הפרלמנט בצרפת אישר חוק המתת חסד מוגבל

האספה הלאומית בצרפת אישרה ביום רביעי חוק חדש שיכיר בזכות לסיוע במוות, במהלך שמסמן שינוי משמעותי באחת הסוגיות הרגישות ביותר בחברה הצרפתית. חברי הבית התחתון תמכו בהצעה ברוב של 291 מול 241, לאחר שנים של דיונים, עיכובים ותיקונים, אך עוד לפני כניסתה לתוקף צפויה בדיקה חוקתית של חלק מן הסעיפים.

לפי נוסח החוק שאושר, ההליך יתאפשר רק לאזרחים בגירים בצרפת הסובלים ממחלה קשה וחשוכת מרפא, מסכנת חיים, הנמצאת בשלב מתקדם או סופני. בנוסף, המחלה תצטרך לגרום סבל פיזי או נפשי מתמשך שאינו נסבל בעיני החולה או כזה שאינו מגיב לטיפול.

כך אמור לפעול ההליך לפי החוק

החוק קובע מסלול מצומצם ומדורג. המטופל יצטרך להביע בפני רופא את רצונו באופן חופשי וברור. לאחר מכן יידרש הרופא לקבל החלטה בתוך 15 ימים, ורק אחרי התייעצות רפואית מסודרת. אם הבקשה תאושר, יעמדו בפני המטופל יומיים נוספים למחשבה מחודשת לפני ביצוע ההליך.

העיקרון המרכזי בנוסח שאושר הוא שהמטופל עצמו אמור ליטול את החומר הקטלני. רק אם מצבו אינו מאפשר זאת, ניתן יהיה שרופא או אחות יבצעו את הפעולה במקומו. ביום הביצוע עצמו, הרופא יצטרך לוודא פעם נוספת שהמטופל עדיין מבקש להמשיך בהליך.

המחלוקות לא נעלמו גם אחרי ההצבעה

למרות האישור בבית התחתון, הדרך לחקיקה מלאה עדיין אינה חלקה. הסנאט, שבו יש רוב למפלגות הימין, דחה את ההצעה שלוש פעמים בעבר, והוויכוח הציבורי בצרפת נותר חריף. הכנסייה הקתולית וחלקים מן הקהילה הרפואית הביעו התנגדות חריפה למהלך, בטענה שהוא משנה את גבולות הרפואה והטיפול בחולים סופניים.

מנגד, סקרי דעת קהל בצרפת מצביעים במשך זמן רב על תמיכה רחבה במתן אפשרות לחולים סופניים לבחור בין טיפול פליאטיבי לבין סיוע במוות. מבחינת תומכי המהלך, החוק אינו מבטל את קדימות הטיפול המקל אלא מוסיף אפשרות במקרים קיצוניים ומוגדרים היטב.

למה ראש הממשלה מעביר את החוק לבדיקה חוקתית

ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו הבהיר עוד לפני ההצבעה כי יבקש מהמועצה החוקתית לבחון חלקים מן החוק. בהודעה שפרסם משרדו נמסר כי אף שהאספה הלאומית קיימה דיון מעמיק, הסנאט לא אפשר בחינה שתיתן מענה מלא גם לתומכי החוק וגם לחששות של מי שמוטרדים מאופן יישומו.

לדבריו, שלוש נקודות דורשות בדיקה מיוחדת: פרק הזמן של יומיים שניתן למטופל כדי לאשר סופית את בקשתו, סוגיית ההסכמה החופשית והמושכלת של מטופלים הנמצאים תחת הגנה משפטית בשל פגיעה בכושר השיפוט, ותפקידם של מוסדות בריאות ורווחה שאמורים לספק טיפול פליאטיבי אך עשויים להידרש גם לשירותי סיוע במוות.

הנשיא עמנואל מקרון תמך במשך זמן רב בחקיקת סוף החיים, אולם ההחלטה שלו לפני שנתיים להקדים את הבחירות האטה משמעותית את התהליך. מאז 2024 נרשמה גם היסוס מצד כמה מראשי הממשלה בצרפת לקדם את החוק, ולקורנו עצמו נחשב למי שמחזיק הסתייגויות מחלק מסעיפיו.

צרפת מתקרבת למודל שכבר קיים באירופה

אם החוק יושלם, צרפת תצטרף לשורה של מדינות אירופיות שכבר הכשירו צורות שונות של סיוע במוות. הולנד ובלגיה עשו זאת כבר ב-2002 במקרים של סבל בלתי נסבל הנובע ממחלה חשוכת מרפא, והן מאפשרות לרופא לבצע את ההליך. מדינות נוספות באירופה אימצו מאז חקיקה דומה במתכונות שונות, בעוד שבשווייץ מותר זה שנים סיוע להתאבדות כל עוד המסייע פועל ללא מניע אנוכי.

גם בבריטניה מתנהל דיון ממושך בסוגיה. הצעת חוק המבקשת להכשיר סיוע במוות באנגליה ובוויילס נבלמה מוקדם יותר השנה, וצפויה לשוב לדיון בפרלמנט בספטמבר.

בשלב זה, האישור באספה הלאומית מציב את צרפת קרוב יותר מאי פעם לשינוי חוקי בתחום סוף החיים, אך השלמת המהלך תלויה כעת גם בבדיקת המועצה החוקתית ובניסוח הסופי של ההסדרים שיוכלו לעמוד במבחן המשפטי והציבורי.