מדע בחלל
נאס״א שיגרה משימת חילוץ לטלסקופ סוויפט
📌 בקיצור
- נאס״א שיגרה את משימת Swift Boost להצלת מצפה החלל סוויפט
- החללית הרובוטית LINK אמורה להיצמד למצפה ולהעלות אותו למסלול של כ-370 מייל
- ללא ההתערבות, סוויפט היה צפוי לצאת ממסלולו כבר עד סוף השנה
נאס״א הודיעה כי משימת Swift Boost שוגרה בהצלחה ב-3 ביולי מאיי מרשל, במהלך שנועד להציל את מצפה החלל ניל גרלס סוויפט, שאיבד גובה במסלול סביב כדור הארץ בקצב מהיר מהתחזיות. החללית הרובוטית LINK, שפותחה בידי חברת Katalyst Space מאריזונה, כבר יצרה קשר עם צוותי הקרקע, וכעת מתחיל שלב ההכנות לקראת המשימה המורכבת: התחברות למצפה והעלאתו למסלול גבוה יותר.
שיגור לא שגרתי מהאוויר אל החלל
השיגור עצמו לא התבצע בתצורה המקובלת של טיל המשוגר מהקרקע. LINK חוברה לטיל Pegasus XL של נורת׳רופ גראמן, וזה חובר לבטנו של מטוס בשם Stargazer. המטוס המריא מאטול קווג׳ליין שבאיי מרשל, ובגובה של כ-40 אלף רגל שחרר את הטיל. לאחר כמה שניות של נפילה חופשית, מנועי הטיל נדלקו והכניסו את LINK למסלול.
בנאס״א הסבירו כי היעד הראשון של המשימה היה בסיסי אך קריטי: יצירת קשר עם החללית לאחר השיגור. היעד הזה הושג, והחללית כבר הופעלה. בשבועות הקרובים תבצע Katalyst סדרת בדיקות למערכות ההנעה, החיישנים והניווט, כדי לוודא ש-LINK מוכנה לשלב העדין באמת של המבצע.
כך אמור להיראות מבצע ההצלה במסלול
אחרי השלמת בדיקות התקינות, LINK תתקרב אל מצפה סוויפט ותבצע תחילה סריקה של מצבו במסלול. בהמשך היא אמורה ללכוד את המצפה, לעגון אליו בעזרת שלוש זרועות רובוטיות, ואז לגרור אותו בהדרגה לגובה של כ-370 מייל. לפי נאס״א, העלאת המצפה למסלול החדש צפויה להימשך בין עשרה ל-12 שבועות, ואם המהלך יצליח הוא עשוי להאריך את חיי המשימה בכעשור.
הסיבה לדחיפות ברורה: כל חללית מאבדת בסופו של דבר גובה, אך במקרה של סוויפט התהליך הואץ בשל פעילות שמש מוגברת. בנאס״א מעריכים כי ללא התערבות של LINK, הטלסקופ היה עלול לצאת ממסלולו כבר עד סוף השנה.
למה סוויפט חשוב כל כך למחקר האסטרונומי
מצפה החלל ניל גרלס סוויפט פועל כבר יותר משני עשורים וחוקר התפרצויות קרני גמא — מהאירועים האנרגטיים והקצרים ביותר ביקום. בראיון אמר בראד סנקו, החוקר הראשי של סוויפט, כי מדובר ב״הבזקים קצרים של אור עתיר אנרגיה, שמשחררים בתוך שניות ספורות יותר אנרגיה מזו שהשמש תשחרר לאורך כל חייה״. לדבריו, תצפיות של סוויפט סייעו לאשש את ההבנה שלפיה היסודות הכבדים ביותר בטבלה המחזורית, ובהם זהב ופלטינה, נוצרים במערכות כאלה של כוכבים מתפוצצים או מתנגשים.
מעבר למחקר הישיר של התפרצויות קרני גמא, סוויפט משמש כיום גם כלי תגובה מהיר לאירועים קוסמיים פתאומיים. מדענים נעזרים בו כמעין ״סייר ראשון״ שמספק נתונים ראשוניים וקריטיים מיד לאחר זיהוי אירוע חריג בחלל, ובהמשך מאפשר לטלסקופים ומצפים אחרים לכוון את התצפיות שלהם בדיוק רב יותר.
לפי לוח הזמנים שהציגה נאס״א, בשלב הקרוב תתמקד המשימה בבדיקות המערכת של LINK, ולאחר מכן תחל ההתקרבות אל סוויפט והניסיון להעלות אותו למסלול החדש.
עוד במדע וחלל
טלסקופ רומן שוגר בהצלחה — עם שדה ראייה רחב לפחות פי 100 מהאבל
טלסקופ החלל ננסי גרייס רומן של נאס״א שוגר בהצלחה והחל במסע של כשלושה חודשים לנקודת L2, במרחק כ־1.5 מיליון ק״מ מכדור הארץ. לאחר השלמת הבדיקות והכיולים הוא צפוי לסרוק אזורים עצומים ביקום, לחקור חומר אפל ואנרגיה אפלה ולהדגים טכנולוגיה לצילום ישיר של כוכבי לכת רחוקים.
מחקר: פערי גאות של כמעט מטר באותו מפרץ
מחקר חדש מצביע על כך שגם בתוך אותו מפרץ עצמו, מפלס הגאות אינו אחיד ויכול להשתנות בעשרות סנטימטרים עד כמעט מטר בין חוף לחוף. הממצאים, שהתבססו על עשרות שנים של צילומי לוויין, מאפשרים לראשונה למדוד את תנועת הים בקנה מידה מקומי מאוד ולחדד את ההבנה של דפוסי הגאות לאורך החוף.
מחקר: 3 דקות ספרינטים שינו את הדם
מחקר חדש מצא כי פרצי מאמץ קצרים ועצימים יצרו תגובה ביולוגית חריפה ומיידית בהרכב הדם, גדולה בהרבה מזו שנרשמה לאחר אימון מתון וממושך. החוקרים זיהו שינויים בחלבונים ובמטבוליטים שנקשרו גם לסיכון נמוך יותר להשמנה, סוכרת מסוג 2 והפרעות מטבוליות נוספות.
החלל משנה גם את הדרך שבה בולעים
שהייה בחלל עשויה להשפיע לא רק על השרירים, העצמות ושיווי המשקל של אסטרונאוטים, אלא גם על פעולות יומיומיות בסיסיות כמו בליעה, אכילה ושתייה. השינויים הללו קשורים, בין השאר, לתחושת גודש בפנים, להיחלשות מסוימת של חוש הטעם ולתנאי מיקרו-כבידה שמשנים את האופן שבו הגוף מתמודד עם מזון ונוזלים.