מחקר: טעויות בתחזית משנות את רגשות הציבור

פער בין תחזית מזג האוויר לבין מה שקורה בפועל בשטח אינו משפיע רק על היערכות הרשויות והציבור, אלא גם על האופן שבו אנשים חווים את האסון מבחינה רגשית. זהו הממצא המרכזי במחקר שהובילו פרופ' ג'ונגהון קאם וקירו קים מהמחלקה להנדסת סביבה ב-POSTECH, שבחן את תגובת הציבור בזמן פגיעת טייפון חאנון.

המחקר, שפורסם בכתב העת GeoHealth, בדק כיצד סוגים שונים של טעויות בתחזית — בעיקר הערכת יתר של עוצמת האירוע לעומת הערכת חסר — משפיעים על הרגש הציבורי כאשר המציאות מתפתחת אחרת מכפי שאנשים ציפו לה.

לא כל טעות בתחזית נתפסת באותה דרך

אחת מנקודות המפתח במחקר היא שלא די לומר שתחזית הייתה "מדויקת" או "שגויה". החוקרים ביקשו להבין איזה סוג של פער נוצר בין האזהרה המוקדמת לבין האירוע עצמו, ומהו המחיר הרגשי של כל פער כזה. כאשר הציבור נערך לאירוע חמור יותר מזה שהתרחש בפועל, התגובה הרגשית עשויה להיות שונה מאוד ממצב שבו הסכנה הוצגה כמתונה יחסית, אך המציאות התבררה כחמורה יותר.

מבחינת ניהול סיכונים, מדובר בהבחנה חשובה. תחזיות מזג אוויר נועדו לא רק למסור מידע, אלא גם לעצב התנהגות: האם להתפנות, האם להצטייד, האם להישאר בבית, ועד כמה לקחת את האיום ברצינות. לכן, לאופן שבו הציבור מפרש בדיעבד את הטעות יש משמעות רחבה — מאמון בתחזיות עתידיות ועד נכונות לציית להנחיות באירוע הבא.

בינה מלאכותית כדי למדוד רגשות בזמן אסון

כדי לבחון את השפעת הטעות בתחזית על הרגש הציבורי, השתמשו החוקרים בכלים של בינה מלאכותית ועיבוד שפה טבעית. כלים כאלה מאפשרים לנתח כמויות גדולות של טקסטים ולזהות בתוכם דפוסים של רגש, מתח, כעס, הקלה או חרדה. כך ניתן לעבור מעבר לרושם כללי ולמדוד בצורה שיטתית כיצד השיח הציבורי משתנה כאשר התחזית אינה תואמת את המציאות.

הבחירה בטייפון חאנון כמקרה מבחן העניקה למחקר אירוע קונקרטי שבו ניתן להשוות בין הציפייה הציבורית שנבנתה מראש לבין מה שהתרחש בפועל עם הגעת הסופה. לדבריהם של החוקרים, הניתוח הראה בבירור כי טעויות מסוגים שונים אינן יוצרות אותה תגובה, אלא מניעות רגשות שונים בקרב הציבור.

המשמעות: לא רק דיוק, גם ניהול ציפיות

הממצאים מצביעים על אתגר רחב יותר עבור חזאים, גופי חירום ומקבלי החלטות. השאלה אינה רק עד כמה התחזית קרובה למציאות, אלא גם כיצד למסגר אי-ודאות לציבור מבלי לפגוע באמון. אם תחזית נתפסת כמוגזמת, הציבור עלול להגיב בהקלה מיידית אך גם בפחות אמון בהתרעות הבאות. אם הסכנה הוערכה בחסר, התוצאה עלולה להיות חרדה, כעס או תחושת פגיעוּת חריפה יותר.

במובן הזה, המחקר מחבר בין מדעי האקלים, ניהול אסונות ומדעי ההתנהגות. הוא מציע לראות בתחזית לא רק כלי טכני לחיזוי מזג אוויר, אלא גם מסר ציבורי בעל השפעה פסיכולוגית וחברתית. כתב העת GeoHealth, שבו פורסם המחקר, עוסק בדיוק בחיבור הזה שבין סביבה, בריאות הציבור וקבלת החלטות.

המחקר של צוות POSTECH מחזק את ההבנה שבאירועי קיצון, תגובת הציבור מושפעת לא רק מעוצמת הסופה עצמה אלא גם מהפער בין מה שהובטח, הוזהר או נחזה — לבין מה שאנשים חוו בפועל כשהאירוע הגיע לחוף.