למבורגיני דוחה את החשמלית הראשונה אחרי 2030

למבורגיני ממשיכה להתרחק מהיעדים החשמליים שהציגה רק לפני כמה שנים: דגם לנצדור, שנחשף ב-2023 כמכונית תצוגה חשמלית בתצורת 2+2 וכקו דגמים רביעי של היצרנית, לא יגיע בסופו של דבר כרכב חשמלי מלא. במקום זאת, לפי בכירי החברה, גרסת הייצור צפויה לעבור להנעה היברידית-נטענת, בעוד שהלמבורגיני החשמלית הראשונה נדחית כעת אל מעבר ל-2030.

מי שאישר זאת הוא סטפנו קוסלטר, מנהל המוצר של אורוס ולנצדור. בראיון אמר כי דגם הייצור של לנצדור ישתמש ככל הנראה במערכת ההנעה ההיברידית-נטענת המוכרת של האורוס, המבוססת על מנוע V8 בנפח 4.0 ליטרים עם שני מגדשי טורבו. לדבריו, השקה מסחרית נראית כרגע סבירה רק לקראת סוף העשור.

מלנצדור חשמלי ללנצדור היברידי

זהו כבר שינוי כיוון שלישי בפרויקט לנצדור. בתחילה הוא הוצג כמכונית שאמורה לסמן את כניסת למבורגיני לעולם החשמלי המלא. בהמשך לוחות הזמנים נדחו, ובהנהלת החברה רמזו שהביקוש למכוניות על חשמליות אינו מתפתח בקצב שציפו לו. כעת מגיעה גם ההודאה הברורה ביותר עד כה: הדגם לא יושק כלל כחשמלי מלא.

מבחינה צרכנית, המשמעות ברורה. מי שציפה ללמבורגיני חשמלית עם טווח נסיעה מלא על סוללה בלבד, טעינה מהירה וארכיטקטורה ייעודית לרכב חשמלי, יקבל במקום זאת דגם היברידי-נטען. פתרון כזה עדיין מאפשר נסיעה שקטה וקצרה על חשמל, אך נשען בפועל על מנוע בנזין גדול, ולכן אינו מספק את היתרונות המלאים של רכב חשמלי מבחינת פשטות מכנית, עלויות אנרגיה ותפעול.

הטענה של למבורגיני: אין מספיק רגש

קוסלטר הסביר כי הלקוחות של למבורגיני אינם מגלים בשלב הזה נכונות לרכוש מכונית חשמלית. לדבריו, הייתה "מעט מאוד או בכלל לא קבלה" מצד הלקוחות, ו"לא היה עניין" ברכב כזה. הוא הוסיף שלדעת החברה, הטכנולוגיה הקיימת עדיין "לא בשלה מספיק".

לצד זאת, הוא נגע גם בשאלה שמעסיקה יצרניות מכוניות-על רבות: חוויית הנהיגה. לדבריו, רכב חשמלי מסוגל לספק דיוק, הספק ומומנט גבוהים מאוד, אבל חסר בו המרכיב הרגשי שמזוהה עם המותג. במילים אחרות, בלמבורגיני סבורים שמהירות לבדה אינה מספיקה לקהל היעד של החברה, שמחפש גם צליל, תחושה ודרמה מכנית.

זו עמדה שמתחברת לדברים שאמר מוקדם יותר מנכ"ל החברה, סטפן וינקלמן, שטען בעבר כי פיתוח מכונית חשמלית מלאה הפך עבור המותג לתחום יקר במיוחד. כעת, ההסבר הרשמי מתרחב מהשיקול הכלכלי גם לשאלת המוצר עצמו וההתאמה ללקוחות.

בזמן שלמבורגיני בולמת, המתחרות מתקדמות

הנסיגה הזו בולטת במיוחד על רקע שוק היוקרה והביצועים. פורשה כבר מקדמת גרסאות חשמליות ייעודיות, פרארי ובנטלי נערכות להשקות חשמליות ראשונות, ובקצה העליון של השוק כבר פועלים שחקנים שמוכיחים שהטכנולוגיה קיימת: רימאק נוורה הקרואטית מציבה נתוני תאוצה שובי שיא, ובסין BYD עם מותג היוקרה יאנגוואנג כבר משווקת את U9, מכונית-על חשמלית עם הספק קיצוני.

מנקודת מבט תעשייתית, דחייה לשנים שאחרי 2030 עלולה להציב את למבורגיני בעמדת נחיתות. בזמן שהמתחרות יצברו ניסיון בפיתוח סוללה, ניהול חום, תוכנה, כיול הנעה וטעינה מהירה, למבורגיני תמשיך להתבסס בשנים הקרובות על פתרונות היברידיים. היתרון מבחינתה הוא שימור האופי המוכר של המותג ורווחיות גבוהה על דגמים קיימים; החיסרון הוא כניסה מאוחרת יותר לעולם שבו התוכנה והחשמל הופכים לחלק מרכזי ממכוניות ביצועים.

גם לאורוס אין גרסה חשמלית באופק

קוסלטר אישר עוד כי אין כרגע תוכנית לאורוס חשמלי, וכי האורוס יישאר רכב הפנאי היחיד של למבורגיני. עם זאת, בחברה מדגישים שפיתוח בתחום החשמלי לא נעצר לחלוטין: העבודה על כימיית תאים ועל מערכות תוכנה נמשכת מאחורי הקלעים, מתוך כוונה להכין את הקרקע ליום שבו תבשיל ההחלטה על דגם חשמלי מלא.

בפועל, הקו של למבורגיני כעת ברור: בטווח הקרוב היא מהמרת על מנועי בנזין מחושמלים והנעה היברידית-נטענת, ולא על קפיצה ישירה לרכב חשמלי מלא. עבור חובבי המותג זו בשורה שמרנית ומוכרת יותר; עבור שוק הרכב החשמלי, זו עוד הוכחה לכך שגם ב-2026 לא כל יצרניות היוקרה מוכנות לוותר על מנוע הבעירה הפנימית.