בהלוויית חמינאי: איומים על טראמפ והיעדרות בנו

איראן ממשיכה היום (ראשון) את טקסי ההלוויה ההמוניים לעלי חמינאי, שחוסל במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי", כשהאירוע בטהרן משלב בין אבל ממלכתי, הפגנת כוח של המשטר ומסרים לוחמניים כלפי ארצות הברית וישראל. לצד בכירי הרפובליקה האסלאמית נראו במקום גם כמה מבניו של חמינאי, אולם בנו מוג'תבא, שמונה למנהיג העליון החדש, לא הופיע לצד אחיו ועדיין לא נראה בציבור מאז ההודעה על מינויו.

בין המשתתפים הבולטים בטקס נראו נשיא איראן מסעוד פזשכיאן, יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף, שמוביל גם את צוות המו"מ מול ארצות הברית, וכן מפקד כוח קודס איסמאעיל קאאני. בניו של חמינאי, מסעוד, מוסטפא ומייסאם, תועדו כשהם בוכים ליד הארון. היעדרותו של מוג'תבא, דווקא ברגע שבו המשטר מבקש לשדר יציבות והמשכיות, בולטת במיוחד על רקע החשש באיראן ממעקב ומפגיעה מצד ישראל.

הטקס הפך לבמה של הסתה ואיומים

אחד הרגעים החריגים ביותר בטקס נרשם כאשר מנחה האירוע, המשורר מוחמד רסולי, קרא בפומבי למותו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. לדבריו, "מדוע האדם הכי ממזר בעולם עדיין חי?", אמירה שעוררה תשואות מהקהל. בהמשך הוסיף כי "העולם כבר מקום לא בטוח עבור טראמפ". במקביל נשמעו שוב ושוב קריאות של "מוות לאמריקה" ו"מוות לישראל", ומשתתפים הניפו כרזות שבהן הופיעו קריאות להרוג את טראמפ ואת ראש הממשלה בנימין נתניהו.

המסרים הללו משתלבים בקו המוכר של הנהגת איראן מאז תחילת העימות, אך בעיתוי הנוכחי הם מקבלים משמעות נוספת: ניסיון למנף את טקסי האבל לא רק להפגנת נאמנות פנימית, אלא גם להצבת איום חיצוני ולחיזוק השיח הנקמני ברחוב האיראני. ברחובות טהרן נראו גם דגלים אדומים, סמל שמזוהה באיראן עם קריאה לנקמה.

מאמץ להציג אחדות, בזמן שהדיכוי מתרחב

במקביל לתמונות ההמונים מהבירה, גוברים הדיווחים על החרפת הדיכוי בתוך איראן. לפי נתונים של אמנסטי אינטרנשיונל שצוטטו ב"ניו יורק טיימס", מאז 28 בפברואר נעצרו ברחבי המדינה כ-6,000 בני אדם. לפי אותם דיווחים, השלטון הרחיב גם את השימוש בעונשי מוות, בין השאר נגד מתנגדי משטר ופעילים שהואשמו בשיתוף פעולה עם ארצות הברית וישראל.

אנליסטים ששוחחו עם העיתון האמריקני העריכו כי המשטר מבקש לנצל את מסע ההלוויה כדי להציג תמונה של תמיכה ציבורית רחבה באייתוללות, אף שבחלקים נרחבים של החברה האיראנית נמשכים הזעם על המצב הכלכלי, המשבר המתמשך והדיכוי הפוליטי. ההכרזה על הימים ראשון ושני כ"חגים ציבוריים" נועדה, בין השאר, לאפשר הגעה המונית לטקסים ולהעצים את ממדי ההשתתפות.

שבוע של טקסים בטהרן, קום, עיראק ומשהד

לפי סוכנות הידיעות AFP, האתר שבו נערך הטקס בטהרן היה מלא כבר בשעות הבוקר, וגם הרחובות הסמוכים התמלאו. הרשויות באיראן טוענות כי בין 15 ל-20 מיליון בני אדם צפויים להשתתף בטקסי האבל בעיר, מספר חריג שממחיש את המאמץ של השלטון להפוך את ההלוויה לאירוע לאומי חסר תקדים. זאת אף שהטמפרטורות בבירה צפויות להגיע לכ-35 מעלות.

הטקסים החלו כבר ביום שישי, עם הצבת הארון במסגד האימאם חומייני בטהרן, מתחם תפילה ענק שאליו הגיעו בכירי המשטר ונציגי משלחות זרות. בשבת נפתח המקום גם לציבור הרחב, והמונים חלפו ליד הארון. מחר מתוכנן מסע הלוויה מרכזי מהמסגד לכיכר אזאדי בטהרן, וביום שלישי יועבר הארון לקום. ביום רביעי צפוי הארון להגיע לעיראק, לטקסי פרידה בנג'ף ובכרבלא, ולמחרת ייקבר חמינאי בעיר הולדתו משהד.

הזירה הדיפלומטית סביב ההלוויה

לטקסים הגיעו גם דמויות זרות, ובהן נשיא רוסיה לשעבר דמיטרי מדבדב ונציגים מסין. עם זאת, באיראן טענו כי לפחות 13 מדינות בחרו שלא לשלוח נציגים בעקבות לחץ אמריקני. בסוכנות הידיעות תסנים נטען כי חלק מאותן מדינות פנו בהמשך לטהרן בערוצים דיפלומטיים כדי להסביר את היעדרותן.

לפי הטענה האיראנית, בכירים אמריקנים ניהלו מאמץ שנועד להרתיע ממשלות זרות מהשתתפות בטקסי האבל. בתסנים אף נטען כי מזכיר המדינה מרקו רוביו העביר הנחיה לשגרירויות ארצות הברית, שלפיה השתתפות בהלוויה תיחשב צעד בלתי ידידותי כלפי וושינגטון. טענה זו לא קיבלה אישור פומבי מצד הממשל האמריקני.

נכון לעכשיו, טקסי ההלוויה נמשכים לפי התוכנית הרשמית בכמה מוקדים באיראן ומחוצה לה, כשבטהרן מתמקדים במקביל גם בהצגת רציפות שלטונית וגם בהפגנת כוח פנימית וחיצונית.