חמאס פירק את מנגנון הממשל בעזה

חמאס הודיע ביום שני על פירוק הגוף הממשלתי שניהל את רצועת עזה במשך כמעט 20 שנה, צעד שמסמן שינוי פוליטי משמעותי ברצועה ופותח פתח להעברת האחריות האזרחית לוועדה טכנוקרטית. ההודעה מגיעה על רקע ניסיונות לקדם הסדר לניהול האזרחי של עזה לאחר חודשים ארוכים של מלחמה, הרס ומשבר הומניטרי עמוק.

בהודעה שפרסם משרד ההסברה הממשלתי בעזה נמסר כי מוחמד אל-פרה, שעמד בראש ועדת החירום הממשלתית, הגיש את התפטרותו הרשמית והודיע על פירוק הוועדה. לפי ההודעה, המהלך נועד להמחיש את הרצינות ביישום ההסכמות שהושגו ולאפשר מעבר מסודר של הסמכויות המנהליות.

סיום פרק שהחל בהשתלטות חמאס על הרצועה

המהלך הנוכחי נוגע לאחד ממוקדי הכוח המרכזיים שבנו חמאס ברצועה מאז 2007, אז השתלט הארגון בכוח על עזה מידי פאתח, שנה לאחר שניצח בבחירות לפרלמנט הפלסטיני. מאז ניהל חמאס בפועל את המערכת האזרחית ברצועה, במקביל לבידוד מדיני ולסבבי עימות חוזרים עם ישראל.

בחודשים האחרונים, וביתר שאת מאז שנכנסה לתוקף הפסקת האש בתיווך אמריקאי באוקטובר, חמאס שידר שוב ושוב נכונות לסגת מהניהול היומיומי של חיי האזרחים. עם זאת, הפער המרכזי נותר בעינו: שאלת פירוק הנשק והעתיד של הזרוע הצבאית של הארגון עדיין אינה מוסכמת, ולכן גם לאחר הודעת הפירוק לא מדובר בנסיגה מלאה של חמאס ממוקדי הכוח ברצועה.

הוועדה שמחכה מחוץ לרצועה

לפי גורמים בחמאס, הארגון מבקש לאפשר כניסה מהירה של הוועדה הלאומית לניהול עזה, גוף שנועד לפקח על המנהל העתידי של הרצועה במסגרת מתווה הנתמך בידי ארצות הברית. דובר חמאס חאזם קאסם אמר לסוכנות AFP כי הארגון "לא יהיה עוד אחראי על רצועת עזה", והוסיף כי המהלך נועד, לדבריו, "להסיר כל אמתלה מהכיבוש". קאסם הדגיש כי חמאס מוכן להעביר לוועדה את האחריות הממשלתית כדי להבטיח את הצלחתה.

ואולם, עצם הקמת הוועדה טרם תורגמה לשליטה בפועל בשטח. במשך חודשים היא פועלת מחוץ לרצועה, בין השאר בשל התנגדות ישראלית לכניסתה לעזה. המשמעות היא שגם לאחר פירוק מנגנון הממשל הקיים, המעבר לשלטון אזרחי חלופי תלוי עדיין בהסכמות מדיניות, ביטחוניות ולוגיסטיות רחבות יותר.

ויתור אזרחי, לא נסיגה מהזירה כולה

מבחינת חמאס, ההודעה מציגה נכונות לוויתור מוגבל: נסיגה מהניהול הישיר של השירותים האזרחיים, לא מהשפעתו הכוללת ברצועה. בשטח, ההבחנה הזאת חשובה במיוחד. שליטה במנגנוני ממשל אזרחיים אמנם קובעת מי אחראי על ניהול היומיום, אך אינה חופפת בהכרח לשאלת הכוח הפוליטי, השליטה במוסדות, או האחיזה הביטחונית.

גם תגובות הגורמים המעורבים משקפות את המורכבות הזו. עלי שעאת, ראש הוועדה הלאומית לניהול עזה, הודיע כי הוועדה ערוכה לקבל את אחריותה הלאומית מיד כשיעמדו לרשותה המשאבים והיכולות הדרושים. ניקולאי מלאדנוב, הנציג הבכיר שמפקח על הגוף הבינלאומי שאמור ללוות את עבודת הוועדה, אמר כי החלטת חמאס מדגישה את חשיבות השלמת הדיונים על מפת הדרכים ליישום ההסדר, והגדיר אותה כגשר בין הצהרות לבין ביצוע.

גם ישראל מתנגדת לחמאס וגם לרשות הפלסטינית

לצד ההודעה של חמאס, אחד המכשולים המרכזיים נותר עמדת ישראל לגבי זהות הגוף שישלוט בעזה ביום שאחרי. ישראל הבהירה כי לא תאפשר לחמאס להמשיך לשלוט ברצועה, אך במקביל דחתה גם השתלטות ישירה של הרשות הפלסטינית, השולטת בגדה המערבית הכבושה, לפחות בשלב הנוכחי.

המצב הזה יוצר חלל פוליטי ומנהלי: חמאס מודיע על צעד לאחור בתחום האזרחי, הוועדה החלופית עדיין ממתינה להיכנס, וישראל אינה מקבלת את שתי החלופות הפוליטיות המרכזיות שעל הפרק. בתוך המציאות הזאת, פירוק ועדת החירום הוא צעד בעל משמעות סמלית ומעשית כאחד, אך יישומו המלא תלוי בהשלמת ההסדר שיקבע מי ינהל בפועל את החיים האזרחיים ברצועת עזה.

נכון לעכשיו, הודעת הפירוק כוללת את התפטרות ראש ועדת החירום והכרזה רשמית על סיום פעילותה, כחלק מהיערכות להעברת אחריות לוועדה הלאומית לניהול עזה אם וכאשר תתאפשר כניסתה לרצועה.