פסק הדין שיקבע אם לה פן תרוץ לנשיאות

מה ידוע כרגע

צרפת נכנסת לימים מתוחים במיוחד לקראת פסק הדין בערעורה של מרין לה פן, מנהיגת הימין הלאומני ולפי סקרים גם אחת המועמדות הבולטות לנשיאות. בית המשפט לערעורים בפריז אמור לקבוע אם לאשר, לבטל או לשנות את ההרשעה והעונש שנגזרו עליה במרץ 2025 בפרשת השימוש בכספי הפרלמנט האירופי.

בפסק הדין המקורי הורשעה לה פן בכך שעמדה, ביודעין, בראש מנגנון שבמסגרתו הוצגו אנשי מפלגתה בפריז כעוזרים פרלמנטריים של האיחוד האירופי בבריסל ובשטרסבורג, בעוד ששכרם שולם מכספי האיחוד. לפי הכרעת הדין, מדובר היה במנגנון שסייע למפלגה בתקופה של מחסור כספי כרוני. יחד איתה הורשעו אז גם בעלי תפקידים נוספים ממפלגת העצרת הלאומית, וחלקם ערערו אף הם.

הנקודה הקריטית כעת אינה רק שאלת האשמה, אלא בעיקר העונש. בבית המשפט הראשון נגזרו על לה פן שנתיים מאסר לריצוי בבית תחת אזיק אלקטרוני, ובנוסף חמש שנות פסילה מהתמודדות לתפקיד ציבורי. החלק האחרון הוא בעל המשמעות הפוליטית הגדולה ביותר, משום שנקבע לו תוקף מיידי.

לה פן תקפה אז את ההכרעה בחריפות וטענה כי מדובר ב"החלטה פוליטית" שנועדה לטרפד את ניסיונה הרביעי, ואולי המבטיח ביותר, להגיע לארמון האליזה. עורך דינה, רודולף בוסלו, אמר לבית המשפט בסיכומיו בפברואר כי נוכח הבחירות לנשיאות, ההחלטה שהשופטים נדרשים לקבל היא בעלת משמעות "מסחררת".

ציר האירועים

הפרשה נולדה סביב אופן העסקתם ומימונם של עובדי המפלגה בפרלמנט האירופי. בהליך הראשון, שהתנהל בשנה שעברה, קבע בית המשפט כי הכספים האירופיים שימשו למימון עובדים שפעלו בפועל עבור המפלגה בצרפת ולא עבור עבודת סיוע פרלמנטרית באיחוד. במרץ 2025 ניתנה ההרשעה והוטל העונש.

לאחר מכן הוגש הערעור, ובשל הרגישות הפוליטית הגבוהה נקבע מועד מוקדם יחסית להכרעה, כדי לאפשר ודאות מסוימת לפני פתיחת מערכת הבחירות לנשיאות. בדיון בערעור הציגה ההגנה את אותם קווי טיעון עיקריים וביקשה לזכות את לה פן. מנגד, התביעה אמנם ביקשה עונש מאסר קצר יותר — שנה אחת במקום שתיים, גם היא תחת אזיק אלקטרוני — אך עמדה שוב על רכיב מרכזי אחד: חמש שנות פסילה מתפקיד ציבורי.

אם השופטים יאמצו את עמדת התביעה ויותירו פסילה של חמש שנים, לה פן תודח למעשה מהמרוץ לנשיאות. אם תזוכה, הדרך שלה להתמודדות תיפתח מחדש במלואה. אלא שבין שתי האפשרויות האלה יש גם תרחישי ביניים, והם שמעסיקים כעת משפטנים ופרשנים בצרפת.

אחד התרחישים המדוברים הוא קיצור תקופת הפסילה לשנתיים. מבחינה טכנית, פסילה כזו עשויה להסתיים לפני הסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות, שנקבע ל-18 באפריל 2027, ולאפשר לה להתמודד. אלא שגם במקרה כזה עלולה להיווצר מגבלה מעשית אם יוטל עליה במקביל עונש של שנה תחת אזיק אלקטרוני. לה פן עצמה אמרה בראיון טלוויזיוני כי מועמד לנשיאות זקוק לחופש תנועה מלא, והוסיפה שקשה לדמיין קמפיין שבו צריך לבקש אישור לכל נסיעה לכנס או לשוק.

מורכבות נוספת נוגעת לאפשרות של פנייה לבית המשפט העליון לערעורים, הקור דה קססיון. אם לה פן תורשע אך תורשה להתמודד, ייתכן שלא יהיה לה אינטרס לערער, מחשש שהערכאה העליונה תחמיר עמה בהמשך. מנגד, גם התביעה יכולה לפנות לערכאה הזו. במקרה כזה, תיאורטית, היא עשויה להיות כשירה להתמודד במשך כמה חודשים ואז להיפסל מחדש בתחילת 2027, אם תתקבל הכרעה מחמירה יותר.

מה המשמעות הפוליטית

מעבר לשאלה המשפטית, פסק הדין נוגע ישירות לזהות פניו של המחנה הלאומני בצרפת. אם לה פן לא תוכל לרוץ, המועמד הטבעי של העצרת הלאומית יהיה ז'ורדן ברדלה, בן 30 בלבד, שמוביל את המפלגה לצדה ונחשב לדמות הפופולרית הבאה בתור. גם הוא נהנה כיום מנתונים מבטיחים בסקרים, אך בצרפת יש מי שמטילים ספק ביכולתו לעמוד בלחצים ובמורכבות של מרוץ נשיאותי מלא לנוכח גילו הצעיר וניסיונו המוגבל יחסית.

לה פן וברדלה אמנם מציגים חזית משותפת, אך הם אינם זהים מבחינה פוליטית. לה פן הקפידה לאורך השנים להציג את עצמה כמי שאינה שייכת לא לימין המסורתי ולא לשמאל, וביססה את כוחה בקרב מעמדות עובדים ובוחרים ותיקים. ברדלה, לעומתה, נתפס בעיני רבים כקרוב יותר לליברליזם הכלכלי של הימין המסורתי, בין היתר בשל קשריו עם בכירים בעולם העסקים.

במפלגה מדגישים שהשניים משלימים זה את זה ושילוב הכוחות ביניהם מאפשר לפנות לקהלים שונים בחברה הצרפתית. עם זאת, מעבר מהובלה של פוליטיקאית ותיקה ומוכרת כמו לה פן למועמד צעיר בהרבה יהיה צעד משמעותי עבור מפלגה שעדיין שואפת לשבור את תקרת הזכוכית ולהגיע לשלטון.

מה עדיין לא ברור

נכון לעכשיו, שלוש שאלות מרכזיות עדיין פתוחות: האם בית המשפט יאשר את עצם ההרשעה, מה תהיה בדיוק תקופת הפסילה אם תוטל, והאם יתלווה אליה עונש שיגביל בפועל את יכולתה של לה פן לנהל קמפיין. בנוסף, לא ברור אם מי מהצדדים יפנה אחר כך לערכאה העליונה, ומה תהיה השפעת צעד כזה על לוח הזמנים של הבחירות.

לה פן עצמה ניסתה לשדר בימים האחרונים קור רוח. בראיון לטלוויזיה הצרפתית אמרה כי "מה שלא יקרה, אני אמשיך להילחם למען הרעיונות שלי". בפוליטיקה הצרפתית מבינים היטב שההכרעה הקרובה לא תעסוק רק בגורלה האישי, אלא גם בשאלה מי יעמוד בראש אחד המחנות החזקים ביותר במדינה בבחירות הבאות.