחק כ־1.5 מיליון ק״מ מכדור הארץ. לאחר השלמת הבדיקות והכיולים הוא צפוי לסרוק אזורים עצומים ביקום, לחקור חומר אפל ואנרגיה אפלה ולהדגים טכנולוגיה לצילום ישיר של כוכבי לכת רחוקים.
מחקר: פערי גאות של כמעט מטר באותו מפרץ
מחקר חדש מצביע על כך שגם בתוך אותו מפרץ עצמו, מפלס הגאות אינו אחיד ויכול להשתנות בעשרות סנטימטרים עד כמעט מטר בין חוף לחוף. הממצאים, שהתבססו על עשרות שנים של צילומי לוויין, מאפשרים לראשונה למדוד את תנועת הים בקנה מידה מקומי מאוד ולחדד את ההבנה של דפוסי הגאות לאורך החוף.
מחקר: 3 דקות ספרינטים שינו את הדם
מחקר חדש מצא כי פרצי מאמץ קצרים ועצימים יצרו תגובה ביולוגית חריפה ומיידית בהרכב הדם, גדולה בהרבה מזו שנרשמה לאחר אימון מתון וממושך. החוקרים זיהו שינויים בחלבונים ובמטבוליטים שנקשרו גם לסיכון נמוך יותר להשמנה, סוכרת מסוג 2 והפרעות מטבוליות נוספות.
החלל משנה גם את הדרך שבה בולעים
שהייה בחלל עשויה להשפיע לא רק על השרירים, העצמות ושיווי המשקל של אסטרונאוטים, אלא גם על פעולות יומיומיות בסיסיות כמו בליעה, אכילה ושתייה. השינויים הללו קשורים, בין השאר, לתחושת גודש בפנים, להיחלשות מסוימת של חוש הטעם ולתנאי מיקרו-כבידה שמשנים את האופן שבו הגוף מתמודד עם מזון ונוזלים.