📌 בקיצור
- בריטניה, איטליה ויפן חתמו על חוזה פיתוח של 4.6 מיליארד ליש"ט למטוס הקרב GCAP
- החוזה, ל-18 חודשים, ניתן לקונסורציום Edgewing שמרכז את התעשיות המובילות בשלוש המדינות
- המהלך התאפשר לאחר שבריטניה התחייבה לתקציב של 8.6 מיליארד ליש"ט לארבע שנים במסגרת תוכנית ההשקעות הביטחונית
בריטניה, איטליה ויפן הודיעו ביום שישי על הענקת חוזה פיתוח בהיקף של 4.6 מיליארד ליש"ט לפרויקט GCAP, מטוס הקרב מהדור השישי שהן מפתחות יחד. ההסכם, שנחתם ל-18 חודשים, הועבר ל-Edgewing — הקונסורציום התעשייתי שמאגד את החברות המובילות בתוכנית — ומסמן התקדמות מעשית אחרי חודשים של אי-ודאות סביב שחרור התקציב הבריטי.
הכסף הבריטי שחרר את צוואר הבקבוק
ההודעה על החוזה הגיעה שלושה ימים בלבד לאחר פרסום תוכנית ההשקעות הביטחונית של בריטניה, שבה נכלל המימון לפרויקט. עד לפרסום התוכנית נדרשו השותפות להסתפק בפתרון זמני: חוזה גישור בהיקף 686 מיליון ליש"ט, שנועד לשמור על רציפות העבודה עד 30 ביוני.
באותו יום שבו פג תוקף הסידור הזמני, לונדון פרסמה את התוכנית המלאה והתחייבה להשקעה של 8.6 מיליארד ליש"ט בארבע שנים עבור המיזם. מדובר בסכום גבוה מן ההערכות הקודמות, שעמדו על כ-6 מיליארד ליש"ט, ולכן בתעשייה ראו בכך איתות משמעותי למחויבות הבריטית להמשך הדרך.
העיכוב בהקצאת הכסף בבריטניה עורר מתיחות, בעיקר מול יפן, שמייחסת חשיבות רבה לעמידה בלוח הזמנים. טוקיו דוחפת לקדם את הפרויקט כך שמטוס הקרב החדש יימסר ב-2035, יעד שנחשב שאפתני בפרויקטים מסוג זה, שבהם פיתוח מערכות, מנועים, חיישנים ותוכנות לחימה נמשך שנים רבות.
שלב התכנון המתקדם יוצא לדרך
הסוכנות המשותפת של שלוש המדינות, המנהלת את התוכנית, מסרה כי החוזה החדש יאפשר להשלים את שלב הקונספט המתקדם וההערכה, ולפתוח בהמשך בתכנון מפורט ובפיתוח משותף. במונחים תעשייתיים, זהו מעבר משלב ההיתכנות וההגדרות הכלליות לשלב שבו מתחילים לסגור ארכיטקטורה, מערכות מרכזיות וחלוקת עבודה עמוקה יותר בין החברות.
Edgewing מרכזת את הגופים התעשייתיים המובילים בכל אחת מהשותפות: BAE Systems מבריטניה, לאונרדו מאיטליה ו-Japan Aircraft Industrial Enhancement Co. Ltd מיפן. כעת צפוי הקונסורציום להתחיל בהענקת חוזי משנה לקבוצות התעשייה האחראיות על שני תחומים רגישים במיוחד בפרויקט — האלקטרוניקה והמנוע.
במיזמי מטוסי קרב מתקדמים, שני התחומים הללו נחשבים ללב היכולת המבצעית: מערכות האוויוניקה, המכ"ם, ניהול המשימה והלוחמה האלקטרונית מצד אחד, והנעה שמספקת ביצועים, חיסכון ויכולת נשיאה מצד שני. לכן, המעבר לשלב החוזים המפורטים עשוי להאיץ את קצב העבודה בפועל אצל הספקים.
לוח הזמנים, הלחץ היפני והמסר של לונדון
בבריטניה ביקשו להציג את ההסכם כהוכחה לכך שהמיזם לא רק שרד את העיכוב התקציבי, אלא מתקדם לשלב הבא. שר הרכש הביטחוני הבריטי, לוק פולארד, אמר כי מדובר ב"צעד גדול קדימה בדרך למסירה" של המטוס. לדבריו, אבן הדרך הזו מחזקת את השותפות עם בעלות הברית, תומכת באלפי משרות מיומנות בבריטניה ותספק לחיל האוויר המלכותי את הכלים הנדרשים לו.
ההקשר הפוליטי חשוב לא פחות מההיבט התעשייתי. ביפן עקבו בדאגה אחר הדחייה הבריטית, ועל פי דיווחים ראש ממשלת יפן אף איים לבטל ביקור מתוכנן בממלכה המאוחדת לקראת פסגת G7 ביוני, אם לונדון לא תתחייב למימון. מבחינת טוקיו, עיכוב תקציבי בשלב הנוכחי עלול לגלוש במהירות לעיכוב הנדסי ותעשייתי, ובהמשך גם לפגיעה בלוחות הזמנים הכוללים.
החתימה על החוזה מגיעה גם ימים ספורים לפני פתיחת הסלון האווירי בפרנבורו, אחד האירועים הבולטים בתעשיית התעופה והביטחון. עבור שלוש השותפות, מדובר בעיתוי שממחיש לשוק, לספקים ולמתחרים שהפרויקט נכנס מחדש למסלול ביצועי ברור, עם מסגרת תקציבית רחבה יותר והסכמות מעשיות להמשך הפיתוח עד היעד שנקבע ל-2035.
