מאריך טווח חדש לרכב חשמלי מוותר על בנזין

Horse Powertrain, המיזם המשותף של רנו וג'ילי, הציגה יחידת מאריך טווח חדשה לרכב חשמלי בשם D20, שמחליפה את הבנזין במתנול ומביאה איתה סוג אחר של גנרטור חשמלי. המערכת מיועדת לדגמי EREV — רכב חשמלי עם סוללה והנעה חשמלית, שבו מנוע הבעירה אינו מניע ישירות את הגלגלים אלא מייצר חשמל כשהסוללה מתרוקנת או כשאין אפשרות טעינה זמינה.

במילים פשוטות, מדובר בניסיון להתמודד עם שתי נקודות תורפה שממשיכות להטריד חלק מהלקוחות: חרדת טווח וחרדת טעינה. בניגוד למאריך טווח קלאסי שמבוסס על בנזין, כאן בחרה החברה בדלק חלופי, לצד יחידת ייצור חשמל קומפקטית יותר.

מנוע מתנול וגנרטור שטוח במקום פתרון מסורתי

לב המערכת הוא מנוע בנזין-בעירה פנימית בנפח 2.0 ליטר, ארבעה צילינדרים ומגדש טורבו, שתוכנן לעבוד עם תערובות דלק של 100% מתנול. לפי Horse, השימוש במתנול מסייע להפחתת פליטות של פחמן חד-חמצני לעומת דלקים רגילים, ובחברה מדגישים כי המנוע עומד בתקן יורו 7 האירופי וגם בתקן הסיני CN6b.

אל גל הארכובה של המנוע מחובר ישירות מנוע חשמלי בתצורת שטף צירי — טכנולוגיה שנחשבת קומפקטית ודקה יותר לעומת מנועים בתצורת שטף רדיאלי, הנפוצים יותר בתעשייה. ההספק המרבי של יחידת הגנרטור עומד על 105 קילוואט, ובחברה טוענים כי המארז קצר ב-46% לעומת מנועים מקבילים בתצורה המקובלת. עוד נמסר כי צפיפות ההספק גבוהה ב-64% ליחידת נפח, עם נצילות חשמלית של 96.4%.

כדי להגיע לנתונים האלה, ב-Horse שילבו, לדבריהם, מודול הספק מבוסס סיליקון-קרביד להפחתת הפסדים חשמליים, וכן מערכת הצתה עתירת אנרגיה שמאפשרת בעירה דלה במיוחד של מתנול בצילינדרים. החברה מוסיפה כי המנוע מסוגל להתנעה קרה על מתנול גם בטמפרטורה של מינוס 35 מעלות צלזיוס — נתון שיכול להיות חשוב במיוחד לשווקים קרים.

מה המשמעות לנהג, ומה עדיין דורש הוכחה

משקל המערכת הכולל, לרבות אלקטרוניקת ההספק, עומד על 170 קילוגרם. זהו נתון חשוב מבחינת יצרניות רכב, משום שמאריך טווח צריך להיות קטן וקל יחסית כדי שלא יפגע יותר מדי במשקל העצמי, באריזה הפנימית וביעילות הכוללת של הרכב.

Horse טוענת ליחס המרה של 47% מדלק לאנרגיה, ומסבירה כי כל 2.1 קוט"ש של מתנול שנשרפים מפיקים 1 קוט"ש של אנרגיה חשמלית. לפי החישוב שהציגה החברה, ניתן להטעין סוללה בקיבולת 40 קוט"ש באמצעות 19.6 ליטר מתנול. לשם המחשה, הובאה דוגמה תאורטית של טסלה מודל Y כפולת מנועים: אם היתה מצוידת במערכת כזו, צריכת הדלק שקולה לכ-13.2 ליטר מתנול ל-160 ק"מ, או כ-28.6 מייל לגלון במונחים אמריקאיים. זה אמנם עדיף על רכב כביש-שטח בנזין דוגמת אודי Q5, אך עדיין רחוק מהיעילות של רכב חשמלי טהור שמוזן ישירות מהשקע.

כאן גם נמצא ההבדל הצרכני המרכזי: מאריך טווח נועד לשמש רשת ביטחון, לא תחליף קבוע לטעינה. ברכב כזה הנהג אמור לנסוע רוב הזמן על חשמל מהסוללה, ורק במצבים של נסיעה ארוכה או מחסור בעמדות טעינה להפעיל את מנוע הבעירה כמקור אנרגיה. אם בפועל בעלי הרכב יסתמכו בעיקר על הדלק במקום על טעינה, יתרון היעילות והפליטות של הפלטפורמה כולה יישחק.

פתרון תעשייתי מעניין, אבל לא בהכרח לישראל בקרוב

מבחינת התעשייה, D20 מסמן כיוון מסקרן: לא רק מאריך טווח מתקדם יותר, אלא גם ניסיון להרחיק את הקטגוריה מתלות בבנזין. השאלה המסחרית היא עד כמה מתנול יהיה זמין, זול ונוח לתדלוק בשווקים שונים. בישראל, שבה תשתית התדלוק בנויה כמעט כולה לבנזין, סולר וטעינה חשמלית, רכב כזה ידרוש כיום היערכות שונה לחלוטין מצד היבואנים ומפעילי התחנות.

בינתיים מדובר בעיקר בהכרזה טכנולוגית שמיועדת ליצרניות רכב המחפשות דרך להגדיל טווח נסיעה בלי לעבור לסוללות גדולות ויקרות יותר. Horse מציגה כאן חבילה קומפקטית יחסית, עם דגש על נצילות, אריזה ותאימות לתקני זיהום עדכניים — נתונים שעשויים להפוך אותה למועמדת מעניינת בדור הבא של דגמי EREV.