ישראל בחנה כיפת ברזל משודרגת מול איומים מתקדמים

משרד הביטחון הודיע כי השלים סדרת ניסויים מקיפה במערכת כיפת ברזל, שנועדה לבחון שדרוגים חדשים למערכת ההגנה האווירית הוותיקה של ישראל מול איומים מתקדמים. לפי המשרד, הניסויים נועדו לשפר את היכולת להתמודד עם רקטות, טילי שיוט, כלי טיס בלתי מאוישים והיקפי תקיפה כבדים ומתמשכים.

את סדרת הניסויים הובילו מנהלת "חומה" במפא"ת יחד עם רפאל, החברה שפיתחה את כיפת ברזל. במערכת הביטחון אומרים כי מטרת השדרוגים היא להתאים את המערכת לאיומים המשתנים בזירה האזורית, ובעיקר לשדה קרב רווי יותר, מהיר יותר ומבוסס גם על כטב"מים וטילי שיוט לצד רקטות קלאסיות.

לראשונה: שילוב מבצעי עם "מגן אור"

אחד המרכיבים הבולטים בסדרה הנוכחית היה בחינת תרחישים שבהם שולבה לראשונה מערכת הלייזר עתירת-ההספק "מגן אור" במרכז ניהול הקרב של כיפת ברזל. מדובר בצעד משמעותי מבחינת תפיסת ההגנה הרב-שכבתית של ישראל: לא רק הוספת מיירט חדש, אלא יצירת ממשק מבצעי בין יירוט קינטי מבוסס טילים לבין יירוט באמצעות לייזר.

"מגן אור" מפותחת ברפאל, כאשר אלביט משמשת קבלנית משנה למקור הלייזר. בפרויקט משתתפות גם SCD ושפיר מערכות ייצור. הרעיון הוא לייצר שכבת הגנה משלימה, שתוכל בעתיד לקחת על עצמה חלק מן היירוטים, בעיקר מול איומים מסוימים ובתנאים מתאימים, ובכך להפחית עומס ועלויות יירוט ממערכות קלאסיות.

מענה למטחי אש כבדים ולאיומים חדשים

במשרד הביטחון הדגישו כי השיפורים שנבדקו נועדו לא רק להרחיב את סוגי האיומים שכיפת ברזל יודעת לזהות וליירט, אלא גם לחזק את יכולתה לפעול תחת קצב תקיפה גבוה לאורך זמן. זהו אתגר מרכזי עבור כל מערך הגנה אווירית: לא די ביכולת ליירט מטרה בודדת, אלא נדרש גם ניהול חכם של עומסים, תעדוף מטרות והמשך פעולה סדיר במהלך מטחים רחבים.

כיפת ברזל, שנכנסה לשירות מבצעי בחיל האוויר ב-2011, נחשבת לאחד הנדבכים המרכזיים בהגנת העורף בישראל. במערכת הביטחון מזכירים כי במהלך שנות הלחימה יירטה המערכת אלפי רקטות ואיומים אוויריים, וסייעה לצמצם פגיעה באזרחים ובתשתיות חיוניות. המערכת מיועדת לפעול בכל מזג אוויר, וטווח הכיסוי המבצעי שמיוחס לה נע בין 4 ל-70 קילומטרים.

משה פטל: האצת ייצור המיירטים בישראל ובארה"ב

ראש מנהלת "חומה" במפא"ת, משה פטל, אמר כי כיפת ברזל "נותרה עמוד תווך מרכזי בתפיסת ההגנה הרב-שכבתית של ישראל" מול איומי טילים ואיומים אוויריים נוספים. לדבריו, שילוב מערכת הלייזר בארכיטקטורת הפיקוד והשליטה של כיפת ברזל מעלה עוד יותר את יכולות המערכת ואת חשיבותה להגנת העורף.

פטל הוסיף כי במקביל לשדרוגים הרחבים, מנהלת "חומה" מקדמת כמה מהלכים להאצת קצב הייצור של מיירטים, הן בישראל והן בארצות הברית. לאמירה הזו יש משמעות תעשייתית ומבצעית גם יחד: קצב ייצור גבוה יותר נועד להבטיח מלאים גדולים יותר ויכולת עמידה בתרחישים ממושכים, במיוחד בתקופות של מתיחות או לחימה.

במקביל: הזמנה של מאות מכ"מים לגבול לבנון

לצד ההודעה על הניסויים, דווח כי צה"ל חתם על חוזה עם חברת מגוס מערכות מרחובות, בהיקף של כ-21 מיליון שקל, לאספקת מאות מערכות מכ"ם לגילוי כטב"מים. לפי הדיווח, המערכות מיועדות לפריסה לאורך גבול לבנון, במטרה לשפר את הזיהוי והאיתור של רחפנים מבוססי סיב אופטי שמפעיל חיזבאללה.

שני המהלכים יחד — שדרוג כיפת ברזל והרחבת מערך הגילוי בגבול הצפון — משקפים את הכיוון שבו פועלת מערכת הביטחון: חיזוק ההגנה האווירית לא רק באמצעות מיירטים, אלא גם דרך שילוב בין גילוי, שליטה, יירוט קינטי ויכולות לייזר מתקדמות.