פפירוס מהאיליאדה התגלה בתוך מומיה מצרית

במהלך חפירות בנקרופוליס אל-בחנאסה שבמצרים, המזוהה עם העיר העתיקה אוקסירינכוס, גילו ארכיאולוגים פפירוס יוצא דופן שהונח על בטנה של מומיה מהתקופה הרומית, בת כ-1,600 שנה. לאחר בדיקה קבעו החוקרים כי מדובר בקטע מתוך האיליאדה של הומרוס — ממצא שלדבריהם אינו רק נדיר, אלא עשוי לשנות את ההבנה לגבי הקשר בין ספרות יוונית, מנהגי קבורה וחניטה במצרים של התקופה ההלניסטית-רומית.

לא לחש מאגי, אלא קטע מספרות קלאסית

את המומיה חשף בסוף 2025 צוות בראשות הארכיאולוגית נוריה קסטייאנו, בקבר שסומן כקבר 65 באזור 22 של האתר. הפפירוס נמצא מונח על אזור הבטן, ובצוות סבורים כי הוא הוצב שם במכוון כחלק מטקס החניטה.

החוקרים מציינים כי גם בעבר נמצאו באוקסירינכוס פפירוסים יווניים ששולבו בגופות או בתחבושות, אך עד כה התוכן שלהם היה בעל אופי מאגי, דתי או טקסי. במקרה הזה, הזיהוי שונה לחלוטין: מדובר בטקסט ספרותי מן הקאנון היווני, ולא במסמך שנועד ללחשים, הגנה או פולחן. זהו ההיבט שהופך את הממצא לחריג במיוחד.

כך זוהה הקטע מתוך "קטלוג הספינות"

הפפירוס נבדק לעומק במסע מחקר נוסף שנערך בתחילת 2026. המשמרת מרגרלידה מונאר, הפפירולוגית ליה מסיה והחוקר איגנסי-חאווייר אדייגו, המכהן כפרופסור לשפות קלאסיות, רומאניות ושמיות ומנהל את פרויקט אוקסירינכוס, בחנו את המסמך השברירי.

לדברי אדייגו, הקריאה שביצעה מסיה איפשרה לזהות את הקטע כחלק מ"קטלוג הספינות" שבספר השני של האיליאדה — אחד הקטעים הידועים ביצירה, המתאר את רשימת הכוחות היווניים המתכוננים למלחמת טרויה. בראיון שפורסם מטעם האוניברסיטה אמר אדייגו כי אמנם נמצאו בעבר פפירוסים יווניים שנכרכו, נאטמו ושולבו בתהליך החניטה, אך לדבריו "החידוש האמיתי הוא למצוא פפירוס ספרותי בהקשר קבורתי".

אוקסירינכוס ממשיכה להניב ממצאים נדירים

אוקסירינכוס נחשבת זה יותר ממאה שנה לאחד האתרים החשובים בעולם לחקר כתבי יד מן העולם העתיק. העיר שכנה כ-190 קילומטר מדרום לקהיר, סמוך לזרוע של הנילוס, והתפרסמה בכמות העצומה של פפירוסים שהתגלו בה מאז סוף המאה ה-19. רבים מהם האירו מחדש את התרבות, המינהל, הדת והספרות של מצרים היוונית-רומית.

החפירה הנוכחית חשפה מכלול קבורה שכלל שלושה חדרי קבורה מאבן גיר, ובהם מומיות מהתקופה הרומית וארונות עץ מעוטרים. חלק מן הקברים ניזוקו משוד עתיקות בעבר, ולכן מצבם של כמה מן הממצאים היה ירוד והצריך עבודת שימור זהירה.

הממצא שמרחיב את התמונה על חניטה ותרבות

מעבר לעניין הספרותי, התגלית מציעה הצצה לחפיפה התרבותית שנוצרה במצרים בתקופה הרומית, כאשר מסורות קבורה מצריות התקיימו לצד השפעה לשונית ותרבותית יוונית. השימוש בטקסט מן האיליאדה כחלק מהטיפול במת עשוי לרמוז שהטקסט נתפס לא רק כחומר קריאה, אלא גם כאובייקט בעל ערך סמלי, טקסי או מעמדי.

משלחת אוקסירינכוס של אוניברסיטת ברצלונה פועלת ברציפות מאז 1992, בשיתוף מועצת העתיקות העליונה של מצרים ואוניברסיטת קהיר. עונת החפירות האחרונה, שנמשכה מנובמבר 2025 עד פברואר 2026, הניבה שורה של ממצאים שהוצגו לאחרונה בסדרת הרצאות פומביות בפקולטה לפילולוגיה ותקשורת של האוניברסיטה בברצלונה.