יפן בחרה במיירט של Terra Drone לניסויי 2026

📌 בקיצור

ATLA היפנית בחרה במיירט של Terra Drone לשלב הדגמות במסגרת תוכנית מהירה נגד כטב"מים
הניסויים יבדקו טיסה אוטונומית, תקשורת, התאמה להפעלה מספינות ויכולת התמודדות מבצעית
התוכנית מתמקדת באיום של רחפני תקיפה ארוכי טווח, ובהעדפה ברורה לייצור ותמיכה מקומיים

סוכנות הרכש, הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של יפן, ATLA, בחרה ברחפן מיירט שפיתחה חברת Terra Drone כמועמד לניסויי הדגמה בתוכנית המואצת שלה ליירוט כטב"מים. ההדגמות אמורות להתקיים כבר החודש, כחלק ממאמץ יפני לזרז הצטיידות במערכות נגד כלי טיס בלתי מאוישים על רקע החרפה בתפיסת האיום האזורי.

הבחירה נעשתה לאחר בחינה תחרותית של הצעות מ-38 חברות. Terra Drone הייתה בין ההצעות שעלו לשלב הבא, שבו המערכת שלה תיבחן בשורה של פרמטרים מבצעיים וטכנולוגיים. לפי החברה, אחת מנקודות המפתח בתוכנית היא קצב ההתקדמות: מעבר מהצעה להדגמה בתוך פרק זמן של כשלושה חודשים בלבד.

מה בדיוק תבחן יפן במערכת

שלב ההדגמה נועד לבדוק לא רק אם הרחפן יודע ליירט, אלא גם אם הוא מתאים לשימוש מבצעי רציף. בין היתר יבחנו ביצועי הטיסה, יכולת ההפעלה האוטונומית, מערכות התקשורת והשליטה, וכן התאמה להפעלה מכלי שיט. הדגש הזה אינו מקרי: ביפן בוחנים את האפשרות לשלב את המערכת גם בפעילות הכוח הימי של כוחות ההגנה העצמית.

עוד צפויות להיבחן עמידות תפעולית, היכולת לפעול מול כמה איומים, טווח והנחיה, וגם מנגנוני בטיחות במקרה של אובדן תקשורת. במילים אחרות, יפן אינה מחפשת רק מענה נקודתי, אלא פלטפורמה שאפשר לשלב במערך הגנה רחב יותר על בסיסים, מחנות, ספינות ואתרים רגישים.

האיום שמאיץ את התוכנית

התוכנית הושקה ב-5 ביוני 2026, על רקע עלייה בחשש היפני מפעילות של כלי טיס בלתי מאוישים בסביבתה. בשנים האחרונות גבר המעקב בטוקיו אחר פעילות כטב"מים סיניים בקרבת המרחב האווירי היפני, ובחברה הזכירו גם דגמים כמו WL-10 ו-GJ-2 שנצפו בשנת הכספים 2024. במקביל, ביפן עוקבים אחר התרחבות הייצור הרוסי של רחפנים המבוססים על תכנון השאהד האיראני.

לדברי Terra Drone, התוכנית מכוונת במיוחד לאיום של כטב"מי תקיפה חד-כיווניים ארוכי טווח, דוגמת משפחת השאהד. מבחינת יפן, המשמעות ברורה: מעבר מהתמודדות נקודתית עם חדירות אוויריות קטנות לבניית שכבת מענה ייעודית נגד אמצעים זולים יחסית, זמינים בכמויות גדולות וקשים לבלימה באמצעים מסורתיים.

למה טוקיו מתעקשת על ייצור יפני

אחד התנאים המרכזיים של ATLA הוא שהמיירט יהיה מתוצרת יפנית וייתמך בבסיס ייצור מקומי. זהו סעיף בעל משמעות תעשייתית ומבצעית כאחת: יפן מבקשת להבטיח שרשרת אספקה יציבה גם בזמן שימוש אינטנסיבי, ולא להיות תלויה לחלוטין ביבוא או ביצרנים זרים אם תידרש להצטיידות מהירה ובהיקף גדול.

הלקח הזה נשען במידה רבה על המלחמה באוקראינה, שהמחישה את קצב השחיקה הגבוה של רחפנים ואת הצורך ביכולת ייצור, תחזוקה והשלמה מהירה. לכן Terra Drone לא הגישה רק פתרון טכני, אלא גם מעטפת תפעולית שלמה, הכוללת פריסה מהירה, תחזוקה, לוגיסטיקה והכשרה.

הקשר האוקראיני והרחבת הפעילות של Terra Drone

החברה הודיעה לאחרונה כי היא פועלת לרכז תחתיה שתי חברות אוקראיניות המתמחות ברחפני יירוט כחברות-בת. לפי Terra Drone, אותן חברות צברו ניסיון מבצעי בתנאי לחימה באוקראינה, ואף השיגו יירוטים מוצלחים מול רחפנים המבוססים על תצורת השאהד. מבחינת החברה, מדובר בדרך לקצר פערים בין פיתוח מקומי ביפן לבין ניסיון מצטבר מזירת לחימה פעילה.

בהודעתה מסרה Terra Drone כי שילוב הניסיון המבצעי של חברות הקבוצה מאוקראינה עם יכולות הייצור והעמידה ברגולציה שלה כחברה יפנית, יחזק את יכולות ההגנה האווירית של יפן וירחיב את פעילותה הביטחונית.

איזה דגם עומד מאחורי ההצעה

החברה לא מסרה רשמית איזה דגם הוגש לתוכנית, אך מפרטי המוצרים שפרסמה עולה כי Terra A2, מיירט לטווח ארוך, תואם ככל הנראה את דרישות ATLA. לצד זאת מציעה החברה גם את Terra A1, שמיועד ליירוט לטווח קצר.

לפי נתוני החברה, ל-Terra A2 זמן טיסה מרבי של 40 דקות, מהירות מרבית של 312 קמ"ש, טווח של עד 75 קילומטרים וגובה פעולה של עד 5,000 מטר. הפלטפורמה מצוידת במצלמות יום ולילה, כולל מצלמה תרמית, ונושאת ראש קרב נפיץ-רסס במשקל 750 גרם. השיגור נעשה באמצעות קטפולטה.

ב-Terra Drone אמרו כי הם מרחיבים כבר כעת את יכולות הייצור והתמיכה המבצעית, במטרה לאפשר מעבר מהיר לרכש בכמויות אם המערכת תעמוד בדרישות ATLA בניסויי ההדגמה הקרובים.