דוח GAO: הפנטגון חסר אסטרטגיה אחידה להיפרסוניקה

משרד הביקורת הממשלתי של ארה"ב, GAO, קובע בדוח חדש כי הפנטגון מתקדם באחד ממיזמי הנשק היקרים והרגישים שלו ללא אסטרטגיית השקעה מאוחדת בין חיל הים לחיל היבשה. לפי הדוח, שני הזרועות אמנם מתאמות ביניהן ברמה מסוימת, אך בפועל מקבלות החלטות השקעה וניהול בנפרד — מצב שכבר יוצר עיכובים ומגדיל את הסיכון לשימוש לא יעיל בתקציבים.

במרכז הביקורת עומד המאמץ האמריקאי להצטייד ביכולת תקיפה היפרסונית קונבנציונלית. חיל הים מפתח את מערכת Conventional Prompt Strike, ואילו צבא היבשה מקדם את Long-Range Hypersonic Weapon, המכונה גם Dark Eagle. למרות פלטפורמות השיגור השונות — מהים ומהיבשה — מדובר בתוכניות שיש ביניהן תלות תעשייתית ותפעולית משמעותית, משום שחיל היבשה אחראי לייצור גוף הגלישה של הטיל עבור שני המיזמים.

יותר מ-50 מיליארד דולר, בלי ראייה כוללת

לפי הדוח, שתי הזרועות מתכננות יחד להשקיע יותר מ-50 מיליארד דולר במאמץ ההיפרסוני. המלאי המתוכנן עומד על 224 טילים, וכל אחד מהם מוערך בעלות של עשרות מיליוני דולרים. ב-GAO מזהירים כי בהיקפים כאלה, כל כשל בתיאום בין הגורמים עלול להפוך במהירות לחריגה מהותית בעלויות ולפגיעה בלוחות הזמנים.

הביקורת אינה נוגעת לעצם הצורך המבצעי, אלא לאופן הניהול. בדוח נכתב כי חיל הים מקבל החלטות השקעה בעיקר ברמת כל תוכנית בנפרד, במקום לנהל את כלל המאמץ כפורטפוליו אחד. בעיני מחברי הדוח, זהו ליקוי מהותי, משום שחיל הים אינו יכול לפעול במנותק בשעה שחיל היבשה רוכש טילים משלו ומנהל רכיבים מרכזיים בתהליך הייצור.

העיכובים כבר כאן: זומוולט נדחית בשנתיים

הדוח מראה שהבעיה אינה תיאורטית. חיל הים כבר מתמודד עם שורת עיכובים בתוכנית. שלוש המשחתות מסדרת זומוולט אמורות לעבור התאמה למערכת שיגור אנכית שתוכל לשאת את טילי ה-CPS, אך תהליך ההשבחה שלהן מפגר בכשנתיים לעומת התכנון.

לפי הנתונים שנמסרו ל-GAO, האונייה הראשונה, USS Zumwalt, עמדה בינואר 2026 על 94% השלמה של עבודות ההתאמה, אך עדיין מפגרת בגלל עבודות בלתי מתוכננות. גם ניסויי הטיסה של מערכת ה-CPS מעל פלטפורמת הזומוולט, שתוכננו תחילה ל-2025, נדחו ל-2027. בדוח ייחסו את הדחייה לאתגרי מימון ולמכשולים בתחום הניסויים.

במקביל, חיל הים מתכנן לשלב את המערכת גם בחלק מהצוללות מסדרת וירג'יניה — יעד שמחייב יציבות בייצור ובשרשרת האספקה, דווקא בזמן שהדוח מזהה צווארי בקבוק מתמשכים.

לוקהיד מרטין מתקשה לעמוד בקצב

אחד הממצאים הבולטים בדוח נוגע ליכולת הייצור עצמה. לפי GAO, תוכנית ה-CPS סובלת מבעיות איכות וייצור שפוגעות ביכולת להגיע ליעד שנקבע — 12 טילים בשנה. הקבלן הראשי, לוקהיד מרטין, מתקשה, לפי הדוח, לייצר את הטילים בקצב ובעלות שאליהם כיוונו במקור, והיכולת המעשית הנוכחית עומדת על שישה עד שבעה טילים בשנה לכל היותר.

בלוקהיד מרטין מסרו בהצהרה שצוטטה בארה"ב כי החברה פועלת לחיזוק תהליכי הייצור וההכנה התעשייתית. לדבריה, היא בטוחה באיכות היכולות שפיתחה ופועלת יחד עם כלל בסיס הייצור כדי לחזק את עמידות שרשרת האספקה. עם זאת, החברה הפנתה שאלות ספציפיות הנוגעות למערכת Long-Range Hypersonic Weapon למשרד ההגנה האמריקאי.

המלצת המבקר: אסטרטגיה אחת לשתי הזרועות

המסקנה המרכזית של הדוח ברורה: בלי מנגנון משותף, סדור וקבוע לבחינת השקעות והחלטות, הסיכון לעיכובים נוספים ולבזבוז כספי משלם המסים יישאר גבוה. לכן המליץ GAO לשר ההגנה לוודא שתת-שר ההגנה לרכש תפעל עם מזכירי חיל הים וחיל היבשה לגיבוש אסטרטגיה מקיפה אחת, שתגדיר כיצד כל התוכניות המרכיבות את תיק ההיפרסוניקה יתואמו וייבחנו באופן שוטף.

משרד ההגנה האמריקאי קיבל את ההמלצה. בכך, הביקורת עברה משלב האזהרה לשלב שבו הפנטגון יידרש להראות כיצד הוא מתרגם את ההסכמה למבנה ניהולי אחיד — בזמן שהתוכניות עצמן כבר מתמודדות עם פערים בלוחות זמנים, בעלויות ובקצב הייצור.