מדע וחלל
נוצר: 15 ביולי 2026, 03:074 דק׳ קריאה
עדכון
מאומת

המרוץ לירח

נאס"א בחרה ארבע משימות ירח חדשות ל-2028

נאס״א בחרה ארבע משימות ירח מסחריות חדשות ל-2028, עם נחתות ירח, חברות החלל המשתתפות ושלושה מכשירים מדעיים קבועים בכל משימה.
אילוסטרציה: AIנאס״א מאשרת ארבע משימות ירח חדשות ל-2028 כחלק מהרחבת התשתית הירחית.

📌 בקיצור

  • נאס"א אישרה ארבע משימות ירח מסחריות חדשות המתוכננות לסוף 2028
  • החוזים, בהיקף מצטבר של כמעט 600 מיליון דולר, ניתנו לשלוש חברות חלל אמריקאיות
  • בכל המשימות יוטסו אותם שלושה מכשירים מדעיים כדי לשפר ניווט, לחקור אבק ירחי ולמדוד קרינה

נאס"א הודיעה על בחירת ארבע משימות ירח חדשות, שיבוצעו באמצעות שלוש חברות חלל מסחריות ויוזנקו לקראת סוף 2028. מדובר במהלך נוסף בתוכנית הרחבה של הסוכנות להקים נוכחות אנושית ארוכת טווח על פני הירח, באמצעות שרשרת של משימות מטען, נחיתות מדעיות, מערכות תקשורת ורכבי שטח שיניחו את היסודות לבסיס ירחי קבוע.

לפי הודעת הסוכנות, Astrobotic תבצע שתי משימות, בעוד Firefly Aerospace ו-Intuitive Machines יבצעו משימה אחת כל אחת. סך החוזים עומד על קרוב ל-600 מיליון דולר: כ-297.9 מיליון דולר ל-Astrobotic, כ-144.2 מיליון דולר ל-Firefly Aerospace וכ-148.3 מיליון דולר ל-Intuitive Machines.

החוזים החדשים הם חלק ממערך האספקה לירח

המשימות יבוצעו במסגרת תוכנית CLPS, שירות ההטסה המסחרי של נאס"א למטענים מדעיים וטכנולוגיים לירח. בשנים האחרונות הפכה התוכנית לכלי מרכזי באסטרטגיה של הסוכנות: במקום להסתמך רק על פיתוח ממשלתי מלא, נאס"א רוכשת שירותי נחיתה מחברות פרטיות, ומאפשרת להן לשפר בהדרגה את כלי הטיס שלהן ממשימה למשימה.

בריאיון שצוטט בהודעת הסוכנות אמר ריאן סטפן, המכהן בפועל כמנהל תחום נחתות המטען בתוכנית הבסיס הירחי, כי נאס"א בונה "שדה ניסוי" להפעלת הבסיס העתידי. לדבריו, הגדלת קצב ההזמנות והגדלת מספר הזדמנויות השיגור יאפשרו לסוכנות ללמוד מהר יותר, לבצע התאמות ולשפר את האמינות של המשימות הבאות.

החשיבות של ההחלטה אינה נעוצה רק במספר המשימות, אלא גם בשיטה: כל ארבע הטיסות יישאו אותה חבילת מכשירים מדעיים. כך תוכל נאס"א להשוות נתונים שנאספו באתרי נחיתה שונים, בתנאי שטח שונים ועם סוגי נחתות שונים — ולבנות תמונה מדויקת יותר של סביבת הפעולה על הירח.

שלושת המכשירים שיטוסו בכל משימה

אחד המכשירים המרכזיים הוא SCALPSS, מערך של ארבע מצלמות שנועד לתעד בתלת-ממד כיצד סילוני המנוע של הנחתת מעיפים אבק ירחי בזמן הירידה לקרקע. זהו אחד האיומים המעשיים ביותר על פעילות ירחית עתידית: האבק הירחי דק, חד ושוחק, ועלול לפגוע בציוד, במכשירים ובכלים סמוכים. בנאס"א מבקשים להשתמש בנתונים כדי לשפר מודלים ממוחשבים שיחזו סחיפת קרקע ותנועת חלקיקים בעת נחיתות עתידיות, במיוחד כאשר כלי טיס כבדים יותר ינחתו בקרבת תשתיות קיימות.

המכשיר השני הוא LRA, מערך מחזירי לייזר זעיר ופסיבי. תפקידו פשוט אך חשוב: להחזיר קרני לייזר מחלליות או מנחתות מתקרבות, וכך לסייע לקבוע מיקום בצורה מדויקת יותר. מאחר שמדובר במתקן שאינו דורש אספקת חשמל או תחזוקה, הוא יכול להישאר על הירח לאורך זמן ולשמש כמעין סימון קבוע בשטח. בנאס"א מתכוונים להרחיב בהדרגה את רשת הסמנים הזאת כדי לשפר ניווט ודיוק בנחיתות עתידיות.

המכשיר השלישי, LETS, נועד למדוד את סביבת הקרינה בירח. מדובר בנתון קריטי עבור משימות מאוישות, משום שהירח חסר שכבת אטמוספרה ושדה מגנטי משמעותי כמו של כדור הארץ. המכשיר מבוסס על גלאי סיליקון קומפקטי וימדוד את עוצמת הקרינה ואת סוגי החלקיקים באנרגיה גבוהה שפוגעים בפני השטח. הנתונים אמורים לסייע בתכנון חלליות בטוחות יותר, מיגון טוב יותר ואופי השהייה האפשרי של אסטרונאוטים במשימות ממושכות.

מעבר לנחיתות: רכב שטח, לווייני תקשורת ותשתית לבסיס קבוע

לצד החוזים החדשים, נאס"א חשפה גם צעדים נוספים שנועדו להרחיב את התשתית הירחית. בין היתר נבחנת האפשרות לשלוח לירח את רכב השטח PROMISE, גרסה הנדסית היברידית המבוססת על הניסיון שנצבר ברכבי המאדים פרסווירנס וקיוריוסיטי. אם יאושר, הרובר אמור לחקור את פני השטח ואת תת-הקרקע, ולחפש משאבים שעשויים לתמוך בפעילות אנושית עתידית.

הסוכנות הודיעה גם כי תבקש הצעות למשימות נוספות שיישאו הדגמות טכנולוגיות בתחום החשמל והאוויוניקה, ציוד מדעי נוסף ומצלם אופטי לקוטב הדרומי של הירח. במקביל, נאס"א מקדמת מהלך להקמת מערך ממסרי תקשורת וניווט סביב הירח, שנועד לשפר את הקישור בין תשתיות על פני הקרקע הירחית לבין כדור הארץ.

לורי גלייז, מבכירי מנהלת טיסות החלל המאוישות בנאס"א, אמרה כי החוזים החדשים, בהיקף של כמעט 600 מיליון דולר, משקפים מחויבות להאיץ את בניית הנוכחות ארוכת הטווח על פני הירח ולפתח את היכולות הדרושות לשגשוג שם. גם ג'ואל קרנס, סגן מנהל תחום החקר המדעי בסוכנות, הדגיש כי שימוש באותם מכשירים על פני כמה נחתות דומה להצבת תחנות מזג אוויר בכמה נקודות על פני כדור הארץ — רשת נתונים שתסייע להבין סיכונים ולתמוך בחקר אנושי בטוח יותר.

נכון לעכשיו, לנאס"א יש 17 משלוחי מטען מתוכננים אל פני הירח באמצעות ספקים מסחריים שונים. ארבע המשימות החדשות מצטרפות לרצף הזה ומחזקות את קו הפעולה של הסוכנות: מעבר ממשימות הדגמה בודדות לתשתית תפעולית מתמשכת, שנועדה לשרת גם מחקר מדעי וגם את היעד הרחב יותר של משימות מאוישות לירח ובהמשך גם למאדים.

עוד במדע וחלל

טלסקופ רומן שוגר בהצלחה — עם שדה ראייה רחב לפחות פי 100 מהאבל
עדכון
מאומת
מדע וחלל

טלסקופ רומן שוגר בהצלחה — עם שדה ראייה רחב לפחות פי 100 מהאבל

טלסקופ החלל ננסי גרייס רומן של נאס״א שוגר בהצלחה והחל במסע של כשלושה חודשים לנקודת L2, במרחק כ־1.5 מיליון ק״מ מכדור הארץ. לאחר השלמת הבדיקות והכיולים הוא צפוי לסרוק אזורים עצומים ביקום, לחקור חומר אפל ואנרגיה אפלה ולהדגים טכנולוגיה לצילום ישיר של כוכבי לכת רחוקים.

מאת מערכת29 באוגוסט 20265 דק׳ קריאה
מחקר: פערי גאות של כמעט מטר באותו מפרץ
עדכון
מאומת
מדע וחלל

מחקר: פערי גאות של כמעט מטר באותו מפרץ

מחקר חדש מצביע על כך שגם בתוך אותו מפרץ עצמו, מפלס הגאות אינו אחיד ויכול להשתנות בעשרות סנטימטרים עד כמעט מטר בין חוף לחוף. הממצאים, שהתבססו על עשרות שנים של צילומי לוויין, מאפשרים לראשונה למדוד את תנועת הים בקנה מידה מקומי מאוד ולחדד את ההבנה של דפוסי הגאות לאורך החוף.

מאת מערכת Pooz25 באוגוסט 20263 דק׳ קריאה
מחקר: 3 דקות ספרינטים שינו את הדם
עדכון
מאומת
מדע וחלל

מחקר: 3 דקות ספרינטים שינו את הדם

מחקר חדש מצא כי פרצי מאמץ קצרים ועצימים יצרו תגובה ביולוגית חריפה ומיידית בהרכב הדם, גדולה בהרבה מזו שנרשמה לאחר אימון מתון וממושך. החוקרים זיהו שינויים בחלבונים ובמטבוליטים שנקשרו גם לסיכון נמוך יותר להשמנה, סוכרת מסוג 2 והפרעות מטבוליות נוספות.

מאת מערכת Pooz23 באוגוסט 20263 דק׳ קריאה
החלל משנה גם את הדרך שבה בולעים
עדכון
מאומת
מדע וחלל

החלל משנה גם את הדרך שבה בולעים

שהייה בחלל עשויה להשפיע לא רק על השרירים, העצמות ושיווי המשקל של אסטרונאוטים, אלא גם על פעולות יומיומיות בסיסיות כמו בליעה, אכילה ושתייה. השינויים הללו קשורים, בין השאר, לתחושת גודש בפנים, להיחלשות מסוימת של חוש הטעם ולתנאי מיקרו-כבידה שמשנים את האופן שבו הגוף מתמודד עם מזון ונוזלים.

מאת מערכת Pooz4 באוגוסט 20262 דק׳ קריאה

תגובות