לקסוס תחזיר את LFA ב-2027, הפעם כחשמלית

לקסוס אישרה למעשה את חזרתה של LFA, אבל הפעם מדובר במכונית דגל ביצועיסטית שונה לגמרי מזו שהפכה לאייקון בקרב חובבי נהיגה. הסופרקאר החדשה, הצפויה להגיע ב-2027, תוותר על מנוע ה-V10 האטמוספרי של הדגם המקורי ותאמץ הנעה חשמלית מלאה, כשהיא נשענת על בסיס טכני משותף לטויוטה GR GT ולמכונית המסלול GR GT3.

לקראת ההשקה הציגה החברה אב-טיפוס מוסווה בפסטיבל המהירות של גודווד, צעד חריג יחסית שמעיד שהפרויקט כבר נמצא בשלבים מתקדמים. מבחינת לקסוס, השם LFA כבר אינו קשור בהכרח למנוע בעירה פנימית, אלא למעמד של מכונית קצה טכנולוגית ורגשית עבור המותג.

גדולה ונמוכה יותר מה-LFA המקורית

הדגם החדש הוצג בעבר כרעיון באמצעות Electrified Sport Concept, וכעת מתברר שגרסת הייצור תישאר נאמנה מאוד לקווי העיצוב של מכונית התצוגה. שוגו קסמאטסו, מעצב הקונספט, אמר בראיון כי המראה החיצוני נועד "לבטא מסר" יותר מאשר להיצמד באופן מלא לשפת העיצוב הרגילה של לקסוס. לדבריו, מכונית הייצור תיראה "כמעט" כמו הקונספט.

לפי הנתונים שפורסמו עבור מכונית התצוגה, מדובר במכונית גדולה משמעותית מה-LFA המקורית: אורך של 4,690 מ"מ, רוחב של 2,040 מ"מ וגובה של 1,195 מ"מ בלבד. בסיס הגלגלים עומד על 2,725 מ"מ, אך למרות הממדים הנדיבים זו עדיין תהיה מכונית דו-מושבית מובהקת, כמתבקש מסופרקאר בקטגוריה הזאת.

מבחינה הנדסית, ההערכה היא שהפלטפורמה מבוססת אלומיניום ותוכננה מראש כך שתוכל לשאת גם מנוע V8 כפול מגדשים בגרסאות טויוטה, וגם מנועים חשמליים וסוללה בגרסת לקסוס. מבחינת הצרכן, המשמעות היא שיתוף רכיבים שיכול לסייע בביצועים, בקשיחות מבנית ואולי גם בשליטה בעלויות פיתוח, גם אם לא בהכרח במחיר הסופי ללקוח.

לקסוס רוצה "להרגיש מנוע" גם בלי מנוע

אחד האתגרים הגדולים של מכוניות על חשמליות הוא לא רק התאוצה, אלא האופי. לקסוס מבהירה שהיא אינה רוצה להסתפק בפסקול מלאכותי בסגנון מנוע בנזין, אלא לייצר תחושה עמוקה יותר שתגרום לנהג להרגיש כאילו הוא נוהג במכונית עם מנוע. בחברה תיארו זאת כמהלך של "עיצוב מחדש של הצליל עצמו", ולא כחיקוי פשוט של V10.

המשמעות המעשית עדיין לא ברורה, אבל הכיוון מעניין: במקום שקט כמעט מוחלט, ה-LFA החדשה עשויה לשלב צלילים שמקורם במערכת ההנעה החשמלית עם עיבוד אקוסטי בהשראת הדגם המקורי. זהו ניסיון לגעת בדיוק בנקודה שהפכה את ה-LFA הראשונה לאהובה כל כך — חוויה חושית מלאה, ולא רק נתון תאוצה מרשים.

מנהל המוצר של LFA, יוקיהירו יוקיטה, הודה כי הביקוש החלש למכוניות יוקרה חשמליות בקטגוריית הביצועים הוא "האתגר הגדול ביותר" שניצב כרגע בפני החברה. זו אמירה חריגה בכנותה, והיא מדגישה שגם יצרניות פרימיום מבינות שלא כל לקוח אמיד ממהר לעבור לסופרקאר חשמלית, במיוחד כשמכוניות בנזין עדיין נתפסות כמרגשות ואנלוגיות יותר.

שאלת המשקל, הסוללה והמחיר

אחת מנקודות המפתח בפרויקט היא שאלת המשקל. אם לקסוס אכן תשלב סוללה במצב מוצק, כפי שמעריכים בתעשייה, היא עשויה ליהנות מצפיפות אנרגיה גבוהה יותר לעומת סוללות ליתיום-יון מקובלות. היתרון התיאורטי ברור: אפשרות לסוללה קטנה וקלה יותר, בלי לפגוע בביצועים או בטווח באופן דרמטי.

ובכל זאת, קשה להניח שה-LFA החשמלית תתקרב למשקל העצמי של הדגם המקורי, שעמד על 1,480 ק"ג. בטויוטה מכוונים למשקל נמוך מ-1,750 ק"ג עבור GR GT, כך שסביר להניח שגם לקסוס תנסה להישאר באזור הזה או מעט מעליו — הישג לא מבוטל במונחי רכב חשמלי עתיר ביצועים.

מבחינת השוק, המחיר צפוי להיות נקודת מבחן קריטית. ה-LFA הראשונה נחשבה יקרה מאוד כבר בזמן אמת, ורק בדיעבד זכתה להילה שאיפשרה לה להפוך לפריט אספנות נחשק. בדור החדש, לקסוס תצטרך לשכנע לקוחות לשלם סכום גבוה עבור מכונית שמוותרת דווקא על המאפיין המזוהה ביותר עם השם LFA. אם תג המחיר יתקרב מדי לזה של מתחרות בנזין או אף יעלה עליהן, האתגר השיווקי יהיה משמעותי.

נכון לעכשיו, לקסוס ממשיכה לכוון להשקה במהלך 2027. הופעת האב-טיפוס בגודווד, יחד עם ההצהרות של בכירי החברה, מצביעות על כך שהמותג נחוש להחזיר את אחד השמות המסקרנים בתולדותיו — גם אם הפעם הוא יישמע וירגיש אחרת לגמרי.