עימות פומבי באיראן סביב המו"מ עם ארה"ב

עימות חריג וגלוי נרשם בימים האחרונים בין ממשלת איראן לבין רשות השידור הממלכתית IRIB, סביב השאלה כיצד להציג לציבור את המלחמה האחרונה, את יחסי הכוחות בתוך ההנהגה ואת המגעים עם ארצות הברית. המחלוקת התפוצצה לאחר שהממשלה טענה כי קטעים מדבריו של הנשיא מסעוד פזשכיאן, שעסקו באישור שניתן מאחורי הקלעים למו"מ עם וושינגטון, לא שודרו לציבור.

המקרה הזה אינו נתפס בטהרן כוויכוח תקשורתי שגרתי. הוא משקף מאבק רחב יותר על השליטה בנרטיב הציבורי בתקופה רגישה במיוחד: אחרי העימות בן 12 הימים עם ישראל בשנה שעברה, תחת לחץ אמריקאי צבאי, כלכלי ודיפלומטי, ובזמן שמתווכים אזוריים מנסים לדחוף את איראן וארה"ב בחזרה למסלול של שיחות.

הקטע שנחתך מנאום הנשיא

המועצה הממשלתית למידע האשימה ביום שישי את IRIB ב"צנזורה" לאחר שחלק מנאום שנשא פזשכיאן מוקדם יותר השבוע לא הובא לשידור. באותו קטע אמר הנשיא כי אף שהמנהיג העליון הקודם, עלי חמינאי, הצהיר בפומבי לאחר המלחמה כי לא יתקיימו מגעים עם וושינגטון, בפועל הוא אישר אותם בשיחות פנימיות.

לדברי פזשכיאן, נציגי הממשלה פנו אל המנהיג, תיארו את המצב וביקשו הנחיה לאחר שהבינו כי מציאות של "לא מלחמה ולא שלום" פוגעת במדינה. הנשיא אמר כי בעקבות אותה פנייה ניתנה הוראה לצאת למשא ומתן, והמגעים אכן החלו על בסיס אותה הנחיה.

הממשלה טענה כי מחיקת הקטע הזה אינה אירוע בודד, אלא חלק משורת "צעדים חריגים" מצד הטלוויזיה הממלכתית כלפי התבטאויות של בכירים בשלוש זרועות השלטון. בהודעתה ציינה כי גם חלק מראיון עם יו"ר הפרלמנט והמו"מניק הבכיר מוחמד באקר קאליבאף, שעסק בשיחות, הוסר מהשידור מוקדם יותר החודש. לדבריה, גם קטע מנאום של ראש הרשות השופטת, ע'ולאם-חוסיין מוחסני-אז'האי, שבו הביע תמיכה בנשיא, לא שודר.

התגובה של רשות השידור והמאבק על "אחדות מקודשת"

IRIB דחתה את ההאשמות בהודעה רשמית שפרסמה מחלקת יחסי הציבור שלה. ברשות השידור טענו כי ייחוס הכוונות לה שגוי, והדגישו שלטענתם חובתם למנוע יצירת "רושם לא נכון ולא מציאותי" של כפילות בין מוקדי ההנהגה במדינה. במילים אחרות, ברשות השידור מבהירים כי מבחינתם עצם שידור הדברים היה עלול להיתפס כהצגת מחלוקת בצמרת.

שני הצדדים אף האשימו זה את זה בפגיעה בקריאה ל"אחדות מקודשת" שפרסם בשבוע שעבר המנהיג העליון החדש, מוג'תבא חמינאי, על רקע הלחץ האמריקאי. כך, הוויכוח על עריכה טלוויזיונית הפך מיד לוויכוח על נאמנות פוליטית, על גבולות השיח המותר ועל השאלה מי רשאי להגדיר מהי אחדות לאומית.

חבר הפרלמנט מוחמד מירזאי, המשמש דובר ועדת הפיקוח על רשות השידור, אמר בשבת כי מנהלי הגוף כבר הוזהרו שעליהם להציג מגוון עמדות ולשמש "סמל לאחדות לאומית". גם מתוך המחנה השמרני נשמעה ביקורת: העיתונאי מוחמד מוהאג'רי אמר לכלי תקשורת מקומיים כי השידור הממלכתי הוא כיום היקר ביותר והיעיל פחות מכל תקופה אחרת.

גם שר החוץ הצטרף לביקורת

אל הביקורת על IRIB הצטרף גם שר החוץ עבאס עראקצ'י. בראיון שפורסם בשבת בכלי תקשורת המזוהה עם המדינה, אמר כי בזמן המלחמה נאבק "בחרב" בראיונות שהעניק לרשתות אמריקאיות כמו פוקס ו-CNN, מתוך מטרה להציג את עמדת איראן בפני הציבור ומקבלי ההחלטות בארה"ב. לדבריו, הוא ציפה שהטלוויזיה האיראנית תבליט כיצד המסר האיראני הוצג בתקיפות, אך בפועל שודרו רק כתוביות בודדות מאותם ראיונות.

עראקצ'י דחה גם את טענות המחנה הניצי שלפיהן מזכר ההבנות שנחתם בחודש שעבר עם ארה"ב, ומאז הוקפא, "נכפה" על מוג'תבא חמינאי. לדבריו, זה היה ההסכם הטוב ביותר שניתן היה להשיג בנסיבות שנוצרו.

ברקע: מאבקי כוח פנימיים ומאמץ תיווך אזורי

בהודעת הממשלה הוטלה האחריות להתנהלות על "זרם פוליטי" הפועל בתוך רשות השידור, ברמז למחנה פיידארי של האולטרה-שמרנים. בממשלה הזהירו כי מהלכים כאלה עלולים לפגוע בביטחון הלאומי ובלכידות החברתית. מנגד, ברשות השידור מנסים למסגר את פעולתם כהגנה על חזות אחידה של המשטר.

כלי התקשורת הרפורמיסטי "אנתחאב" דיווח מפי מקור לא מזוהה כי פזשכיאן נזף בחריפות במנכ"ל IRIB, פיימאן ג'בלי, במהלך ישיבת ממשלה. במקביל, חבר הפרלמנט הקו הניצי מייסם זהוריאן טען כי הנשיא אף איים לקצץ את תקציב רשות השידור, אולם הממשל לא אישר זאת.

בתוך כך הגיעו ביום שישי לטהרן מתווכים מעומאן כדי לדון גם בניהול מצר הורמוז, נתיב שיט אסטרטגי שהפך לאחת מנקודות החיכוך המרכזיות בין איראן לארצות הברית. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר ביום שישי כי המלחמה מתנהלת "באופן מצוין מאוד", כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו צפוי להגיע לוושינגטון בימים הקרובים, וכי השיחות בין הצדדים נמשכות באמצעות מתווכים, אף שאינו צופה הסכם בקרוב.

מן הצד האיראני נשמע במקביל קו לוחמני יותר. מוחמד באקר זולקאדר, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, אמר בשבת כי שיגורי הטילים והכטב"מים ברחבי האזור יימשכו "עד לכניעה מלאה של האויב" וכחלק מנקמה על דם האזרחים שנהרגו במלחמה. הפער בין שיח התיווך לבין הרטוריקה הצבאית, ובין הממשלה לגופי השידור, ממחיש עד כמה הזירה האיראנית עצמה הפכה לחלק מרכזי במאבק על כיוון היחסים עם ארה"ב.